שלום וברכה מורי ורבותי!
למדו אותנו רבותינו ש"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), פירושו – כמוך ממש! (מסילת ישרים פרק י"א).
לא דומה, לא כמעט, אלא כמוך ממש!
באותה מידה, האדם חייב לכבד את אשתו, "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" (ע"פ יבמות ס"ב ע"ב ורמב"ם אישות פט"ו הי"ט).
האם כאשר אני אומר לך לאהוב את אשתך כמו גופך, או כאשר אני מבקש ממך לכבד את חברך ולאהוב אותו כמוך ממש.
האם כוונתי היא שאם אתה לא רגיש ללכלוך ולסדר, אתה גם לא אמור להתייחס לרגישות של החבר?
האם כוונתי שאם אתה לא רגיש לקור או לחום ולכן המזגן אצלך בבית תמיד כבוי, אתה גם לא אמור להתייחס לחבר, שהוא בטמפרטורה מסויימת מתחיל לאבד עשתונות?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
אתה אמור לאהוב את החבר כמוך, לא לפי הרצונות והצרכים והרגישויות שלך, אלא לפי הרצונות והצרכים והרגישויות שלו.
כלומר, אילו אתה היית אותו אדם רגיש, האם היית אוהב שמתעלמים מאותה רגישות?
אם היית אותו אדם פגיע, האם היית מוכן שידברו אליך בצורה כזו?
אם היית אותו אדם שהגיע ממשפחה מורכבת כל כך, היית מוכן שידברו על משפחתך בפניך?
ברור שלא!
היית מבקש מכל הסובבים אותך להעביר נושא בו ברגע.
כך גם תעשה כאשר מגיע מישהו עם רגישות אחרת, או ממשפחה אחרת, או עם משהו שבכלל לא קשור לחיים האישיים שלך, ותתנהג כאילו אתה היית באותה נקודת מבט שלו.
אתה לא אמור להסתכל על האדם בנקודת המבט שלך ולומר:
"מבחינתי, עשיתי כמיטב יכולתי, אני במקומו לא הייתי נפגע", כי זה לא מענין אף אחד.
הקדוש ברוך הוא רוצה ממך שתדאג לו שלא יפגע, בדיוק כפי שהיית דואג אילו אתה היית במקומו.
זה אומר שכל אחד מאיתנו אמור לפקוח עין, להסתכל ימינה ולהסתכל שמאלה, לבדוק האם יש כאן מישהו בסביבה, שלא כדאי שאומר את הדוגמא הבאה בפניו, כי הוא יכול לחשוב שאני מכוון עליו אישית.
באותה מידה, האם יש כאן מישהו שמעשה שאני אעשה, או הביטוי שאוציא מפי, עלול לפגוע בו בכל צורה שהיא?
אם אתה מבין את זה, אתה יודע שזו מחויבות.
זו חובה!
זו לא זכות.
ומי שזוכה לעמוד בזה, זוכה באמת להיות מרוצה.
נח לשמים, ונח לבריות, וגם בשמים מרוצים ממנו.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.