אני מחכה לזה כל השנה, החגים אצלי הם חגים כמשמעם, כולו קודש, אני אוהב אותם מחכה ומצפה להם, והשנה כאשר אנו זוכים ויש לנו שלשה ימים רצופים - בחוץ לארץ - זה החג הכי טוב שלי, יש בהם כל כך הרבה ובמיוחד בפסח אין רגע אחד שאין בו תענוג בכל המובנים גשמיים ורוחניים עבורי הם החירות האמיתית, זו שמאפשרת לי לחיות חיים כפי שאני רוצה ואוהב, ולעסוק במה שלא רק מחכים, אלא מענג עושה לך את היום והלילה למיוחדים כאלו שאין אותם בכל השנה
אהיה כאן גלוי וכדרכי להשתדל לחיות עם האמת. השבת אצלי כולו עבודת ה' ולא רק מפני שאני אוהב זאת אלא בשל עבודתי, אני מכהן כרב בבית כנסת ויש לי מחוייבויות של תפילות דרשות ושיעורים וחייב לתת לציבור ואוהב זאת, מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם בזכותם למדתי הרבה, אבל לאחר שבוע של עבודה קשה אני עייף וזה לא כמו בחג ובמיוחד שלשה ימים, אתה נח ביום הראשון ויתר הימים הם פוריים ומלאים מנצלים כל רגע מתוך ידיעה שאין את זה כל השנה, בסך הכל שלשה חגים שאפשר לנצל אותם לעונג, ראש השנה ויום הכיפורים עבורי עבודה גדולה וקשה אבל שונה משלש רגלים שזה חג לה' בכל המובנים שמחה בכל התחומים והנאה מיוחדת הראויה לחגים
כפי שציינתי הרבה פעמים בעבר, בחוץ לארץ זכינו למשהו שאין בארץ ישראל והוא יום טוב שני של גלויות. זו הסיבה מדוע בארץ השנה יומיים, שבת ואחר כך פסח, בחוץ לארץ שבת ויומיים פסח והפעם גם היום הראשון של פסח יהיה כבר לאחר המנוחה של השבת אז נכנס לפסח לא כמו בכל שנה עייפים מהיגיעה והעמל הרב של ההכנות לחג. השנה נגיע לליל הסדר עם מלוא הכוחות ונצליח להשיג הרבה יותר ממה שמצליחים בשנה רגילה, אם כי בחוץ לארץ מה שטוב שיש סדר בלילה השני ושם משקיעים המון מפני שאתה עם מלוא הכוחות
חיכיתי לחג הזה הרבה זמן, כבר הרבה שנים שלא זכינו לשלשה ימים כמו שזה השנה, מתנתקים מן האינטרנט שאין טוב מזה, עבורי להיות בלי טלפון ובלי החדשות והקורה שלשה ימים אין תענוג גדול מזה זה חופש אמיתי, במיוחד כאשר מנצלים את הימים האלו להתעלות בתחומים שבמשך השנה גם כאשר רוצים אין זמן בשל המחוייבויות והעבודה הגוזלת כל כך הרבה זמן
בערב החג אני מתפלל ומבקש מהקב"ה שיתן לי שלשה ימים של המקסימום שאפשר להשיג בהם, שלא יקרו דברים שישבשו את הזמן. למי שאינו יודע, בחוץ לארץ עושים לוויות ביום טוב שני של גלויות והשנה שזה שלשה ימים יהיו לוויות ומתפלל שלא בקהילתי ולא יהיה עסוק עם זה. בתפקידי במשך השנה אני עושה לוויות, לפני שלשה שבועות קרה בבית הכנסת שלי משהו מחריד, אשה נפטרה וכאשר היינו כבר ליד בית הקברות מגיע טלפון שבעלה הלך לעולמו, לא הצלחנו עוד באותו יום לעשות את הלויה, למחרת בבוקר עשינו עוד לויה כאשר השניים קבורים זה לצד זה. הם היו בשנות השמנים לחייהם, עם מצבים כאלו התמודדנו השנה בשל המחלה הנוראה
נקוה כי חג הפסח השנה יחזיר אותנו לחירות מן המגיפה הנוראה ומכל חולי ונחזור לחיים רגילים כאשר כולם בריאים ושלמים, ונזכה לחירות האמיתית, לחיות כפי שצריך לחיות, לעבוד את ה' כל אחד בדרך שלו ולא בדרכו של האחר. לחיות חייב האדם בדרכו שלו מפני שלכך הוא נוצר, לעשות מה שהשני עושה אין זה הדרך לחיים אמיתיים מפני שאז זה לא אתה אלא האחר. כוחנו הוא בזה שאנו לא רק מאמינים בני מאמינים אנו חיילים בתפקידים ביצועיים כשלכל אחד תפקיד אחר בחיים, וכשם שפרצופיהם אינם שווים כך לא רק דיעותיהם אלא גם מעשיהם אינם שווים, זה היופי בעבודת ה' אמיתית, היחודיות של האדם, לכל אחד הקב"ה נתן כוחות וכישורים אחרים ועלינו לנצל את מה שיש לנו מפני שזה מה שתובעים מעמנו לנצל את הכוחות שקיבלנו, אחרת בזבזנו זמן לריק לא מילאנו את תפקידנו בעולם הזה
בחג הפסח כולנו קשורים באחד ויחיד, בהגדה אין את שמו של משה רבינו פרט לקטע ששם מזכירים ואומרים ויאמינו בה' ובמשה עבדו, אבל למרות שמשה רבינו היה השחקן הכי ראשי ביציאת מצרים הוא לא מופיע בהגדה מפני שפסח נוצר להתקשרות לאחד ויחיד ולא דרכם של אחרים, כך היחיד יוצר קשר ישיר להקב"ה בכבודו ובעצמו, ודוקא בבית לצד המשפחה ולא בבית הכנסת לצד רבנים אדמורי"ם ואחרים, פסח שמור לעבודת ה' באופן ישיר וזו הסיבה מדוע שבלילה הזה אפשר להשיג יותר מכל זמן אחר. כאן אנו נמצאים עם הקב"ה ואפשר לבקש ממנו, בזמנים אחרים ממתינים עד שיפתחו לך את השער, בפסח השער פתוח ולכן ננצל אותו כולנו ונזכה כל אחד למה שהוא זקוק בדרך הכי קלה והכי בטוחה
חג כשר ושמח לכל בית ישראל
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.