מרן האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו הרב וגאב"ד מרוקו על ונהפוך הוא חלק א'

חלק א :

״וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם״ (אסתר ט א) 

והנה אפשר לבאר ולומר, התורה הקדושה (שמות י״ז טז) ״כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ״ ורש״י פירש שם, נשבע הקב״ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם, עד שימחה שמו של עמלק ע״כ. 

והנה צריכים לדעת ולהודיע לרבים, ששמו של הקב״ה אינו שלם וחסרים משמו אותיות ו״ה מהשם יהו״ה, ואות א׳ חסר מהכסא. אם כן, חסרים לשמו יתברך עד ביאת המשיח אותיות ו״ה להשלים את שם השם הגדול והנורא, ואות א׳ מהכיסא של הקב״ה. 

וזה העומק מה שנאמר בתהילים ״כִּי בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לו״ (תהילים קלב י״ג). הנה האותיות ״אִוָּהּ״ רמוז בהם א׳ של הכסא ו- ו״ה של שמו יתברך. ו״ה שחסרים כעת ובביאת המשיח שיתגלה במהרה בימינו, יחזור למושב לו. 

והנה כאשר רואים אנשים עוברים על התורה ועל המצות ועושים דברים לא הגונים, דוחקים הם את הקדושה ומשליטים את החושך על הארץ. וכאשר יהודי נדבק בהקב״ה ורשעים מצערים אותו, יתחזק וידבק יותר בהקב״ה ומהר יראה עובד השם את מפלתם של רשעים. 

וזה הרמז על מה שנאמר במגילת אסתר, ונהפוך הוא. שאותיות ״הוא״ החסרים כעת, יתהפכו ויחזרו למקומם ויתמלא השם, ויהיה גם כסאו שלם. אבל זה תלוי כאשר ישלטו היהודים, ישלטו על היצר הרע, ואז יזכו המה לראות בשונאיהם. 

והנה רבנו האר״י הקדוש אומר דברים מפחידים בשער הליקוטים על הפסוק ״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״, דלעתיד ישתנה משם הוי״ה לשם יהי״ה, ששמו של הקב״ה כשיבא המשיח לא יהיה יה-וה אלא יהיה יה-יה. 

ועל דברים מפחידים אלו מובא בזרע קודש, שזה מה שאומרים שהזיווג יעלה יפה. כי זיווג וחיבור שמו של הקב״ה, יהו״ה עם שם אדנ״י, יוצא מספר תשעים ואחד. אבל לעתיד לבוא, כשישתנה השם הוי״ה לשם יהי״ה, זיווג השמות יעלה למספר יפ״ה, שזה עולה המספר בשלמות. 

וזה מה שאומרים בקדושת כתר בשבת, ״מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ״ מתי יחזרו למקום כבודם האותיות אַיֵּה החסרים, א׳ מכיסא ו-י״ה לפי דברי רבנו האר״י זצוק״ל, משמו של הקב״ה. 

הנה הגמרא (מגילה דף ב) אומרת, מגילה נקראת ב-י״א, י״ב, י״ג, י״ד וט״ו, לא פחות ולא יותר. והנה ידוע ששם אלוקים מורה על מידת הדין, אמנם האותיות הראשונות מאלוקים הם אותיות אל, ואל זה שם של רחמים, כמו שנאמר (תהילים נב ג) ״חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם״. 

אבל כאשר מאריכין ומוסיפין את השם של הקב״ה, אז נעשית מידת הדין. ״אל״ זה רחמים ״קים״ זה מידת הדין. אבל בשם הוי״ה הדבר הפוך. 

דהנה יהו״ה זה שם של רחמים, ולא כאדנ״י ששם זה הוא מידת הדין, שבנוי האל חסד וככל שמתקדם בשם נהיה דין. וכאשר לוקחים את השם י״ה זה דין ואותיות ו״ה בשם השם זה רחמים. וכך אומר דוד המלך בתהילים ״יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ״ ומשמע ש-י״ה זה יסורים ומידת הדין. 

וכפי שמבאר קדוש ישראל רבנו שמשון מאוסטרופולי הי״ד זצוק״ל,

שמבאר את דברי בלעם הרשע שאמר, ״לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה״ (במדבר כב יח), שבלעם רצה לעורר מידת הדין על ישראל, ולעשות משם הוי״ה קטנה, שיהיה רק י״ה, שזה מידת הדין ולא בשלמות יהו״ה, שאז זה שם של רחמים. 

ומהשם ״אל״ שזה רחמים, לעשות גדולה, שיהיה אלוקים. כי המשך של אל זה קים, ובשלמות זה אלוקים, מידת הדין. 

אבל בלעם השיב, לא אוכל לעבור את פי הוי״ה אלוקי, לשנות השני שמות של רחמים, הוי״ה וא״ל לעשות מהם קטנה או גדולה. עד כאן דברי רבנו הקדוש, רבי שמשון מאוסטרופלי השם ינקום דמו. 

ואפשר שזה מה שאמרו עם ישראל בים סוף, בשירת הים: ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״ (שמות טו ב) כי עם ישראל על הים הוצרכו לעורר מידת הדין על המצרים, ומידת הרחמים על עצמם. וזהו עוֹזי וזמרת יה, לאומות העולם עוררו מידת אלוקים שזה עוֹזי. ומשם הוי״ה ״זימרת יה״, חתכו והעבירו אותיות י״ה, שהיא גם כן מידת הדין. אבל לבני ישראל נתעורר מידת החסד ״זה אלי״ משם אלוקים, נעשה לנו אלי ואנוהו, אני והו (שבת קלג), לנו נתווסף לשם י״ה, גם אותיות ה״ו להיות שם הוי״ה בשלמותו, מידת החסד והרחמים. 

והנה בכדי לעורר מידת החסד, יש להוסיף לשם י״ה אותיות ו״ה, שעולה מספרו י״א. ולנכות משם אלוקי״ם אותיות הי״ם שעולים כמספר נ״ה, נמצא שממידת הדין של שמות אלוקי״ם וי״ה מנכין מספר מ״ד, לעשותה אל הוי״ה. 

וזהו הענין של זריקת הדם בקורבן, שעניינו לעורר רחמים ולהעביר מידת הדין מהחוטא, על כן זרקו הדם לסלק מספר הנ״ל משמות של דין. 

ואפשר לרמוז דבר זה בברכת השם שנאמר, (בראשית לב י״ג) ״וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם״ כי חול עולה מספר מ״ד, והים עולה מספר נ״ה, ויש להוריד אותיות הים משם אלוקים, ולהוסיף שם ו״ה על שם י״ה, ומשתנה מספרם במספר חול. וזהו, וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָך״ על ידי ששמתי את זרעך במדרגה רמה, שיהיה להם הכח לעשות כחול הים. מהים, לעשות חול. 

והנה יובן עבודת השם של פורים, כי זמן פורים הוא זמן של רחמים מהקב״ה, וקריאת המגילה מעוררת חסד על ישראל להוסיף שם ו״ה (שעולה כמנין אחד עשרה) על שם י״ה (שעולה ט״ו) על כן מגילה נקראת מי״א עד ט״ו לעשות השם הוי״ה בשלמותו.  

ומה גם שאין שמו שלם עד שימחה זרעו של עמלק, כי יד על כס יה (שמות י״ז טז) קורין אותה מיום י״א עד יום ט״ו להשלים האותיות ו״ה החסרים למקומה. 

והינה דברים אלו קדושים, וצרופי האותיות והרמזים הרמוזים בהם מטהר ומקדש את הנפש. ועל כל אדם לדעת שבימים האלו, ימי הפורים, כל הפושט יד נותנים לו. כל מי שפושט יד ומבקש מהקב״ה מתנת חינם, מאוצר מתנות חינם, הקב״ה נותן לו. 

יזכנו הקב״ה לעלות ולהתחזק ולזכך נפשנו, ויסלח לנו על עוונותינו, ויתן לנו כח לזכות לעשות תשובה אמיתית ולהיות עובדי השם.