החיזוק היומי - הרב אליהו רבי

שלום וברכה מורי ורבותי!

שעת חינוך הילדים שלנו, וכזכור, לא מדובר בחינוך הילדים אלא בחינוך ההורים.

והלילה יום ההילולה של מרן רבינו ישראל הכהן מראדין, בעל ה'חפץ חיים'.

מורי ורבותי!

החפץ חיים הקפיד על כך שאף אדם בסביבתו לא יוציא מילה אחת של לשון הרע על חבר, אפילו לא דבר שקר, גם אם אמרת דבר אמת שהוא משהו רע על אחד מעם ישראל, אוי ואבוי, נו נו נו לך.

כעת אנחנו מגיעים לילדים שלנו הקטנים, איך אנחנו אמורים להחדיר בהם את הדבר הנפלא הזה? כי הרי ברור לנו שילד שיתחיל את חייו בסקרנות ובתור פה גדול שמנסה לספר הכל על הכל, יהיה לו קשה מאוד לחזור בו ולהשתנות בגיל מבוגר יותר.

מה עושים עם הקטנים? האם מספרים להם עד כמה זה חמור? כמה לאווין, כמה עשין, כמה ארורין זה כוללת העבירה? או שמתנהגים בדרך טובה יותר?

פעם בישיבת חברון, כאשר המשגיח היה רבי מאיר חדש, קמה קבוצת בחורים שהחליטה ללמוד הלכות לשון הרע, אמר להם רבי מאיר: "מה זאת אומרת בחורי ישיבות הולכים ללמוד הלכות לשון הרע? זה ממש לא מתאים", שאלו אותו: "מה זאת אומרת כבוד הרב?".

אמר להם: "ללמוד מתי מותר לומר לשון הרע זה בדיוק כמו לקחת חרב וללמוד מתי מותר לרצוח. למה אתה בכלל נמצא בסיפור הזה? למה אין לך את הלב הטוב ואת העין הטובה שמראש לא מוכנים לדבר סרה באף אדם בעולם?".

כאשר אתה ניגש לילד קטן, וגם אם אתה צריך ללמוד איתו ביחד הלכות לשון הרע כי הדור שלנו הוא דור שדורש גם שיעורים בהלכות לשון הרע, עדיין הדגש לא יהיה על מתי מותר לדבר ומתי אסור, הדגש לא יהיה על שבעת התנאים שבהם מותר לרצוח, ממש לא.

הדגש יהיה על כך שיש לנו עין טובה, על כך שאנחנו אוהבים את כולם ועל כך שאנחנו בטוחים במאת האחוזים שכל מי שעשה טעות או שהוא עשה אותה בתום לב או שבכלל הייתה לו כוונה טובה.

כאשר הילדים יגדלו עם עין הטובה הזו הם לא יצטרכו בעתיד לזכור את שבעת התנאים בעל פה, במקום זה הם לעולם אבל לעולם לא ירצו לדבר סרה באף אדם בעולם.

ברכת הצלחה רבה לכולנו באחד ממפעלי ומבחני החיים הקשים והטובים והמאתגרים ביותר.

וברוכים תהיו!