אני בדרך כלל מסכים עם דבריך [כפי שבאתי בכתובים כמה פעמים עד הנה]. אבל הפעם בלבלת אותנו במקצת...
כשמדובר בסאטמאר - אתה זועק מנהמת לבך: "איך יתכן להיות חסיד ולא לשמוע להרבי שלך"?!...
כאשר
רק לפני כמה ימים נזעקת על ה"עוול הנורא" בסאדיגורא, ולא הסכמת "להבין"
איך זה שחסידים מצייתים לצוואת רבם!!! גיוואלד מה פתאום קרה "איך יתכן
להיות חסיד ולא לשמוע להרבי שלך"?!
מדוע דין סאטמאר לא כדין סאדיגורא?!
כמתבונן
מן הצד [אתה יודע מי אני, כפי שגיליתי לך פעם במייל פרטי, ואני לא משתייך
לשום קהילה המדובר כאן], אני מבין שחסידי סאטמאר בני ברק (מייזליש) חסידים
באמת של האהרוני, הם לא רוצים לפרוש ממנו בשום אופן (בינתיים...), כי הם
יודעים ומכירים את נפש בהמתם, ומאמינים שהאהרוני החמום מח מנוצל ומלוהט על
ידי מקורביו ואנשי מדון שיש להם אג'נדה משלהם ותוכניות בבני ברק (כנראה לא'
מצאצאיו של האהרוני)....
הרי בסאדיגורא אתה עומד
ומזהיר שהכל "מעשה מקורבים" שהוציאו את השטר וחתימתו על הצוואה
בערמומיות.... גם בסאטמאר משוכנעים שהאהרוני נתפס ומנוהל על ידי אנשים
וסיבות שונות ומשונות....
ופלא פלאים, כאן
בסאטמאר הצלחת ממש כפעלולן לגלגל את כל ה"אחריות" של המחלוקת לפתחו של
ויזניץ.... - למה שלא יהיה האחריות על הרבנית של אהרוני מרת סאשע תחי' שהיא
תדבר ותרגיע את בעלה לשנות את דעתו - כפי שאתה כל כך הבנת ו"שיבחת" את
מעשיה של הרבנית מסאדיגורא למען השלום, שהיא רוצה שלום במשפחה... כך גם
הרבנית סאשע עליה מוטל האחריות למען שלום משפחתה ויזניץ וסאטמאר להיכנס
לעובי הענין למען השלום... לא צריכים להמתין שתהי' אלמנה רח"ל....
ואגב,
שמנו לב, קוראיך המתענגים על הגיונך בכל יום ויום, ומשתוקקים לקראתם,
פתאום שקט בחצה"ק גור????... לא מילה ולא כלום, הבטחת לנו שתפרסם
שחיתויות וכו' אבל נאלמת דום פתאום.... ואני דואג בלבי: "האם השתיקו
אותך?!"
בכבוד ובהערצה רבה!
חיים שאולזון משיב:
כאשר דיברתי ידעתי כי את זה ישאלו וטוב ששאלת, כאשר למעשה בדבריך אתה משיב על הדברים אם תשים לב
יש הבדל גדול בין צוואה להוראה בחיים. בצוואה אין דבר כזה שרבי יכול לחייב חסיד לקבל על עצמו את מי לרבי. כבר נפסק בכמה מקומות כולל בפסקי דין בדיני תורה כי כל אדם קובע לעצמו מי יהיה רבו ואף אחד אחד כולל הרבי הכי גדול אינו יכול להורות לאף אחד מי יהיה רבו. ובענין הצוואה המדוברת השאלה היא אחת מי יהיה רבו. מה שאין כן בחיים חיותו כאשר הרבי מורה הוראה יש לך ברירה לפרוש ממנו ולא לקבל את הוראתו, אבל כל עוד שאתה חסיד שלו אתה חייב לקבל את הוראתו
ובמיוחד כאשר מערערים על אמינות הצוואה, אז ממילא כל ענין הצוואה לא קיימת - מדובר כאן בנוכלות ולא בצוואה
לולא האהרוני היה פונה לגיסו ר' ישראל מויזניץ לא הייתי מתייחס לענין בכלל. אבל מאחר והוא עשה זאת, והכניס את הענין לסיבוך עוד יותר גדול, היקף המחלוקת אינו עוד בסאטמאר בלבד, אלא עבר גם לויזניץ, והשאלה היא האם להמשיך במחלוקת ולהרחיבה, או לעצור כאן בזמן בטרם זו מתפתחת ואחר כך נצטער עליה
ועתה אני ניגש לעמדתי שלי בענין. אני לא בעד אף צד כאן. במשך כל השנים תמכתי בר' חיים הערש וגם היום אם הוא היה משנה את צורת המאבק הייתי הולך עמו. צריך כאן להבחין בין המאבק עצמו וצורת המאבק. במאבק אני עם חיים הערש, בצורת המאבק אני לא מסכים עמו, מפני שהוא צריך לקום וללכת, ולא חלילה להתבזות אלא להקים קהילה חדשה, ואז אני תומך בו והולך עמו כמו שעשיתי עד היום
המחלוקת שלי עם חיים הערש הוא בדבר אחד בלבד, על איך שהוא צריך לנהוג אחרי ההתקפה עליו. הוא חייב להחליט החלטה קשה, להקים קהילה משלו ואז הסיפור הוא אחר לגמרי, או לפרוש מבית הכנסת מפני שהרבי ר' אהרן הוא הרבי שלו והוא חייב לקבל את הוראתו
שאלת מדוע שקט בגור ובמקומות אחרים, לימד אותנו שלמה המלך כי לכל עת, כאשר רוצים שנושא יהיה חם ויהיה על סדר היום אתה לא מעלה עוד נושאים מפני שאז לא השגת כלום. כל מאבק בזמנו, ותאמין לי עוד יהיו הרבה הזדמנויות חמות לעסוק גם בנושאים אחרים - עכשיו התור של סדיגורא וסאטמאר, וחבל שגם ויזניץ נכנסת לתקופה כזו, רציתי מאוד למנוע אותה, אבל ר' ישראל עשה צעד שאוטומטית חימם את המנועים במי שמוצאים עצמם נבגדים על ידו
שאלת מדוע שקט בגור ובמקומות אחרים, לימד אותנו שלמה המלך כי לכל עת, כאשר רוצים שנושא יהיה חם ויהיה על סדר היום אתה לא מעלה עוד נושאים מפני שאז לא השגת כלום. כל מאבק בזמנו, ותאמין לי עוד יהיו הרבה הזדמנויות חמות לעסוק גם בנושאים אחרים - עכשיו התור של סדיגורא וסאטמאר, וחבל שגם ויזניץ נכנסת לתקופה כזו, רציתי מאוד למנוע אותה, אבל ר' ישראל עשה צעד שאוטומטית חימם את המנועים במי שמוצאים עצמם נבגדים על ידו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.