הצוואה נכתבה בכתב ידו של הרבי זי"ע בו הוא מתאר את מנהג אבותיו
שכל הבנים מתמנים לאדמורי"ם והוא ממנה חמשה אדמורי"ם לסאדיגורה ואת בנו
הבחור לאחר נישואיו, כפי שזקנו הרבי הכנסת מרדכי זי"ע לא מונה מיד אחר
הסתלקות אביו הרבי הקדושת אהרן זי"ע אלא רק בנישואיו.
הרבי זי"ע כותב שם שהוא מחלק לכל בן זכות בבית מדרש אחד של
סאדיגורה והוא מפרט את כל בתי המדרש, אבל הנהלת המוסדות תישאר בידי בן אחד כפי
שיקבע על ידי בחירת רוב הקהל.
הצוואה נעלמה, המפתחות לכספת היו בידיה, והרבנית לא מבינה איך הצליחו
להוציא מידה את המפתח של הכספת.
אם ר' צבי הלוי הישר באדם וההגון היה חי אומרת הרבנית בצער, הוא היה
מאשר את הדברים, אבל ר' יחזקאל טירהויז קיבל מחלת שכחה ואינו זוכר שהיה עד חתום על
צוואה.
י"ז לחודש טבת תש"פ תאריך כתיבת הצוואה היה זמן קשה מאוד
בבית הרבי, הבדיקות שנשלחו אל הפרופ' בלוס אנגלס גילו שהמחלה התפשטה במהירות בחודש
וחצי שהרבי זי"ע לא היה בארה"ב, והפרופ' אמר בייאוש שהרבי יכול להישאר
בארץ ואין לו בשביל מה לחזור רחמנא ליצלן.
הרבי זי"ע התייעץ הרבה זמן עם הרבנית מנב"ת המסורה אם לחזור
לארה"ב, והרבנית סברה שכן. מה שבאמת העניק לרבי עוד כמה חודשי חיים.
הרבי בעצמו היה באותו בוקר בנתניה בבית החולים בבדיקות קשות מאוד
שנעשו בטשטוש והרדמה חלקית, וחזר לבני ברק כשהרבנית נשארת בנתניה להתייעץ עם
הרופאים המקומיים ועם הפרופ' בלוס אנגלס.
כשהיא חזרה לבני ברק הרבי היה בחדרו בקומה העליונה הוא ישן, והיא היתה עם הרבי כל הזמן לתמוך בו – גם רבי צריך
תמיכה כשהוא מבין שרופא בשר ודם מתייאש – עד למחרת כשהרבי טס יחד עם הרבנית חזרה
לארה"ב היתה היא איתו כל הזמן.
זה ברור שמאז ישראל ברגר לא היה שם!
מה קרה בארבע שעות האלו כשהרבי חזר מנתניה מהבדיקות המטשטשות והבשורה
הקשה על הייאוש מצד הרופאים, עד שהרבנית חזרה לבני ברק, רק חקירת משטרה תפתור!
כמה
פעמים בתקופה האחרונה הרבי שאל את הרבנית, אם היא זוכרת מה היה ביום
האחרון לפני שחזר לארה"ב, מי היה אצלי אז? אני זוכר כמו חלום את אותו יום.
הרבנית שאלה את "המקורבים" והם אמרו שאף אחד, הרבי הלך לנוח מיד כשחזר לבני ברק.
רק חקירת משטרה תברר את האמת 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.