יום ב' יא אלול (אגרת הקדש סוף פרק יב עמ' 236)
השלום שבין הנפשות, בשעת התפילה ולאחריה:
כאמור לעיל, הצדקה פועלת את גילוי "אור אין סוף" המביא לשלום בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית בעת התפילה - דבר הנעשה על ידי כל צדקה, גם זו המוגדרת כ"מעשה הצדקה" בלבד.
את ההבדל בין שתי הבחינות של נתינת הצדקה ("מעשה הצדקה" ו"עבודת הצקה), יש לראות במצב השלום שבין הנפשות לאחר התפילה.
...
תוקף השלום ב"מעשה הצדקה":
השלום הנפעל בין הנפשות בתפילה בעקבות נתינת הצדקה המוגדרת כ"מעשה" בלבד, בא לידי ביטוי בעיקר בשעת התפילה.
אבל לאחר התפילה (לאחר הסתלקות המוחין דגדלות), כאשר האדם פונה לעניני "חשכת העולם הזה". שוב "יוכל להיות הרע חוזר וניעור בקל" ולהמשיך להתערב בטוב, כפי שהיה מצבו לפני התפילה.
...
תוקף השלום שבעבודת הצדקה:
הצדקה שבבחינת "עבודה" "יקרה וגדלה מעלתה במאד מאד" ממעלת "מעשה הצדקה" - וכפי שהדבר מתבטא:
א. ביגיעה העצומה שבנתינת הצדקה שהיא "נגד טבע נפשו", שבה הוא "מבטל לגמרי את טבעו ורצונו הגופני מפני הרצון העליון ברוך הוא".
ב. בהתנהגותו זו, הוא פועל שבירה ו"אתכפיא" בסטרא אחרא הכללית שבעולם. ובמקביל, עולה ומתרומם כבודו של הקב"ה בכל העולמות.
ג. "וכיתרון האור מן החושך דוקא, כנודע" - שמעלת האור מתבטאת בראש ובראשונה בזה שהוא מאיר את החושך, ובעומק יותר, הוא פועל שבחינות שונות שבחושך עצמו יהפכו לאור.
"אי לזאת" - כתוצאה מגילוי אור נעלה זה (שהוא לא רק לנפש האלוקית, אלא גם) בחושך הנפש הבהמית. הנה, גם אחר התפילה "אין הרע יכול להיות חוזר וניעור בקלות כל כך מאליו, רק אם האדם יעוררנו וימשיכנו על עצמו חס ושלום".
כך שעל ידי עבודת הצדקה, מגיע האדם ל"השקט ובטח עד עולם" - למצב שבו הוא יכול להיות שרוי בשלוה ובבטחה, מבלי לחשוש לאיזו התפרצות של מלחמה מצד יצרו הרע.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
בתודה ובברכה וכוח"ט!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.