ממשלת
האחדות היא לא רק צו העם, צו הכרחי וצו חירום, אלא פוליטיקה מקיאבליסטית
בהתגלמותה המקסימלית. פוליטיקה של כוח והשרדות בכל מחיר. נתניהו הוא
המנטור, המאקיבליסט ברמ״ח אבריו ושס״ה גידיו. בני גנץ שנכנס מתחת לאלונקה
הפך, בעל כורחו, בגלל הזאבים שארבו לו מבית - למקיאבליסט מתחיל. גנץ הבין
כי כדי לשרוד הוא חייב ללמוד מנתניהו להיות - גם אריה וגם שועל. להפעיל כוח
ולהיות ערמומי.
כמה תובנות:
א. בדרך
לכהונתו הבלתי נתפסית כשכל הפרשנים קראו עליו ״קדיש״, הצליח נתניהו לפרק את
האיום הגדול ביותר על שלטונו ( כחול לבן), לפרק את מפלגת ״גשר״ ממר״צ
וחברה לגוש הימין, לפרק את מפלגת העבודה ממר״צ, תוך שהוא מותיר מהשמאל עיי
חורבות.
ב. בפוליטיקה הברירה איננה בין הטוב לבין
הרע, אלא בין הגרוע ביותר לבין הגרוע פחות. נתניהו יוקע על מספר התיקים
המפלצתי (36), אך בחירות רביעיות היו האופציה הגרועה יותר מבחינתו, וודאי
בעת הזו.
ג. נתניהו גם יודע כי הוא יכול להיות
אכזרי כלפי יריביו ( ונתניהו הוא כזה), אך מול בלוק הימין נתניהו היה רחב -
גם סיפוח עד ה-1/7, גם במספר התיקים הרב וגם בחוק הגיוס המטיב עם החרדים,
שותפיו הנאמנים.
ד. בני גנץ שניראה בתחילה כשה
תמים, למד להיות מקיאבליסט. אכזרי וגם ערום כשועל. הוא סיכל את תכנית
״חבריו״ לקוקפיט לחסלו, והקדים לחסלם כשחבר לנתניהו ופירק את כחול לבן,
בניגוד לכל תרחיש. הנכסים שקנה גנץ חסרי תקדים. הוא לא בוזי הרצוג וציפי
ליבני שישבו במדבר. הוא יהיה ראש ממשלה. 15 תיקים על 17 מנדטים לפחות. הוא
נתן שר לכל דיכפין וקנה לו שלום מבית.
סוף דבר:
ראשית, נתניהו רצה באחדות, אך בתנאים משופרים שאותם השיג, וגם בטוחות למקרה שבג״צ יתפרע, תוך שהוא עושה וידוא הריגה למי שאיימו עליו.
שנית, נתניהו רצה בגנץ. גנץ אדם נוח. הוא לא חתרן ולא שש אלי קרב, וגם לא יכול לפרק את החבילה - אין לו אופציה אחרת.
הכותב
יואל ישורון
מרצה למדעי המדינה
מכללת אשקלון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.