שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם!
איך
מתמודדים עם חוצפה של ילדים? מה אנחנו כהורים אמורים לעשות ברגע בו הבן
מתחצף אבל חוצפה אמיתית, לא משהו פרווה, לא משהו לא ברור, ומאידך, אולי
תקדיש גם סרטון לילדים שלנו בעניין החוצפה?
אז
היום בעזרת ה' לראשונה נשדר שני סרטונים, האחד להורים והאחד לילדים, אנחנו
מחוייבות בשירות לקוחות, ולקוחותינו הם עיקר הונינו, מורי ורבותי, ויחד
נעשה הון רוחני גדול לעבודתו יתברך.
שימו לב טוב!
ישנם
שלושה דברים בלבד עליהם מגיבים בחומרה: על שקר כאשר הוא כולל בתוכו גם
גניבה כי זה חלק משקר, על אכזריות כאשר בן מכה את אחיו לדוגמא או את חבירו
באכזריות גם לפי המושגים שלו. והדבר האחרון, על חוצפה.
שלושת הדברים הללו הם שבירת מוסכמות ומעבר על קו אדום שגם הילד הקטן מבין במוחו הקודח, ואם שתקנו כאן, הפסדנו כבר את העתיד שלו.
זו יכולה להיות גערה עצומה, זו יכולה להיות מכה מביכה ביד, זה יכול להיות כל דבר שיגרום לילד להבין שמכאן לעולם לא חוזרים לאחור.
אבל ישנו דגש אחד ברור, והדגש הוא, כל מה שאנחנו קוראים שקר, חוצפה ואכזריות, זה רק מה שגם בעיני הילד מדובר בשקר, גניבה ואכזריות.
כלומר,
אם הילד יכול לקרוא לזה בשם אחרף או לחילופין, אנחנו מסתפקים אם זה נכון
במאת האחוזים שהוא התכוון להתחצף, אנחנו אמורים להעלים עין, כי "ספק נפשות
לחומרה", לא נהרוג ילד בהתנהגות בוטה כאשר לא באמת מגיע לו.
נהרוג את מידותיו הרעות כאשר אנחנו יודעים במאה אחוז ובוודאות מוחלטת שהוא התכוון למידה רעה.
אנחנו
כהורים אמורים להביל בין עצלות, בין חוסר יחס, לבין חוצפה, כי אם מדובר
בחוצפה, צריכים לקטוע אותה כאן ועכשיו, על זה לא מוותרים ועל זה לא סולחים.
אבא קורא לילד ואומר לו: "הרגע אתה הולך ליד כולם לבקש סליחה מאמא", והוא אומר את "הרגע" הזה במבט כזה שמבהיר לבן שאין אפשרות אחרת, ולאחור לא חוזרים לעולם.
בהצלחה רבה לכולנו וניפגש בסרטון של הילדים שמן הסתם כולכם גם תצפו בו יחד איתנו,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.