לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
ב"ה זכינו לחג פורים נפלא כאן בעיה"ת לייקווד, עשרות
מליוני דולרים נשפכו כיין והשמחה גאתה עד למאוד, אך מרוב טרדות דמצוה לא הספקתי
להכין גליון חדש, כל מנוי יכול להיכנס בגוגל גרופ ולהדפיס הגליונות משנים עברו
(בין כה הרבה קוראים רק את המאמר), אז לפחות הכפלתי את גודל המאמר.
שיכורים הסתובבו סביבנו כמחוג, בשעת דמדומים של מוצאי פורים ראיתי 2
שיכורים מסתכלים כלפי מעלה ומתווכחים על העיגול הלבן בשמים, האחד טען שזו הירח,
והשני טען שזה השמש, זה מביא טיעונים לדבריו וזה מנסה להכחישו וליהודים היתה אורה,
הטונים התחילו לעלות והם התחילו להתערב על כסף, 100 דולר אם אתה צודק וכו' לפתע
הגיח מאי שם שיכור למחצה (או שעשה עצמו כשיכור), אמרו השיכורים זה לה: יבוא השלישי
ויכריע ביניהם, הבה ונשאלה את פיו ומה שיקבע מקובל על שנינו, ושניהם הקיפוהו
כתנורו של עכנאי ומינוהו לבורר ושליש לויכוח.
'הבט נא השמימה' אמרו לו השיכורים 'ואמור לנו אם זו השמש או הירח'?
'לא יודע, אני אורח, לא מקומי' היתמם השליש...
אחרי הכל, משהו העיב על המצב רוח, מיסטער או מיסעס קורונה או כמו
שכותבים בארה"ב קאראנא (לא קאמרארנא), אמנם כאן הממשל לא משתולל כמו בארץ
ונקווה אך לטוב, מזכי הרבים ומקבלי המתנות לאביונים והתתי"ם פחדו שהדלתו יהיו
נעולות, אך לא אלמן ישראל והמסיבות היו כדבעי, ובקבוקי המשקה והארנקים התחרו ביניהם
מי גובר ושניהם זרמו עד בלי די.
בדרשת הבדחנות נשאלתי היכן מרומז הקורונה במגילה? אמרתי כי בינתיים
מצאתי בשני מקומות במגילה רמז על כך.
שם המלך והמלכה תאמו זה לזו: הוא היה אחש-וירוס ולכן היא נקראה
'ושתי' (וואש, באידיש ובלועזית - לשטוף).
ועוד ראיה: בכל המגילה, כאשר מדובר בהריגה כתוב בבירור 'להשמיד להרוג
ולאבד' 'בשושן הבירה הרגו' וכו' אך כאשר מסופר על בגתן ותרש, לא כתיב ביקשו להרוג,
אלא: 'ויבקשו לשלוח יד במלך', משמע שהם היו נשאי קורונה וביקשו להדביק את המלך ע"י
לחיצת יד.
אך בנימה רצינית: איתא בחז"ל שיום כפורים הוא כ-פורים, ואמרו
חז"ל בקידושין מ: 'העולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת,
אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע את
עצמו ואת כל העולם לכף חובה, שנאמר וחוטא אחד כו' בשביל חטא יחידי שעשה זה אבד
ממנו ומכל העולם טובה הרבה' ופירש"י: יראה אדם עצמו, כאילו שקול, כל
העולם שקול כמחצה צדיקים וחסידים ומחצה רשעים וכאילו מעשיו שקולים כמחצה על מחצה,
עשה מצוה אחת, נמצאו זכיותיו מכריעין ונמצא צדיק ועל ידו כל העולם הוכרע להיות
רובן צדיקים'.
מתמיד תהיתי, הלא העולם מכיל מליארדי בני אדם וכל אחד עושה אלפי
פעולות ביום, לטוב ולרע, היתכן שפעולה אחת קטנה של אדם אחד יכריע את כל העולם
כולו?
בדורנו דור הבירור, הראה לנו הקב"ה בחוש את הדבר הזה, אדם אחד
אכל חתיכת בשר מכלאים של נחש ועטלף או כל שום וחניכא דאית ליה, ונדבק בקורונה שהיא
כ"כ קטנה שבקושי מזוהה במיקרוסקופ, וממנו פרצה המחלה והדביקה מאות אלפי בני
אדם והכניס את כל העולם לסחרור שרק ה' יודע (ומתכנן) לאן זה יוביל (אגב, הנחש נקרא
בעל הלשון הרע, ועל נגעים (הבאים מחמת לשה"ר) יש 14 ימי הסגר כידוע), ומרובה
מידה טובה פי 500, יש להפנים כמה אפשר לרפאות את כל העולם ע"י מצוה אחת קטנה.
אמנם, בשם המחלה כבר טמונה התרופה, 'קורונה' זה נגזר מהמילה 'קראון'
שמשמעותה 'כתר' בלועזית, ואם נזכיר כי 'כתר יתנו לך ה"א מלאכים' ונשאג 'אמן
יהא שמיה רבא מברך' שבזוהר מכונה היהלום שבכתר, ודאי נזכה עי"ז לבטוח בו
יתברך ולהינצל מכל רע.
שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.