הלך אצל היהודי ואמר לו, טול פרתך שמכרת לי, כי מום יש בה, שאינה רוצה לחרוש היום. והבין היהודי שבשביל שבת עשתה כך, כי היה מנהגה לנוח בשבת. אמר לו היהודי בא עמי ואני אעמידנה.
הלכו שניהם אצל הפרה, ולקחה היהודי ודיבר באזנה ואמר: פרתי, את יודעת כשהיית ברשותי, היית נחה ביום השבת. ועכשיו גרמו עוונותי שמכרתיך לפרסי, ועתה את ברשותו. בבקשה ממך, עמדי וחרשי.
מיד עמדה על רגליה וחרשה. אמר לו הפרסי, אעפ״כ טול פרתך ותחזיר לי הדמים, כי בכל פעם שתרבץ, לא אוכל לבוא אליך להעמידה. ועוד, לא תפרד ממנו, עד שתאמר לי הכשפים שלחשת לה באוזנה.
התחיל היהודי לבכות ואמר לו, לא מכשף אני. אמר הפרסי, מי יאמינך? אני הכתי את הבהמה ולא קמה, אתה דברת איתה וקמה, ודאי שכשפים פה. אמר לו היהודי, בשבועה כך וכך היה, לחשתי באוזנה ועל כן עמדה.
כיון ששמע הפרסי כך הרהר בתשובה ואמר, אוי לי, מה פרה זו שאין לה לא שיחה ולא דעת, הכירה בוראה. ואני שנבראתי בדמותו ית״ש ונתן לי דעה ובינה, איני מכיר את בוראי, מיד הלך ונתגייר וזכה ללמוד תורה הרבה, ונקרא שמו בישראל רבי חנינא בן תורתא. ועד עכשיו אמרו חז״ל על שמו הלכות וכו׳.
ומובא בספר ״גלגולי נשמות״ להרמ״ע מפאנו, ושתי המלכה נתגלגלה בההוא תורתא(בפרה), והעכו״ם שנתגייר הוא אחשורוש.
והנה, דברים אלו מפחידים את המחשבה, איך הקב״ה מנהיג את עולמו בחן בחסד וברחמים, וכל דבר שנעשה בעולם יחזור ויתוקן בעולם. וידועה הגמרא (מגילה יב) ״ביום השביעי כטוב לב המלך ביין״, אותו יום שבת היה. שבמידה שאדם מודד, בה מודדין לו. שהיתה ושתי הרשעה מביאה את בנות ישראל, ומפשיטתן ערומות והיתה עושה בהן מלאכה בשבת, לפיכך נגזר עליה שתשחט בשבת ערומה ע״כ.
והנה, לכן נקרא שמו רבי חנניה בן תורתא. תורתא, לשון נקבה. והנה כל מעשה אשר עושה האדם בחייו, על הכל יביא אלוקים במשפט.
אנו נמצאים במרוץ החיים, דברים שאדם חושב שיפעל ויעשה, ואלו דברים שעוברים, שחולפים ושאיש לא ידע ואיש לא ירגיש. אבל טעות קשה בידי האדם, כל צער וכל פגיעה וכל יגון וכל אנחה שיהודי גורם ליהודי, ועוד אם זה בלול בכפיות טובה, העונש והסוף מר, ויד ה׳ תהיה בו בראשונה. וישנם מקרים, שהעונש קשה מלהכיל.
ולכן בימים אלו, שהם ימים של שמחה, אבל של הרהורי תשובה, אדם צריך להוציא את כל המקומות החשוכים בנפש שלו, ששם נמצאים הדברים הלא הגונים שהתיר לעצמו, אבל גרם צער לחבריו ולעשות עליהם תשובה. מי יודע איזה קטרוג עומד וצועק, ואיזה מלאך רע עומד ומבקש פרעון על מעשה רע שעשה האדם, ודורש ברגע זה דין ומשפט.
לכן, הימים האלו נקראים ימים שקיר נטוי, ובזמן שיש קיר נטוי, לא הולכים תחת קיר שעומד ליפול, כי הזכויות יורדות ומידת הדין צועקת ומבקשת. ולכן, צריך לא להשאיר מלאכים רעים שנבראו מרע שאדם ברא, כי מבקשים את שלהם. ולפני שנים דברים יכלו להגרר לדורות הבאים, היום אנו בימות המשיח, אין לאן לגרור לדורות הבאים לשלם רע וטוב, הכל מקבלים בעולם הזה, את הטוב ואת הרע.
אנו בימי הגאולה השלמה, עוד יסופר וידובר בדברי הימים על הימים והתקופה הזאת, אם נדע איך לנצל אותה. אנו נמצאים בזמן הגבוה והגדול ביותר, כפי שהיינו ערב מכת בכורות, לפני שיצאנו בארץ מצרים.
הקב״ה מתהלך בקרב המחנה ועת דודים היא. ואם ח״ו נאבד את השעה והזמן ח״ו, בכי לדורות והתדרדרות למקומות הקשים ביותר.
לכן, לדחוק כל דבר של רע, כל קרירות, כל לשון הרע, לדבוק בהקב״ה בכל הכח, לדבוק בתורה ובמשה עבדו ובספר דברים, שהוא פתח לגאולה ופותח את כל השערים.
וכך ימי הפורים האלו יזכרו לדורות, שבז׳ באדר התחיל רעש של פעמי משיח, והמשיח בפורים ובניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל.
נשים מול עינינו שהדברים בידינו בלבד, ואיש לרעהו יאמר חזק וביחד נגאל בזמן קריב.
יאשיהו יוסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.