ומי התיר פוליטיקה לבחורי ישיבות?

אין ספק כי אין זה מקומם של פוליטיקאים חילונים בקעמפים של הישיבות, השאלה כאן היא מה היתה ההוא אמינא לעשות זאת, והאם לכך צריכים מכתב של ועד הישיבות, האין מספיק לכך ראשי הישיבות או הממונים על אותם קעמפים להבין לבד כי אין מקומם שם?

נראה כי התדרדרנו כל כך שאפילו על דבר כזה צריך היום להורות, וכאן אני מגיע לחלק האחר שלדעתי חמור לא פחות ויתכן כי אף יותר ועל זה לא כתבו, וזה הזמנת פוליטיקאים חרדים לקעמפים הללו. מה לבני ישיבות עם פוליטיקה? לא אשכח לעולם את המשגיחים בישיבה כמה שהסבירו כי בחור ישיבה ופוליטיקה זה תרתי דסתרי, עד כדי כך שהם התנגדו שבחורי ישיבה יקראו 'המודיע' בישיבה. באותה תקופה 'המודיע' היה העיתון של כל החרדים ליטאים וחסידים יחד, וראשי הישיבות עשו הכל שבחור ישיבה הראש שלו יהיה בישיבה בלימוד בהתעלות במוסר בעבודה על עצמו ולא בלכלוך היומיומי גם בתקופה של טרם מלחמות החרדים

תקופת המחנה זו הזדמנות לחנך למצוא תעסוקות שמתאימים לבני ישיבות ולא בשיחות פוליטיות, הראש של הבחור צריך להיות בשטייגן במינימום של התעסקות חיצונית מה שהוא לא צריך בתקופתו בישיבה, ובמקום שיעשו את הנכון מביאים להם פוליטיקאים ללמד אותם פוליטיקה

כאן החורבן הגדול, מי שיקרא את מכתביהם של גדולי ישראל בשעתו כשפרצה המחלקות הפנים חרדית בין הרב שך לרבי מגור הם הביעו את חששם שזה מה שיקרה לישיבות הם יהפכו להיות סניפי מפלגות, וזה בעצם מה שקרה וקורה, אנו מגדלים דור של שטופי פוליטיקה במקום דור של תלמידי חכמים מי שנקיים מכל הלכלוך הזה

חיים שאולזון