קיבלנו ונתבקשנו להקריא. מכתב אישי לאחים חסידים כואבים. אהבנו את הרעיון, לא כ"כ את הנוסח, אבל בכל זאת מקוצר זמן נקריא אותו כמעט ככתבו וכלשונו
מתפללי נוסח ספרד המבועתים, בידכם רק שתי ברירות נוכח דורסנותה ופלגנותה של דגל. אתם תבחרו בין שתי הברירות כפי שתחליטו, ... רק אל תגידו עוד כמה שנים שלא אמרנו לכם.
הבחירה הראשונה, הקלה ונוחה, זו שלייזר מוזס ושאר הגמדים מהרי הקרפטים בחרו בה: להשלים עם המצב. הכל בסיידר, עזבו אותכם משטויות, העיקר שנוכל לאכול ממליגה טובה, לנגב חלק מהשאריות שהגיעו בטעות עד סוף הזקן, ואחר כך לנסוע לר' שימען במירון. אם נוכל גם להצטלם ולהתראיין ממירון ולהודיע בהתרגשות חולנית שאני בתוך מירון עצמה ממש ממש, בוודאי הכל גוט לגמרי.
ואכן, אל חבורת הגמדים מן הקרפטים אין דברינו מיועדים. קצת קשה לשכנע גננת פעוטון ששובצה בכנסת מה היא פוליטיקה, ובעיקר - מה זה כבוד עצמי מינימלי.
אבל אל אחינו המפוקחים מכלל תלמידי אור שבעת הימים דברינו אמורים: הסכיתו נא, ולמדו מן הניסיון של אחרים שמכירים קצת יותר טוב מכם את פניהם האמתיות של אנשי השלום מבני ברק.
להשלים עם המצב, זה אומר כמה דברים:
זה אומר: להירמס תחת המפלצת הליטאית שתקצוץ לכם את האף אם תעזו להרים אותו לכיוון הלא נכון. אם בנוסף תעזו גם להרים קצת את הראש - יסובבו לכם את המפרקת עד הישמדה.
זה אומר: להתנצל בפני אכולי השנאה הליטאיים על עצם קיומכם.
ובעיקר זה אומר - להכיר בכך ש'גדולי ישראל' ו'מרנן ורבנן' הם אך ורק מי שהם החליטו ויחליטו. מאידך כל מי שחשוד על 'ויצמח פורקניה', הוא בחזקת מחלל שם שמים ומחלל שבת עד שיוכח אחרת.
וכל זאת אנחנו אומרים לכם מניסיון ומידיעה. על גופינו ובשרינו.
אבל... - יש לכם עוד ברירה, אם נותר בכם כח להתמודד עם המפלצת הליטאית: להילחם!
בשביל להתחיל לחשוב על מלחמה זה אומר דבר ראשון: להפסיק להתנצל! אתם וגדוליכם לא חייבים כלום, אבל כלום, לאיש מרבני דגל התורה. שאיש לא יעז לתקוף אתכם על חוסר ציות למורנן ורבונן אוכלי השרויה ושאינם חובשים גרטל!
דבר שני - עת המלחמה: מבחינתכם, ובצדק גמור, אם רב מרבני דגל התורה - ולא משנה כמה משבקי"ם יש לו וגם לא באיזה תיק הוא מכהן כ'שר' - אם הוא אומר להצביע בצפת ובפתח תקוה - למועמד חילוני מחלל שבת ואוכל טריפות כנגד מועמד חרדי חסידי או דתי - מבחינתכם אותו רב הוא הוא מחלל שם שמים, מחלל שבת, ואחראי לכל הפריצות של צפת לדורי דורות ולעולם הבא בלי שום תירוצים.
להילחם זה אומר גם, שאם שדרן/עיתונאי/פרשן/כתב הופך להיות דובר דגל התורה (-כולם כאלו, כנראה בשכר...) - אתם לא תתראיינו אצלו, וגם תקרעו לו את הצורה. תפנו לרשות השניה ותפחידו את אותו כלי רדיו שפועל נגדיכם בעל העוצמה. ואם אתם צריכים לשם כך חוקר פרטי טוב, תפנו למאיר פרוש, הוא יעזור לכם בנידון.
להילחם זה אומר: בכל ראיון תקשורתי להזכיר לכל העולם את שנאתם, פלגנותם ורדידותם של אנשי הדגל. בכל הכוח.
להילחם זה אומר: להפסיק לפרסם את תמונות רבני דגל התורה מכל זווית אפשרית, לפחות בעיתוניכם שלכם! זה אומר להפסיק עם מסע התעמולה המטופש נוסח מרוקו על הבטחות וברכות מרבני דגל התורה, שוב: לפחות בעיתוניכם שלכם!
להלחם זה גם אומר: לקנות אחיזה בתקשורת, באופן רשמי ומבלי להתנצל. מגיע לכם ייצוג בתקשורת, ובגדול!
להילחם זה אומר: להפסיק לרוץ בכל ערב ראש חודש ובשעה השמינית והתשיעית לבית רבני דגל התורה ולנשק את עפר כפות רגליהם ורגלי נכדיהם!
קופת העיר תממן קצת פחות את המשבקי"ם? מה לעשות! זה המחיר המינימלי שישלמו המשבקי"ם למען כבוד אדמוריהם.
לאמיתו של דבר, להילחם זה אומר עוד הרבה דברים. אבל מדוע אנו משחיתים את זמנינו? לא נראה שיש לכם את הכוחות לכך. ובשביל להיות סמרטוטים אינכם צריכים עזרה מאיתנו.
נ.ב. רק תזכורת קטנה: מאיר פרוש הוא אחד האנשים שהכתירו את הרב שטיינמן למנהיג כלל ישראל! זוכרים את ההשתלטות המכוערת על החינוך העצמאי ולאחר מכן את הדיל עם דוד שפירא?! עכשיו הגולם קם על יוצרו, ורק מלחמה שערה תשיב אותו למקומו הטבעי.
==============
יד החסידים על העליונה
יד החסידים על העליונה. עכשיו גם החסידים מתחילים אט אט להבין. קרה לנו נס. התחלנו להבין את בני התורה. אנחנו רואים במוחש את ההתפרקות הנורווגית. הליטאיים האמתיים הם בני התורה ואנחנו שלוש מול אחד. הציבור שלהם מולנו, אנחנו על העליונה.
הסיפורים המזוויעים שכולכם שומעים, כמו גם סיפורים חדשים שכל הזמן זורמים ונביא חלקם בפניכם, מתחילים לאט לאט להאיר לאגודת ישראל את העיניים.
נתחיל אולי בסיפור מצמרר שקורה בבני ברק נפטר הנגיד הרה"ח רבי יוסף מאיר רייכברד ז"ל, חבר הנהלת איחוד מוסדות גור ומגדולי תומכי החסד בחסידות. ההלויה יצא היום בשעה 12.00 מביתו ברחוב זכריה 11. בשעות הצהריים אחרי ההספד, החלה הלויה לנוע לעבר בית החיים ויז'ניץ.כשהם הגיעו לרחוב סוקולוב פינת שטרסר, שם ממוקם המוסד למופרעי נורווגיה – בשם באר יהושע, עטו עשרות ילדים על הגדרות, כשהם פוצחים בשאגות לעבר המלווים בהלויה: שש שלוש, שש שלוש. המלווים השונים ניסו להשתיק את הילדים, סו"ס זה לוויה כעת, אבל מול אדישות הנהלת המוסד, הצטרפו ילדים עוד ועוד כל הזמן למקום, כשהם רוקדים וצועקים מול המלווים "שש שלוש, שש שלוש".
כמו שדווח כאן, בישיבות ומוסדות בכל רחבי הארץ, כמו גם סמינרים בירושלים, השתטו לגמרי והחלו בהרקדות וריקודים המוניים בשירים הזויים לגמרי. בנוגע לסמינרים קיבלנו תגובות ועדויות רבות ונוספות, כמה הדבר היה מחריד לגמרי, ואגב הריקודים הסוערים בסמינר החדש של ליברמן ושירת 'משה אמת' היו עם הבת של אריה דרעי ולא עם נכדתו – כפי שנאמר כאן. גם ב'סניף' הסמינר של מנדלסון, יצאו המוני בנות לאולם של הסמינר והחלו רוקדות ומפזזות לכבודו של משה ליאון.
לפי העדויות במיר ברכפלד למשל, פרצו באמצע הלילה בריקודים ברחובות הסמוכים לישיבה תוך הפרעת המנוחה לכל השכנים, תוך שירה המונית של ברוך הוא שהבדילנו מן התועים ונתן לנו את משה ליאון. גם בישיבת גרודנא באר יעקב – כך לפי העדויות – שרו הבחורים ברוך הוא שהבדילנו מן התועים ונתן לנו ששה מנדטים. ואלו סיפורים מעטים שמגיעים לידיעתנו, כאשר מן הסתם על כל עדות כזו יש עוד עשרות התפרקויות והשתוללויות של אנשי הפלג המבולבל.
אגב לגבי מה שהבאנו כאן אמש על המקור לריקודים שהוזכרו בתורה, הנקודה היא הרבה מעבר לזה, שהרי בתורה מצינו הרבה מלחמות מצוה וניצחונות וכיבושים ונסים, ומעולם לא נכתב על ריקודים, המקום היחיד בתורה שהיה בו ריקודי שמחה של ממש, היה סביב העגל.
כל הסיפורים הללו, כמו גם הריקודים המזעזעים בחיפה שהסעירו את העולם החרדי, כאשר אנשי ונערי דגל רוקדים סביב המועמדת הרפורמית, והריקודים של צעירי דגל שלשום במטה של ליאון לצד ריקודי פריצות נוראיים, מכים על קודקדם ועיניהם של החסידים, שפותחים עיניים ואומרים בפה מלא: מה קורה פה. הליטאים השתגעו לגמרי. הם בהתפרקות.
יש תמימים שאולי לא רוצים להבין, ואומרים זה בסך הכל ריקודי שמחה – מה כבר כזה נורא, יש מוסיפים ומדמים זאת ל'דידו נצח' שאחרי בחירות תשמ"ט, אבל כל מי שקצת בוגר, מבין שזה מרחק של שמיים וארץ בין זה לזה. ששמחים ואולי קצת רוקדים אחרי ניצחון האחד על השני, זה בכלל לא בסדר, אבל בכל זאת מראה על תחושת רגע של שמחה. מה שקורה בציבור המבולבל, שילדים שרים למול לוויה, שזה ממש עומד להם בנשמה, שזה משה אמת, וברוך הוא שנתן לנו ששה מנדטים ואת משה ליאון, שזה ריקודי תערובת, שזה ריקודים ברחובות ומעסיק גם סמינרים ונשים ובנות, דבר שלא היה מעולם, וכל זה על מה? על מועמד חילוני עם כיפה שכבר מצהיר מפורשות שהוא הולך לחלן את ירושלים??? זה בהחלט מראה על התפרקות מוחלטת, ועל הפיכת הדבר לזהות חילונית ממש של הזדהות עם קבוצה – ממש כמו בקבוצות ספורט של כדורגל, מי מנצח את השני. בדיוק כמו שאתם יודעים על טירוף הדעת החילוני במשחקי כדורגל, כך ממש אצלם. שום תחושה רוחנית לא.
והחסידים רואים את המראה ושומעים את הקולות. שיחת היום בשטיבלאך היא, הליטאים מדגל השתגעו לגמרי. הם רוקדים ומשתגעים כמו חילונים. כמו ניצחון של קבוצת כדרורגל.
וכשהעיניים מתחילות להיפתח, כשהקשר וחיבור דין המקולקלים מדגל לאגודת ישראל נפרמת, לפתע רואים הרבה דברים חדשים. לפתע מבינים מה שכאן קורה חמש שנים. הם עכשיו מבינים הרבה יותר טוב את התנהלות דגל התורה בבני ברק כשהורו בשם הגרגי"א והגר"ח שאסור לצאת למחאה על השבת. הם מבינים לפתע שהכל זה חצירות ונכדים סרוחים. הם מבינים שהכל כיסאות ודילים ופוליטיקה מסריחה, ולא מעניין אותם לא קדושת ירושלים כי אז היו תומכים בדייטש וגם גלבך, אלא רק כיסאות ותיקים. והם מבינים לפתע את ההתעקשות המטורפת של ש"ס ודגל לקדם חוק גיוס ושמד נורא ללא שום שינויים.
כשהעיניים נפתחות, כל השאלות שנדחקו לצד, לפתע מקבלות אור חדש. נכון שיש עוד הרבה הרבה דרך לחסידים עד שיהיו באמת אמיצים ונחושים כמו בני התורה, המלחמה נגד חוק הגיוס, שאלת ההתייצבות, מוסדות על טהרת הקודש, וכו' וכו', או יותר נכון לומר שלא סביר שזה בכלל יקרה, אבל לפחות כשהם מכירים סוף סוף מי המתפרק ומי הממשיך דרך אמת, זה נותן חוזק פנימי להילחם במשהו, זה נותן שמירה שלא יהיה קלקול נוסף ומדרדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.