בבוקרו של יום א' דראש השנה, נצפה בבית המדרש הגדול
במרכז חסידי ויזניץ ברח' שלמה המלך, איש מבוגר 60 פלוס אשר נראה לכולם
כאיש דתי חרדל"י, כאשר הוא נסחב עם כסא פרטי, ומתיישב לו בשולי השורות
ומחכה לתחילת התפילה.
האיש
אשר היה מוזר למראה החסידים, זקן קצוץ חליפה קצרה עטוף בטלית, יושב ומחכה
לתפילת שחרית, החסידים הממונים על המקומות נגשו אליו מיד, ונתנו לו להבין
כי אולי הוא נחת שם בטעות, וכי התפילה בויזניץ נמשכת כמעט עד לשקיעה, ובאם
הוא בא לחפש מנין אז מוטב לו שיחפש בית כנסת אחר בו יהיה לו מקום מסודר
והתפילה לא תארך כל כך הרבה זמן.
אך
האיש עונה בשמחה, לא הגעתי הנה בטעות, אני במקורי נצר לחסידי ויזניץ, וכי
אני יודע שהתפילה בויזניץ לוקחת זמן רב, אך אני מעונין להתפלל כאן למרות
הכל.
החסידים
כבדו את רצונו ונתנו לו להישאר עם כסאו הפרטי, וכך היה בשני הימים של ראש
השנה, האיש הגיע בבוקר ועם דמדומי חמה הלך אל ביתו.
בסיום
תפלת מנחה ביום ב' דר"ה ביקש האיש לגשת להתברך מפי האדמו"ר שליט"א, וכך
נדחף האיש לקדמת בית הכנסת וניגש לרבי, והציג לרבי את שמו (ח.פ.) הרבי מיד
זכר את אביו ואיחל לו גמח"ט.
לאחמ"כ
נגשו אליו כמה מהחסידים ושאלו אותו לפשר בואו להתפלל השנה בויזניץ, וכה
השיב האיש: בליל ראש השנה באמצע שנתי חולם אני כי אבי זכרונו לברכה, אשר
היה מגדולי החסידים אצל האדמו"ר האמרי חיים מוויזניץ, בא אלי בחלומי,
ואומר לי , "חיים, לך להתפלל את תפילות ראש השנה בבית הכנסת ויזניץ אצלי
רבי מנדלי מויזניץ"
התעוררתי אך חשבתי לתומי כי זה אך ורק חלום, ונרדמתי שוב, אך אבי בא אלי שנית, ומצווה אלי ואומר לי "חיים שם בויזניץ יתקבלו תפלותיך"
כמובן שאחר חלום זה כבר לא יכלתי לישון, אני גר בשיכון ה' בבני ברק ושרכתי את רגלי במצוות אבי זכרונו לברכה.
ובעזרת השם התפילות יתקבלו, סיים האיש.
החלום הזה השאיר את החסידים פעורי פה, והיה לנושא היום בכל ריכוזי החסידים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.