החלק המשעשע, שלא לומר עצוב, מגיע כשבוחנים את הסיפור שהוביל לישיבה הסוערת של הנהלת דגל, הלא הוא הכרזת מזכירות אגודת ישראל וח"י קשישיה על מועמדותו של יוסי דייטש לראשות העיר ירושלים, או אז מגלים כי דווקא כאן הצדק (באופן יחסי, כמובן) עם אגודת ישראל.
בסיעה החסידית מנהלים מרדף שווא כבר קרוב לחצי שנה אחרי דגל התורה, בבקשה לקבל מענה לשתי שאלות – האחת, האם דגל תתמוך במועמדות חרדי לראשות העיר, והשנייה, האם לאותו חרדי קוראים יוסי דייטש.
באופן מתסכל ומעט מתנשא, בחרו בדגל להתעלם באלגנטיות מהפניות החוזרות ונשנות, לנהל מו"מ עם מועמדים חילוניים ולפרקים אף להשתעשע באפשרות של הרצת נציג הסיעה, מ"מ ראש העיר יצחק פינדרוס.
כעת ניתן לחשוף כי כבר שבוע קודם תשעה באב, ניתן אור ירוק עקרוני מבתיהם של גדולי ישראל לרעיון של הרצת מועמד חרדי בירושלים, כשעל השולחן ניצבת דווקא מועמדות פינדרוס ככזו שיכולה לנצח.
מי שחסם את הרעיון באופן מוחלט, היו רבני התנועה בירושלים, הגאון רבי דוד כהן והגאון רבי ברוך סולובייצ'יק, שהתייצבו במפתיע לצד מועמדותו של דייטש, ונימוקם עמם – לכל אורך הקדנציה האחרונה עשה דייטש ככל אשר הורינו לו, אין שום סיבה שלא לתמוך בו, קבעו וגם הוסיפו, כי אף אם יש היתכנות לניצחון של מועמד חרדי, מוטב שלא לקחת סיכון למקרה של כישלון ולא להריץ מועמד מתוך דגל התורה גופה.
למעשה, בסיעה הליטאית מתכוונים להתמקד בתחום בו הוכיחו מקסימום יכולת עד עתה – לא להחליט. אי ההחלטה תימשך כמקובל עד לדקה ה90, אז ישבו קברניטי דגל עם המועמדים השונים (ובעיקר עם כל אלה ששמם הפרטי משה ושם משפחתם ליאון), יבחנו את סיכוייהם ויכריזו סופית על תמיכה, לא לפני שיביאו את הדברים בפני גדולי ישראל, כמובן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.