באם בא לא באם באם

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

היקרים קוראי 'מעדני הפרשה' הי"ו

 

השבת היארצייט היחיד שמופיע בתורה, הוא היארצייט של אהרן הכהן, נראה לי הטעם לכך, שדוקא איש כזה שכל מהותו אוהב שלום ורודף שלום יש ענין להזכיר את יום פטירתו המסמל את החלל הגדול שנוצר בהסתלקותו, וכפי שפירש"י שביכוהו ביותר בשל מידה זו, כי יש ללמוד מדרכיו וכ"א צריך להשלים החסר.

 

במשך ימי השבעה על פטירת אחי ר' אליהו ז"ל הוכר ענין זה פעמים רבות וכל מכיריו העידו על תכונה זו שהיתה טבועה בנפשו להיות אוהב שלום ורודף שלום באופן מופלא, כידוע, עבודתו בקודש היתה בעשיית שלום בית והשכנת שלום בין איש לאשתו והפליא לעשות בתחום זה והכל מתוך חיוך והארת פנים מבלי לפגוע באף אחד כעדות כל ידידיו וסובביו.

 

ר' אליהו היה נוהג לשמח הרבה בשבע ברכות ובשאר אירועים, הקפיד ביותר שלא לספר שום בדיחה שיכולה לפגוע במישהו אישית או קהילה כללית, וכאשר הדריך בדחנים אחרים האיך לשמח היה מדגיש להם שיחפשו בדיחות עם תוכן שיהיה מסר ותועלת בבדיחה, שלא יהיו סתם דברים בטלים, וכו"ע מודה שהוא הצליח בכך.

 

ואספר בדיחה ששמעתי ממנו לפני חצי יובל שנים כאשר עדיין היה בחור צעיר, שהיה מספר את זה בטוב טעם:

 

היה יהודי שהיה מסתובב בכל מקום ומשמיע הברות של נקישת תוף 'באם בא לא באם באם', והסביר לכל מתעניין כי הוא שפוי ולא שתוי, רק שצמח לו תוף בבטן ומפעם לפעם התוף מתופף לו בפנים והקול בוקע לו אוטומטי.

 

קרוביו שהתביישו בתופעה, לקחו אותו לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, עשו לו בדיקות ורנטגן ושאר ירקות, אך התוצאה אצל כל הרופאים הסתכמה בשני משפטים:

 

1. אין לך כלום, הכל דמיונות'.

2. '500 שקל בבקשה'.

כמובן שכל זה לא עזר, התוף המשיך לתופף.

 

יום אחד הוא פגש את ה'באבא נחום' שליט"א, שאמר לו שלום, ונענה ב'באם בא לא באם באם', הרב קלט מיד עם מי יש לו עסק, הרב נחום שליט"א קרא לו למשרדו ושמע ממנו את סבלו הרב והשתתף בצערו, שקע בספריו, מישש את חולצתו ואמר לו: אכן צדקת, מרגישים בבירור, יש לך תוף בבטן ואין מנוס, כי אם לנתח אותך באופן זהיר ולהוציא את התוף מבטנך וסוף לסבלך.

וואו, בכמה אושר הוצף הפציינט, סוף סוף מישהו מבין אותו ומזדהה עם סבלו.

הרב אמר לו כי הוא יחפש רופא מומחה שיסכים לבצע את הניתוח בזהירות רבה.

 

כעבור ימים ספורים חזר אליו הרב ואמר לו כי מצא רופא מיוחד שנתן דיאגנוזה כי התוף תקוע בדופני ריאותיו ולכן הקול בוקע דרך צינורות דרכי הנשימה, ובטיפול מיוחד ובהרדמה מלאה יש סיכוי שצליח להוציא את התוף באופן טבעי דרך הפה, אך זה יכול לכאוב לו אח"כ כי החיכוך של התוף בדרכי הנשימה תוך כדי יציאה יכול לגרום גירוד, ואם זה יקרה הוא יצטרך לקחת משכך כאבים ושאר תרופות, הנ"ל הסביר כי בין כה חייו אינם חיים מרוב סבל של התוף המתופף בבטנו ועושה לו 'באם בא לא באם באם' ומוכן לעשות הכל להיפטר מן הסבל הזה.

 

נקבע תור, וביום המיועד הגיע לקליניקה של הרופא שהצטייד מראש בתוף קטן שקנה בחנות צעצועים, ומרח את זה בצבע אדום דמוי דם, ונתן לו כדור הרדמה חזק, וכעבור שעתיים התעורר מתרדמתו ושמח שמחה גדולה לראות את התוף מחוף לגופו ומאז נדם קול התוף, והכל חזר לשגרה.

 

מאז הפך להיות חסיד מושבע של הרופא ואף השתתף בשמחות שלו וכו'.

 

כעבור 20 שנה הוזמן האיש לחתונת בנו של הרופא, והפציינט שמח כמובן להשתתף בשמחת מצילו ואף הביא מתנה, אך כדרכו של עולם, הרופא שתה קצת משקאות חריפים בעידן חדוותא, ואז, בהיותו קצת בגילופין, הציג את הלקוח בפני קרוביו וסיפר להם את כל הסיפור, איך שביים את הניתוח וההוצאה של התוף שקנה בחנות צעצועים וכו'

ויהי אך יצאו הדברים מפי הרופא, החוויר הפציינט ומפיו בקע קול אדיר 'באם בא לא באם באם'.

 

המוסר השכל ברור, יהי זכרו ברוך וימליץ טוב בעדנו ובעד אלמנתו ותשעת יתומיו הרכים.

 

שבת שלום ומבורך

 

ישראל אהרן קלצקין