הטלטלה הגוברת
וההתפתחויות בישיבת
חברון הישנה: האמנם ישיבת
חברון גבעת מרדכי הגיעה
לסוף דרכה??? גורמים רבים
ביניהם כל אנשי הצוות
בישיבה מאשימים: ר' יוסי
חברוני הפך זאת למלחמה
אישית על כבודו גם במחיר
החרבת הישיבה. לפי שעה
הרוחות בישיבה סוערות
ביותר, והזמן כמו הסתיים.
מאות מבחורי הישיבה שבים
לביתם, והשאלה המדוברת
ביותר היא: להיכן עוזבים
זמן הבא. כמו"כ פגישה
שהייתה צפויה להתקיים
הערב בין רבני הישיבה
לבחורים מועד חמישי, כאשר
ר' דוד כהן "חושש
לגרוע מכל" - הוחרם על ידי
הבחורים, כאשר הרבנים
יושבים בחדר ריק מחכים
לבחורים שיבואו. כתוצאה
מהשתוללות, התפרק לעת עתה
מחנה חברוני בישיבה, כאשר
גם נאמניו טוענים כי הוא
איבד את נאמנותו והוא
מתפרע בכעס וללא מחשבה.
הפיצוץ הגדול והדרמטי
אירע אתמול בשעות לילה,
לאחר סגירת המהדורה. בשעה 2.00
לפנות בוקר, התקבלה
הידיעה כי ר' יוסי חברוני
החליט לשבור את הכלים,
וסילק את שבעת הבחורים
מועד רביעי ששימשו כבחרי
צוות המו"מ מולו, ביניהם
נכד של ר' דוד כהן. הידיעה
התפוצצה כאש בבאר נפט,
והישיבה התלהטה למדורת
ענק. זאת בעיקר על רקע השקר
מול הבחורים שלא יאונה
להם כל רע.
צורת הסילוק נעשתה אף
היא באופן מביש וילדותי –
שמרתיח את בני הישיבה.
חברוני צלצל ישירות לשבעת
ההורים, והודיע להם שבנם
מסולק מהישיבה. ממש כמו
במכינה לכתה ח'.
כפי שפורסם כאן, במשך
שנים חשים בחורי הישיבה,
כי הישיבה עוברת שינוי –
לרעה, וזאת לא בשביל טובת
הישיבה, אלא בשל התנהלות
של אחד ויחיד מרבני
הישיבה. שאר ראשי הישיבה
נוטרלו מכל החלטה, ור' יוסי
חברוני הוא המחליט
הבלעדי. בהתנהלותו הוא
החל לשנות סדרי עולם
בישיבה, והבחורים זועמים.
הדברים והפרטים דווחו כאן
בקו בהרחבה בימים
הקודמים.
כמו כל גב של גמל שקורס
תחת המשא, גם בחורי ישיבה
מתפוצצים בסוף. העילה
הפעם הייתה סילוק בחור,
אבל זו כבר הייתה סיבה
לפיצוץ מוחלט, ומרד מלא
שנפתח בישיבה.
כפי שדווח כאן, כדי
להרגיע את הרוחות, פנה
יוסי חברוני מעצמו במוצאי
שבת למספר בחורים בועד
רביעי שהיה אז מוקד המרד,
וביקשם לארגן קבוצה
שתיכנס עמו למו"מ על מנת
להרגיע את הרוחות.
הבחורים כמובן חששו
להיכנס ללוע הארי, רק
משהובטח להם שלא יאונה
להם כל רע, הסכימו בשל כך
מספר בחורים בישיבה
הסכימו להימנות על צוות
המו"מ ולראות איך ניתן
להרגיע את הרוחות.
בפועל הרוחות לא נרגעו
והמרד נמשך ביתר שאת, ורק
לאחר התערבותו של הרב
פרבשטיין, הוחלט לקחת פסק
זמן במרד הגדול.
אלא שאתמול בבוקר הוברר
כי הכל היה תרגיל אחד גדול,
וכי ברגע שהוכרז על הפסקת
אש מצד הבחורים, התנער
חברוני מכל המו"מ - והרב
פרבשטיין נעלם. כתוצאה
מכך חזרה הישיבה לגעוש
ולסעור – כאשר האיומים
חזרו להיות חריפים הרבה
יותר – וכפי שדווח כאן
אתמול.
בשל כל החליט חברוני
לשבור את כל הכלים ולצאת
למלחמה גלויה ולהשתולל.
שבעה בחורים סולקו
מהישיבה – על ידי טלפון
להורים או באמצעים דומים,
כאשר אחד מביניהם הוא נכד
של ראש הישיבה ר' דוד כהן.
הנכד למותר לציין, לחם גם
על כבוד סבו שמושפל כאשר
אין לו שום אחיזה בראשות
הישיבה בפועל, אך כל זה לא
הועיל לו, כאשר חברוני
הצליח לסלקו מהישיבה,
ולמרבה ההפתעה – סבו לא
עומד לימינו.
כאן יצויין שוב, כי
בחורי הישיבה הרבה יותר
ממאוכזבים מר' דוד כהן,
ובאמת אינם מבינים איך
במצב שכזה האיש חושב
להיות מנהיג. אם בישיבה
הצליח חברוני להדיחו מכל
השפעה, ואם מול כל מה שקורה
עתה בישיבה הוא עומד ללא
יכולת מינימלית, וחברוני
עושה בישיבה כטוב בעיניו,
אז מול כל הגלים הקשים שיש
על הציבור החרדי הוא כן
יוכל לעמוד??
יתרה מכך. אם בשנה שעברה
הצליח ר' דוד כהן עוד איך
שהוא לעצור את סילוק נכדו,
והפיל את המעשה שנעשה אז
על שני בחורים אחרים, הפעם
ר' דוד כהן אפי' לא מנסה להגן
על נכדו, ובלשון העם זה
נקרא "נכנע ללא קרב".
כאמור מדובר בעיקר
בחברי צוות המו"מ שהובטח
להם שלא יאונה להם כל רע,
אבל ברגע של שבירת הכלים,
כל ההבטחות והכללים
מופרים, וגם התוצאות
וההשלכות לא ניקחות
בחשבון.
הבוקר, במחאה ספונטנית
וללא התארגנות מראש,
נמנעו מרבית בני הישיבה
להיכנס לסדר א' וצעדו
באופן אוטומטי לעבר חדר
האוכל. מדובר בצעד תקדימי
של מחאה ספונטנית שטרם
נראה כדוגמתו. מלבד חלק
מבני שיעור א' שחוששים על
העתיד שנכנסו לבית המדרש,
וכן השתתפו בשיעורים –
בעיקר של הגאון הרב
לוויסון, כל הישיבה שבתה
לחלוטין.
בנוסף, בתגובה לסילוקם
של שבעה הבחורים חברי
צוות המו"מ, קמו בשעות
הבוקר כמחצית מבני ועד
רביעי, ועזבו את הישיבה
לאות סיום הזמן. במהלך
הימים הקרובים צפויה
הנטישה לגבור, ואף בני ועד
שלישי ושני יעזבו יותר
ויותר את הישיבה. ההערכה
היא שאם לא ימצא פתרון
למשבר והמסולקים לא
יוחזרו באופן רשמי
לישיבה, נכון לתחילת שבוע
הבא תהיה הישיבה ריקה, והם
לא מתכננים לחזור לישיבה
עד לתחילת לאלול, כולל
החרמת חתונת בתו של
חברוני תערך בח"כ אב
בישיבה. פירושו של דבר
ומשבר, שאין מדובר כבר
במבצע מרד או במשהו
מאורגן, אלא בהתפרקות
מוחלטת, כאשר כל בחור עושה
מצב
אגב, רבנים עמם שוחחנו
הביעו חשש גדול ממה שקורה
בישיבה, כשההשלכה של כך
יכולה להיות כעת פיצוץ
בכל מיני קיוסקים
ופיצוציות בשל משחקים
שונים שמעניינים את העולם
- הנערכים בימים אלו. אותם
רבנים הביעו תמיהה איך
הישיבה לוקחת אחריות בעת
שכזו על כזה דבר.
בקרב בני הישיבה וגם
רבניה – התחושות הם קשות.
כמעט כל רבני הישיבה
וראשיה, זועמים וקוצפים,
אך עומדים חסרי אונים מול
ההשתוללות של חברוני. אפי'
הרבנים ממחנה חברוני,
רבל"ג מבית וגן והרב איתן
יפהן – שכל העת גיבו את
חברוני, נטשו אותו והרימו
היום ידיים והודיעו כי
חברוני שבר את הכלים.
בשיחות סגורות הם התבטאו
בחריפות רבה ביותר נגד
חברוני. לטענת הרבנים,
חברוני לוחם כעת על כבודו
האישי, ואינו מוכן להיכנע
או לוותר בכי הוא זה, גם
במחיר של החרבת הישיבה,
כשאין ספק שחברון הישנה
היא מישיבות הדגל של
הציבור הליטאי.
חובה לציין כאן את
הנקודה המעניינת. כידוע
החלטת חברוני שלא לקבל
בני תורה לישיבתו – חברון
הישנה. לא שזה כ"כ נצרך כשיש
את חברון החדשה, אבל זו
ההחלטה ואין בלתה. בתחילה
וכדי לא להיראות כסתם
בעלי מחלוקת ורודפים
גדולים ואנשי פוליטיקה
קטנים, הם הסבירו שם
בישיבה, שהם פשוט לא רוצים
'בלגן' בישיבה. הם רוצים
שיהיה רגוע, וה'עצניקים'
עושים בלגן. עכשיו רואים
בדיוק בדיוק כמה חברוני
חושש מלעשות בלגן בישיבה
או שהוא זה שעושה את כל
הבלגן.
נחזור לישיבה. במהלך של
יאוש מהמצב בישיבה, ומאחר
ור' דוד כהן חש וחושש לגרוע
מכל, תיווך נהגו של ר' דוד
כהן, רפי פלדשטיין, פגישה
בין בחורי הישיבה היותר
מבוגרים – מועד חמישי,
לבין ראשי הישיבה ר' דוד
כהן והרב פרבשטיין.
הפגישה יועדה לשעה 8.00 הערב.
התקווה הייתה שאם
המבוגרים יותר ינטשו את
המרד, המשבר יעבור והסערה
תסתיים. בשעה 8.00 בערב הגיעו
למקום הפגישה הרבנים כהן
ופרבשטיין, אלא שלמרבה
ההפתעה, אחרי המתנה ארוכה
הם הבינו שהפגישה לא תצא
לפועל. הבחורים החרימו את
הפגישה.
יצויין כי חברוני בעצמו
שוהה בארץ, אלא שאעפ"כ חושש
להגיע לישיבה. בשל כך הוא
אינו מוסר את השיעורים
שהיה רגיל למסור בעת
שהותו בארץ, שלא לדבר על כל
שגם שאר השיעורים
מושבתים.
בזעם הגדול שנוצר
והרגשת ההשתוללות
והדיקטטורה של חברוני,
השיח המדובר ביותר בישיבה
היה היום, לאיפה עוזבים
זמן הבא. התחושה היא בקרב
בני הישיבה שזה לא מה שהיה
וחייבים למצוא תחליף.
בקרב הבחורים עולים
אפשרויות שונות ורעיונות
מגוונים, כשיש שהציעו או
כבר פעלו – לפתוח בהליך
מול שלום בער סורוקצין
שיאות לפתוח סניף לישיבת
חברון עם תנאי הישיבה כפי
שהיו בעבר ועם צוות בוגרי
הישיבה, כאשר מהלך שכזה –
כך בטוחים בישיבה, תנחול
הצלחה ויביא לגלים גדולים
של מעבר לישיבה החדשה.
הציבור החרדי מקווה
שהשפיות תגבר, ואחת
הישיבות שלמרות שאינם
מקבלים בני תורה היא אחת
מישיבות הדגל של הציבור
הליטאי והחרדי, תחזור
להיות כפי שהייתה כל
הימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.