כשהרבי מסאטמאר הלך לעשות גרין קארד נוא הלך עם הגבאי שתרגם עבורו את השאלות, הוא נשאל על ידי האמריקאי מה שמו של הנשיא שתמונתו על שטר של 20 דולר, השיב ר' יואל מסאטמאר שהוא על שטר פחות ממאה דולר לא מסתכל
משה קנה מהשכן שלו חמור ב 1000 ₪.
המוכר הבטיח למסור את החמור למחרת היום.
אלא שלמחרת היום הודיע השכן "מצטער, יש לי חדשות רעות: החמור מת".
משה ענה "טוב, אז רק תחזיר לי את הכסף".
"מצטער", ענה השכן, "אין לי אפשרות. כבר בזבזתי אותו".
משה לא ויתר וענה "טוב, אז תביא לי את גויית החמור".
"מה תעשה עם גויית חמור מת?" שאל השכן.
"אני אוציא אותה להגרלה" ענה משה.
"אתה לא יכול להוציא להגרלה חמור מת" אמר השכן.
"בוודאי שאני יכול, חכה ותראה. אני לא אספר שהחמור מת".
כעבור חודש ימים פוגש השכן את משה ושואל אותו "מה היה עם החמור המת?"
"הוצאתי אותו להגרלה" ענה ישראל, "מכרתי 500 כרטיסים תמורת 10₪ כל אחד והרווחתי 4990 ₪".
פחות ה-1000 שנתתי לך, יש לי רווח נקי של 3990 שח
"מישהו התלונן?" שאל השכן
"רק הבחור שזכה בהגרלה" ענה משה, "אז החזרתי לו את מחיר הכרטיס שלו".
היום משה הוא שר האוצר ומוכר לנו הגרלות לדירה ב"מחיר למשתכן".
החמורים הם אנחנו, רק שאנחנו עוד לא יודעים את זה !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.