גדלתי בבית של אבא גדול שמספר שנים שימש כשר בממשלה. אבי חרדי לחלוטין בהשקפתו והיה קרוב מאד לגרא"מ שך. אך מתוקף תפקידו הציבורי והמיניסטריילי הרם, חשב שבכדי למנוע משונאי דת לעשות מהומה על לא מאומה... הרי כדאי ונכון שנתלה דגל ישראל ביום העצמאות על מרפסת ביתינו בשכונה החרדית בית וגן. אנחנו הילדים הבנו את הצורך אך התביישנו בתוך עצמינו מהחברים, מהשכנים ובבית הספר שדגל ישראל מתנוסס על מרפסת ביתינו וניסינו לשכנע את אבא שאין צורך.
אבא החליט שנלך לשאול את מרן הרב שך וככל שיאמר - נעשה.
באחד מימי חמישי בערב - הזמן הקבוע לאבא עם הרב שך. הצטרפתי לאבא (ילד בן 12) ונסענו בוולבו 740 הממשלתית לרב שך.
נכנסנו לחדרו וכהרגלו קיבל הרב את אבא במאור פנים... וכשראה אותי קם הרב הישיש מלוא קומתו וצעד לעבר ארון השוקולדים המפורסם שהיה במרחק של כעשרים צעדים בשביל הרב... ממקום מושבו.
איני יכול לשכוח את האנחות הקטנות של הרב בכל צעד וצעד לעבר הארון. חשבתי לעצמי, מדוע הוא טורח כל כך... הרי הוא היה יכול בנקל לבקש מאיסחייק להביא מהארון שוקולד...
אך לא. הרב צעד בעצמו... הוציא את מפתח הארון מכיסו... (אני לא יכול לשכוח איך היד שלו רעדה עד שהצליח להחדיר את המפתח לחור הארון) פתח את הארון, נבר בו... והוציא משם חופן שוקולדים קטנים עטופים בכשרות של הרב שלזינגר מז'נווה, הסתובב ונתן את כל החופן לשתי ידיי באומרו... אל תשכח לתת מזה גם לאחיות שלך.
הרב חזר שוב לשולחן והתיישב. אבא ישב לידו ואני ישבתי על הרגל של אבא.
ואז אבא פתח ואמר:
הבאתי את הבן שלי היום כי רצינו לשאול את הרב שאלה.
אני בגלל תפקידי בממשלה מרגיש שבכדי למנוע סערות מיותרות, כדאי שאתלה דגל בחלון הבית ביום העצמאות.
אך הילדים שלומדים בבית יעקב ובחיידר מתביישים בכך בפני החברים והשכנים. אז באנו לשאול את הרב מה נכון לעשות?
לא אשכח את החיוך המתוק שהשתפך על פניו של הרב.
הוא לקח את ידי בידו החמה ואמר לי: אבא צודק... אבא יודע מה שהוא אומר. גם מעל הישיבה שלי בפוניבז תלוי דגל ביום העצמאות... הפאנביז'ר רב חשב שצריך לתלות. ואני לא מתבייש שתלוי שם דגל... אז גם אתה אל תתבייש.
תגיד לחברים שלך שאני אמרתי לאבא לתלות דגל.
קמתי מהרגל של אבא ביקשתי ברכה מהרב ויצאתי להמתין לאבא בסלון הבית עד שאבא סיים ונסענו.
למדתי מזה שלפעמים אנחנו מייחסים יותר מידי חשיבות לסמלים מסויימים ובחוסר שיקול דעת נכון... אנו עלולים לעשות טעויות הרבה יותר חשובות וגדולות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.