מאת הרב שאול שיף
בעשירי
בשבט בשנת תש"י (1950), נסתלק כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, וכ"ק האדמו"ר
מליובאוויטש עלה על כס נשיאות חב׳ד ולמנהיג המוכר של כלל ישראל.
מעניין
שבספר 'היום יום'_ ספרו הראשון של הרבי המחולק לפתגמים חסידיים לכל יום,
מובא ביום י"א שבט_ יום קבלת הנשיאות של הרבי בשנת תשי"א, פתגם המבטא את
מנהיגותו של הרבי: להרים את קרן כל עם ישראל ושל כל יהודי בעולם כולו,
לגלות את הנשמה האלוקית שבו ולקרבו לקדוש ברוך הוא. וכך כותב הרבי:
"סדר
היום מתחיל ב"מודה אני", ואומרים זאת קודם לנטילת ידים, אפילו בידיים
טמאות – מפני שכל הטומאות שבעולם אין בכוחם לטמא את ה"מודה אני" של יהודי.
אפשר שחסר בזה או בזה, אך ה"מודה אני" נשאר בשלמותו "(היום יום י"א שבט).
בפתגם
הנ"ל מלמד הרבי, שכל יהודי באשר הוא, יש לו נשמה אלוקית שהיא חלק אלוקה
ממעל ממש והנשמה האלוקית נשארת זכה וטהורה בכל מצב, כי הוא בדרגא כזו ששום
טומאה ולכלוך אינם
יכולים
לנגוע בה. וזה מתבטא ב"מודה אני" של יהודי שמיד שמתעורר משנתו, עוד לפני
שנטל ידיו, אומר תפלת 'מודה אני' המבטא את פנימיות ועצמות הנשמה, שנשמרת
שלימה בכל מצב. שום טומאה בעולם אינה יכולה לטמא את ה'מודה אני' של יהודי.
בכוח ה'מודה אני'- עצם הנשמה, יכול כל יהודי להתקשר עם הקדוש ברוך הוא בכל
מצב שהוא נמצא, בלימוד התורה וקיום המצוות, עם אהבה להקב"ה, אהבת התורה
ואהבת ישראל, ועי"ז לזרז את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.[
מתוך מנשר של רב מרכז תל-אביב ושליח הרבי מליובוויטש לתל אביב רבתי , הרב
יוסף גרליצקי שליט"א ]
שבת שלום ומבורך ושמחת עולם על ראש כל בית ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.