דיון
נוקב התקיים היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בדיון שהתקיים
ביוזמת ח"כ רועי פולקמן (כולנו), שכותרתו: "חסמים ביישום "רפורמת
הקורנפלקס" בעקבות דרישות הכשרות של
הרבנות הראשית".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו),
אמר בדיון: "כשקידמנו את הרפורמה האמנתי בתמימותי
לאמירות כי יש הבנה מלאה בין כל הצדדים בעניין הכשרות, אך לא כך היא. יש
דברים "לא כשרים" שבולמים את האפשרות להוזיל את המזון ולייבא ביתר חופשיות
את המזון מחו"ל. אם מחליטים שאין תחרות והשוק הישראלי נתון לארבעה יבואנים
בלבד, אז תשאירו להם את המדינה ונלך מפה. עם
זאת, אין לטפס על הרבנות הראשית ולא אנחנו נקבע עבורה למי לתת אישורי
כשרות. על הרבנות הראשית להגיש לוועדה תוך שבועיים מיפוי צרכים טכניים,
תקציביים וחקיקתיים על מנת לקדם את התחרות במשק תוך הקפדה על כשרות,
ובאמצעות צוות מצומצם של חברי כנסת ומשרד האוצר נמצא פתרונות.
אם יש צורך, נתמודד בחקיקה גם מול היבואנים הראשיים".
ח"כ פולקמן
הדגיש:
"זה לא דיון על דת והלכה. הדיון הוא נטו על ביורוקרטיה ועל ארגונים
שצריכים להתייעל. הרבנות הראשית תקועה 30 שנה אחורה. אם יבואן מציג תיעוד
שהמוצר שלו הוא אותו מוצר
מאותו פס ייצור שכבר קיבל כשרות, אין צורך בתקנים נוספים או בנסיעות
לחו"ל. הגיע הזמן להכיר בארגון הכשרות העולמי (OU)".
ח"כ יואב בן צור (ש"ס)
אמר בתגובה: "אם מוסיפים סוג מסוים של יבוא, גם אם מאותו מפעל
ומאותו פס ייצור, יש לתת לרבנות את הכלים לפקח כראוי, כדי להיות בטוחים.
גם אנחנו מעוניינים שהרפורמה תצא לדרך וגם הציבור שלנו יהנה ממחירים
זולים".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד):
"מדובר על תעשיית ג'ובים למשגיחי כשרות. על החשש הזה, שאולי
בקטשופ ייכנס איזשהו חומר שאולי יעבור בשוגג, על זה מחזיקים את כל המערך
הזה? מה זה לעומת כמות האנשים שאתם דנים ללחם עוני?". בתגובה אמרו
חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי):
"אתה דמגוג". סמוטריץ' הוסיף: "כמה אנשים אפשר להאכיל עם פנסיה של אנשי
קבע כמוך, פראזיטים על חשבון המדינה? אל לנו להקל ראש באנשים שמעוניינים
לאכול כשר ומוטעים, זה לא פחות חמור מבעיות בריאותיות".
חברי הכנסת ישראל אייכלר ויעקב אשר (יהדות התורה)
הדגישו כי אם הרבנות תקבל את הכלים
והמסמכים הדרושים, אסור לה לגרום לעיכובים מיותרים. "אך כפי שהוסיפו תקנים
לפיקוח וטרינרי ברפורמה, כך יש להוסיף גם תקנים לרבנות, כדי להבטיח את
הפיקוח על הכשרות", הדגיש אייכלר.
מנכ"ל הרבנות הראשית, הרב משה דגן:
"לא ניתן לוודא שמוצר מסוים זהה לאחר, אם אין מסמכי
מקור. ליבואן המקביל אין קשר ליצרן המקורי; הוא רכש מדילר. קשה לו לעשות
את ההצלבה. יש מוצרים שמקבלים כשרות בצורה פרטנית, רק לפרק זמן מאוד מוגבל:
יכול להיות מפעל שמייצר אלפי מוצרים, אבל היבואן מנטרל קו ייצור ליומיים
ומקבל כשרות רק על אותו סט של מוצרים, לאותה
אצווה. המורכבויות בכשרות הן מאוד גדולות. גם לבדוק כשרות בדיעבד זה לא
אפשרי. היבואן הראשי לא מוכן שיתפשו עליו טרמפ".
בתגובה אמרה
ח"כ רחל עזריה (כולנו):
"יצא המרצע מן השק. זאת בדיוק הבעיה. יש נסיון של היבואנים הוותיקים למנוע
יבוא מקביל, והם עושים את זה דרך אישורי הכשרות. אם כל יהדות ארה"ב אוכלת
מוצר ואין בעיה של כשרות, למה לשלם מיליון שקל נוספים? מה שכשר בחו"ל, צריך
להיות כשר בארץ.
לא מבינה למה הרבנות הפכה להיות שותפה של היבואנים הראשיים".
רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים במשרד האוצר, עידו סופר, הגיב: "יש מוצרים שכבר עכשיו
ניתן לתת להם כשרות, כי ניתנה להם כשרות שנתית. יש לחייב בחקיקה הצגת מסמכים על ידי היבואנים לרבנות".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "הרבנות היא גוף ממלכתי שצריך לפעול באופן עצמאי. אני
מודאג הלחצים המופעלים עליו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.