אחד הדברים שלשמם יצאתי למלחמה לפני ארבעים שנה והחלטתי על הקמת עיתון פרטי, היה סתימת הפיות. הייתי אחד מהעסקנים הבולטים באגודת ישראל עוזרו האישי של ר' מנחם פרוש ומנהל מחלקת הארגון של אגודת ישראל, וראיתי דברים שהקפיצו אותי לא יכולתי לסבול זאת, ב'המודיע' בשעתו היו 3 עורכים נציג לגור, נציג לשלמה לורנץ ונציג למנחם פרוש, שמם היה לייבל לוין מגור, משה עקיבא דרוק משלומי אמונים וישראל שפיגל מצעירי אגודת ישראל שהיום זה 'דגל התורה', לכל אחד מהם היה זכות 'וטו' וככה המון חומר לא הדפיסו, גם כשמדובר היה ברשימה על רב חשוב מאוד מן העבר מספיק היה שמישהו החליט כי אינו רוצה שיכתבו עליו ולא יכלו להדפיס
יום יום הייתי מביא ידיעות ל'המודיע' במסגרת התפקידים שלי באגודת ישראל ואצל ר' מנחם פרוש הייתי עד לויכוחים שהתנהלו במערכת אז על כל מיני ידיעות ורשימות, הדברים הקפיצו אותי והחלטתי כי אני עושה סוף לזה
יצאתי לדרך שאיש בעולם לא האמין כי זה שייך, בזמן ההוא להופיע עם עיתון פרטי זה היה כמו שתאמר היום למישהו לעלות על הירח, פיננסית זה היה משהו שאיש לא האמין שזה אפשרי, והלחץ הציבורי, מספיק שיכריזו מלחמה עליך ותישבר מיד או לאחר תקופה. הייתי ערוך לכל זאת הרמתי את הדגל הודעתי כי אני נכנס למלחמה על הענין הזה, וב"ה הצלחתי בענק, והופעתי שנים עם העיתון 'צופר', וביום שהליטאים ביקשו לאסור את העיתון בגלל שפרסמתי את דברי הרבי מחב"ד בענין מיהו יהודי, - ב'המודיע' הטיל נציג צא"י וטו על הדברים - הם נפלו בפח, ביום האיסור כבר היה עיתון עם שם אחר ששמו 'צוהר' וככה נלחמתי שנים על גבי שנים, מאוחר יותר ב'פנים חדשות' ובעוד עיתונים שלי, אני סופר עתה את השנה ה-41 מאז יצאתי למאבק הזה נגד סתימת פיות ונגד השתלטות של יחידים על הציבור, ומאז היתה מהפכה ב'המודיע', שם ידעו כי אם הם אינם מפרסמים זה מתפרסם אצלי, ובשביל שלא יתפרסם אצלי פרסמו הם, ככה אילצתי אותם לכתוב על מה שלעולם לא היו כותבים אם לא הייתי קיים
ההיסטוריה הזו ארוכה מאוד אני מדלג עליה עכשיו ומגיע לימינו אלה, עדיין ישנם מי שמאמינים כי זו השיטה לסתום פיות, ללחוץ על אתרים ועיתונים שלא לפרסם או לא לכתוב על פעילות פלוני או אלמוני, כאן המקום לומר לכולם מכל הזרמים החוגים והעדות ללא יוצא מן הכלל, סתימת פיות הוא הדבר החמור והאסור ביותר, ואם תעשו זאת, כמו שאני שברתי את 'המודיע' ונאלצו לכתוב על מה שלא כתבו קודם, ככה יקרה לכם, יקומו מי אשר ירחיקו כל כך שתצטערו על מה שעשיתם
שימו לב מה קרה ל'המודיע' עם 'המבשר'. בגלל ש'המודיע' סירב לפרסם מכתב של ר' מנחם פרוש קם 'המבשר', אם הם היו מפרסמים את מכתבו זה לא היה קורה, היום הם אוכלים את עצמם, הם לא האמינו כי זה יכל לקרות הם היו כל כך משוכנעים בכוחם. היום הם יודעים כי טעו טעות מרה. את המסר הזה אני שולח לכם פה לעתיד, סתימת פיות תוביל לפתיחת צוהר לציבור, והיום זה הרבה יותר קל ובסופו של דבר ההפסד יהיה שלכם
זכותו של כל אחד להתבטאות, וכוונתי משומרי המצוות של המפד"ל הקרובים מאוד לכמעט חילונים, כל עוד שהם שומרי מצוות ועד לנטורי קרתא והסיקריקים, תפסתי את שתי הקצוות הקיצוניים בקרב שומרי המצוות, כל מי שיש לו על מי לסמוך זכותו להתבטאות גם אם אני חולק עליו. מדובר בערך מקודש שחייבים לשמור עליו, מפני שרק כך נבטיח חברה טובה ולא בריונית
אם דרעי או אחרים חושבים כי אפשר לסתום פיות, הם חיים בעולם לא מציאותי, זה לא יקרה עוד לעולם, עדיף להתפקח בזמן
יום יום הייתי מביא ידיעות ל'המודיע' במסגרת התפקידים שלי באגודת ישראל ואצל ר' מנחם פרוש הייתי עד לויכוחים שהתנהלו במערכת אז על כל מיני ידיעות ורשימות, הדברים הקפיצו אותי והחלטתי כי אני עושה סוף לזה
יצאתי לדרך שאיש בעולם לא האמין כי זה שייך, בזמן ההוא להופיע עם עיתון פרטי זה היה כמו שתאמר היום למישהו לעלות על הירח, פיננסית זה היה משהו שאיש לא האמין שזה אפשרי, והלחץ הציבורי, מספיק שיכריזו מלחמה עליך ותישבר מיד או לאחר תקופה. הייתי ערוך לכל זאת הרמתי את הדגל הודעתי כי אני נכנס למלחמה על הענין הזה, וב"ה הצלחתי בענק, והופעתי שנים עם העיתון 'צופר', וביום שהליטאים ביקשו לאסור את העיתון בגלל שפרסמתי את דברי הרבי מחב"ד בענין מיהו יהודי, - ב'המודיע' הטיל נציג צא"י וטו על הדברים - הם נפלו בפח, ביום האיסור כבר היה עיתון עם שם אחר ששמו 'צוהר' וככה נלחמתי שנים על גבי שנים, מאוחר יותר ב'פנים חדשות' ובעוד עיתונים שלי, אני סופר עתה את השנה ה-41 מאז יצאתי למאבק הזה נגד סתימת פיות ונגד השתלטות של יחידים על הציבור, ומאז היתה מהפכה ב'המודיע', שם ידעו כי אם הם אינם מפרסמים זה מתפרסם אצלי, ובשביל שלא יתפרסם אצלי פרסמו הם, ככה אילצתי אותם לכתוב על מה שלעולם לא היו כותבים אם לא הייתי קיים
ההיסטוריה הזו ארוכה מאוד אני מדלג עליה עכשיו ומגיע לימינו אלה, עדיין ישנם מי שמאמינים כי זו השיטה לסתום פיות, ללחוץ על אתרים ועיתונים שלא לפרסם או לא לכתוב על פעילות פלוני או אלמוני, כאן המקום לומר לכולם מכל הזרמים החוגים והעדות ללא יוצא מן הכלל, סתימת פיות הוא הדבר החמור והאסור ביותר, ואם תעשו זאת, כמו שאני שברתי את 'המודיע' ונאלצו לכתוב על מה שלא כתבו קודם, ככה יקרה לכם, יקומו מי אשר ירחיקו כל כך שתצטערו על מה שעשיתם
שימו לב מה קרה ל'המודיע' עם 'המבשר'. בגלל ש'המודיע' סירב לפרסם מכתב של ר' מנחם פרוש קם 'המבשר', אם הם היו מפרסמים את מכתבו זה לא היה קורה, היום הם אוכלים את עצמם, הם לא האמינו כי זה יכל לקרות הם היו כל כך משוכנעים בכוחם. היום הם יודעים כי טעו טעות מרה. את המסר הזה אני שולח לכם פה לעתיד, סתימת פיות תוביל לפתיחת צוהר לציבור, והיום זה הרבה יותר קל ובסופו של דבר ההפסד יהיה שלכם
זכותו של כל אחד להתבטאות, וכוונתי משומרי המצוות של המפד"ל הקרובים מאוד לכמעט חילונים, כל עוד שהם שומרי מצוות ועד לנטורי קרתא והסיקריקים, תפסתי את שתי הקצוות הקיצוניים בקרב שומרי המצוות, כל מי שיש לו על מי לסמוך זכותו להתבטאות גם אם אני חולק עליו. מדובר בערך מקודש שחייבים לשמור עליו, מפני שרק כך נבטיח חברה טובה ולא בריונית
אם דרעי או אחרים חושבים כי אפשר לסתום פיות, הם חיים בעולם לא מציאותי, זה לא יקרה עוד לעולם, עדיף להתפקח בזמן
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.