אם זה רבי שלא ירבו כמותו בישראל

מאת אחד הרבנים

באוצר המכתבים ח״ב סי׳ תתק״ט הטווס הוא עוף טהור ומותר בשחיטה ואכילה. א״ה ומי לנו גדול מרבינו בידיעת המסורות והמנהגים ושמירתם כידוע לבקיאים בספריו.

ועתה גועשת בימים אלו (אלול תשע״ז) ארץ ישראל בענין עוף צבעוני, הנקרא ״בראקל״ וחכמי ורבני האשכנזים דנים בכשרותו, וצוללים במים אדירים ומעלים חרס בידם, והרבה מהם אסרוהו, וכרגיל יוצאים מיד כתבים דחופים ומבהילים בדבר, לאסור איסר על נפשם שהוא עוף טמר, ואסור באכילה, והאוכלו אוכל איסור, והמאכילו פסולוכו׳ וכו׳ כדרכם, וכשראיתי את תמונותיו של אותו העוף המסכן, עמדתי מתמיה ומשתומם, העד כדי כך אבדה החכמה והתקיים בהם הפסוק ״ואבדה חכמת חכמיו ונבונת נבוניו תסתתר״ הלה זהו תרנגול רגיל שמימות עולם שחטוהו ואכלוהו בקהילות הספרדים וכמו שאני זוכר מימי ינקותי שמור אבי ע״ה היה שוחטו בצרפת, וכן שמעתי עדות נאמנה מידידינו הגר״א אברג׳ל שליט״א שפשוט הדבר שהוא מותר וכשר, ואמר לי בפה מלא ״אכלתי ואוכל״ ממננו לתיאבון, וגם אני יצא לי בעבר לשחוט כדוגמתו בצבעי נוצות אדמדם או אפור, וכבר כמה וכמה שוחטים ורבנים אמרו וצעקו שהעוף טהור ונהגו לשוחטו, וקי״ל למעשה כי עוף נאכל במסורת, ואם העידו גדולים על כשרותו אז הוא כשר, כמו שאוכלים בזמנינו ללא פוצה פה ומצפצף ״תרנגול הודו״ ומאי שנא [ועיין שו״ת פרחי כהונה שהעיד על כשרותו] ומאי שנא זה התרנגול שכך עלתה לו בימיו שיטילו בו מום, וגם החרדים לא העיזו לאוסרו, רק אוכלים ממנו שופרי דשופרי, ובעבר כאשר רק מוסמך או שוחט מוסמך העיד על המסורת שבידו זה הספיק לבני עירו, ולבני מדינתו, ואף לכל המקומות, ומאי שנא הכא?

אך שמע נא ידידי את אשר אני מגלה אזנך כי הכל כאן אך ורק ענין של שלטון כוח וכסף, ולכן כולם פוחדים לצעוק ולזעוק את האמת הפשוטה העוף הזה הוא תרנגול רגיל ויאכלו ענוים וישבעו.

ואגב במקום שהרבנות הראשית תשב על המדוכה ותאמר כבר מילתה לכאן או לכאן, הם פוחדים, שמא יתקיפו אותם אלה כאלה, אוי לרבנויות כאלה, ועליהם נאמר בתלמוד במסכת תענית ״אם זה רבי שלא ירבו כמותו בישראל״ ואני כתבתי הדברים מנהמת ליבי וההי״ב.