הרב זלמן ברוך
מלמד שליט"א [רב הישוב בית אל וכו'] על לקחי טו באב: לא היו
ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויום הכפורים, שבהם בנות
ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו וכו'.
יש להניח, שאילו בזמן חכמי
המשנה, היו נוהגים להוציא הוצאות כה גדולות על חתונות כמו
בימינו, והדבר גורם שאנשים דוחים את החתונה בגלל חוסר כסף,
ואנשים אינם יכולים לעמוד בלחץ החברתי ולהסתפק בחתונות
מצומצמות, ויש שנכנסים לחובות גדולים הרבה למעלה מיכולתם,
היו בוודאי מתקנים תקנה, שאין להוציא על חתונה אלא סכום
מסוים השוה לכל נפש, או שהיו מגבילים את מספר המשתתפים
למאה או מאתיים, או שהיו מגבילים גם בכסף וגם במספר האנשים.
חכמים נתנו בזה כיוון לכל הנהגתו של אדם. להיות רגיש ולשים
לב שהנהגתו לא תגרום בושה לאחרים. זה יכול
להיות בלבוש, אם אשה מתלבשת בצורה מפוארת ויקרה שמנקרת את
העיניים, וגורמת לחברותיה להרגיש לא נעים בבגדיהן, הנהגה זו
לא נכונה. וכי תאמר האם אשה חייבת להימנע מללבוש
בגדים יפים החביבים עליה, תשובתי שכל אישה רשאית להתלבש יפה
ולהראות נחמד, אבל בצניעות, באופן שלא מעוררת קנאה, באופן
שנעים להיות בחברתה. וכן הדבר בעניינים
רוחניים. יש להימנע מלהבליט הישגים רוחניים כאשר זה מבייש
אחרים. אמנם אדם לא חייב לכלוא את חידושי תורתו שמא זה יגרום
אי נעימות לחבריו, אך עליו לומר את חידושיו בצניעות
בענווה, באופן כזה שישמח את חבריו והם ישמחו בהצלחתו. ועל כך
הרי יש תפילה מיוחדת לנכנס לבית המדרש, שישמחו בי חברי ואשמח
בהם. כלומר לא להיות תחרותי, לא ליצור מתח עם
הסביבה,לא לנסות להראות אני מוצלח מכולם, אלא אדרבא לשמוח
בהצלחתו של החבר, ולגרום לו להרגיש טוב בחברתך, וממילא גם
הוא ישמח בהצלחתך.
שבת שלום ומבורך וישועות לכלל
ולפרט בשבעא דנחמתא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.