א.
הקשו רבותינו הקדושים זצוק"ל, הנה מחויבים כל עם ישראל לשמוח ולחוג את ימי
הפורים האלו. אך ישאל האדם, מדוע ולמה צריכים לחוג ולשמוח מי שיודע שאבות
אבותיו לא היו במדינות אשר שלט בהם המלך אחשורוש, ואם כן למה לעשות מהימים
האלו ימי חג ושמחה, הוא ואבותיו לא היו בארצות ההן ואין טעם לעשות חג. אלא
ידועים דברי רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל כי כשנעשה נס באיזה יום, אז התעורר
באותה שנה בזמן ההוא שורש של הנס, וכך על ידי שמזכירים את הנס מעוררים
ומשפיעים על האדם מכח אותו הנס. ולכן גם אם חושב האדם שהוא לא היה באזור זה
של גזרותיו של המן בן המדתא, ידע שהכח בכל אופן נמצא, ויכול האדם להיות
מושפע מזמן זה בדבר רחמים וישועה.
ב.
מובא בספר עוללות אפרים, הנה לגודל התועלת שנמשך לישראל מימי פורים האלה,
ראו חז"ל לדקדק בחומר מצווה זו במשלוח מנות ומתנות לאביונים, לפי שבא עליהם
המן מצד היעדר מידת השלום, ע"כ נצטוו במשלוח מנות שתי מנות לאיש אחד כי זה
מורה על האהבה שביניהם כמ"ש (שמואל א, א, ה) "ולחנה יתן מנה אחת אפים כי
את חנה אהב" וגו'. ומתנות לאביונים לפי שבא עליהם בטענת שהם בעלי עין הרע,
לפיכך נפל הגורל בחודש אדר כאמור, על כן נצטוו ליתן לאביונים שלא יהיה
עיניהם רעה בשל אחיהם העניים כמ"ש (משלי כב, ט) "כי טוב עין הוא יבורך כי
נתן מלחמו לדל", ומסיבה זו ידגו לרוב בקרב הארץ ואין העין שולטת בם, ועשו
ימים אלו ימי משתה ושמחה בהלל והודות. אך מה שראיתי בימים אלו שהוקמו לשמוח
לשם שמים ולספר בניסים ונפלאות שעשה לאבותינו בעצם הימים האלו, נשמע קול
צווחה על היין בראש כל חוצות יתהללו ותבקע הארץ לקול היוצא מבית בליעתם.
וישנו את טעמם ומראיהם לתת על פניהם מסווה עד שנהפך לאיש אחר ואין לו מכיר
כי לכולם יהיו חליפות שמלות היו לנשים כי על כל גבר יהיה כלי אישה וכל
הנשים יתנו על פניהם כסות עיניהם עד אשר כל רואיהם לא יכירום לא ידעו ולא
יבינו מי ומי ההולכים עדרים עדרים פעם בחוץ פעם ברחובות וכו'. הכזה יהיה
יום משתה ויום רצון לה', ומאין להם סמך למנהגים מקולקלים כאלו הלא גם בשאר
המועדות נאמר בהם שמחה. אך מצאו סמך מרז"ל צריך להשתכר עד דלא ידע ועל י"א
תיבות אלו העמידו תלי תלים הלכות מקרא מועט והלכות מרובות. והנה בפסוק שמע
ישראל שהוא עיקר יחודו של יוצר הכל אין מדקדקין בו כך. ואם מצינו חכמים
הראשונים עשו כן כמו שסופר בתלמוד מכמה מעשים תמוהים שעשו מרוב שמחה היינו
לפי שהמה כל שמחתם הייתה לשם שמים. אך בזמנים הללו ראיתי בני עלייה והם
מועטים שישמחו ויעלצו לפני ה' לשם שמים וכו', וא"כ ראוי שתהיה השמחה משוערת
במידה ובמשורה לשם שמים בזיכרון גבורותיו ית' ונפלאותיו, ולבקש מלפניו ית'
על עמו שיעשה עמנו ניסים כאשר עשה עם אבותינו.
ג.
מובא ברבנו הבני יששכר (מאמר ט' סימן א') בענין המנהג להתחפש במלבושים
שונים ביום הפורים וזל"ק מנהג ישראל תורה היא להשתנות במלבושים שונים בזמן
הסעודה ושמחת פורים ולא דבר ריק הוא והנה התבוננתי מן החכמים בתורתו של הרב
המפורסם מהר"ם חאגיז שהוא לזכר מה שאמרו חז"ל (מגילה יב) הם לא עשו אלא
לפנים (מה שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר) אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים ע"כ
ולכן זה אחד מהטעמים שמשנים הפנים ביום פורים.
ד. יקפיד האדם שגם בפורים לא ילבש גבר מלבוש אשה, ויקפיד ויזהר מן השעטנז כי לתקן באנו ולא ח"ו לקלקל.
--- *לימוד שתי משניות יומי* ---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
*סוכה, פרק ג' משנה יא':*
מָקוֹם
שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפּוֹל, יִכְפּוֹל. לִפְשׁוֹט, יִפְשׁוֹט. לְבָרֵךְ,
יְבָרֵךְ. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ
בַּשְּׁבִיעִית, נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה, לְפִי שֶׁאֵין רַשַּׁאי
לְלָקְחוֹ בַּשְּׁבִיעִית:
*סוכה, פרק ג' משנה יב':*
בָּרִאשׁוֹנָה
הָיָה לוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה, וּבַּמְּדִינָה יוֹם אֶחָד.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי
שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה, זֵכֶר לַמִּקְדָשׁ.
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלוֹ אָסוּר:
*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.