מי רצח את מושקא?

זהו פוסט שנכתב בבכי. הוא כועס וגם מאשים. אך הוא לא שופט. הוא מספר על חברה שלי, מושקא. שכבר לפני הרבה שנים הרגו אותה, והיום היא מתה רק פיזית.

מעולם לא "יצאתי" נגד הקהילה שלי, וזה ממש לא מה שאני עושה עכשיו. אך אני נוגעת בנקודה כואבת, שקיימת רק בחלקים מסוימים. אך החלקים הללו, מעטים ככל שיהיו, נגמרים בטרגדיות נוראיות, כמו זו.

זכיתי להכיר את מושקא לאורך כל הילדות-נעורים שלנו. גרנו יחד. אך הכרתי שתי מושקא.

הראשונה זו מושקא שפגשתי כשהיינו ילדות, הילדה הכי שמחה והכי קופצנית בקעמפ. כמובן שהתחברנו ישר. במחנות קיץ, בשבתות משותפות, היינו קופצות יחד על הספסלים, מבלות יחד ושרות הימנונים. היינו חברות טובות.

אחרי  שנה של נתק, פגשתי שוב את מושקא, אך הפעם הכרתי את מושקא השנייה.

מושקא, הפרח הכי צבעוני, נבל.

היא הגיעה לפנימייה תקופה קצרה אחריי, עם הכתפיים שמוטות, הניצוץ בעינייה הכחולות כבה, את הצחוק החליף מבט אדיש.

היה לנו כל כך טוב לפגוש שם אחת את השנייה

וכמובן שהפכנו החברות הכי טובות. היינו שותפות לחדר, קרובות קרובות.

ומכיוון שהיינו שם סגורות, היא סיפרה לי.

 מושקא ביקשה ממני אז שלא לשתף אף אחד מהפנימייה באותה תקופה בסוד שלה, אותו הייתי הראשונה לדעת, הסוד שכפו עליה להסתיר. אבל היא אמרה לי שעוד יבוא היום בו נוכל לספר יחד.

והיום הוא היום מושקא

________

מישהו הרג אותך יפת עיניים שלי, לפני הרבה שנים. כילדה קטנה, בישוב חרדי, לא פעם ולא פעמים, לא יום אחד, וגם לא חודש אחד או חודשיים.

הנבלה ההוא לקח ילדה קטנה, ובמשך שנים גמר כל חלקה טובה, קופצנית ושובבה שהיו בילדה המתוקה מהקעמפ. 

זה היה בחור ממשפחה "טובה" כנראה, כי ישבו עליך חזק כדי שתשתקי. כדי שלא תהרסי לו, כי הוא בדיוק הוא היה הכי הכי בישיבה או בדיוק נכנס לתקופת שידוכים

וביקשת לדבר, ורצית שידעו, והם לא רצו שתספרי.

הם אמרו שזה יגמור אותך בישוב, והציעו לך לשתוק, לטובתך, לטובת המשפחה. לא נתנו לך לדבר.

נתנו לך לצאת בשאלה, רצו שתתרחקי, שתתרחקו כולכם. רצו בשבילך כל כך הרבה, החברות, הסביבה הקרובה, כולם אטמו אוזניים, עצמו עיניים

ופשוט נתנו לך ללכת.

והלב שלך לא עמד בזה, וראיתי אותך חוזרת אליי אחרי הכל, הרוסה כל כך. לא מבינה איך ייתכן שהוא המשיך בחייו, הקים משפחה, הולך לעבודה.

ואת נשארת לבד, עם כל הרסיסים, הרוסה נפשית, עם שאריות של עצמך. מתה מבפנים.

את לא אשמה יפה שלי, את לא אשמה.

 אני יודעת מה עשו לו באותו המקום, אני יודעת שאת לא ראויה להם. את כל כך טובה, אף פעם לא הגיע לך. ואנחנו עוד נדע, כולם, ידם של מי בדבר.

_______

 הדרך למוות של מושקא הייתה מלאה בסבל, אף פעם לא התייאשה, תמיד הייתה בטוחה שעוד תגיע הגאולה לנפש שלה שסבלה כל כך 

מושקא הייתה ועודנה בחורה חזקה, היא עמדה מול כל העולם עם הכל.

עם הדעות הגדולות שלה, הנטייה המינית, עם הסוד שאכל איתה, והעבר והווה.

והעתיד היה יותר מדי גם בשביל האדם החזק ביותר. אז דיי.

או כמו שאחיה המתוק ספד לה "אם יש גן עדן, בטוח תהיי בו, כי את הגהינום שלך עברת פה"

מישהו הרג את נשמתה של מושקא. היום זה רק הגוף.

________

סליחה מושקא יפתי, שנתתי לך לשתוק, סליחה שלא לחצתי חזק יותר, לפתוח הכל. לתת לכולם לשלם. סליחה על שנים שיכולתי והייתי צריכה להיות שם גם אחרי ולא הייתי.

תודה על הזמנים היפים שלנו יחד, על חיבוקים ועל שיחות נפש ועל אהבה גדולה וחמה שהתפתחה בתוך כל הקור.

תודה על קצת אור שהחלפנו בינינו במקום כל כך חשוך.

את בלב שלי, ציפור נפש חופשיה ויפה שאת, כמו שתמיד היית צריכה להיות.

תגידי לי שטוב לך אהובה, שאת נחה, שמצאת סוף סוף שלווה.

 אני אוהבת אותך עד עולם