*הבדלה:* נדחית למוצאי הצום (חולה שאינו מתענה יבדיל על הכוס טרם שיאכל). אחר תפילת י"ח וקדיש מברכים 'בורא מאורי האש' בלבד.
יושבים על הארץ (בהפסק איזה דבר) וקוראים 'איכה'. בכל פרק
המתחיל 'איכה' מגביהים את הקול יותר. פסוק 'השיבנו' האחרון, אומר הקהל בקול
רם יחד עם החזן.
אחר הקינות – 'ואתה קדוש'. עלינו. אין אומרים 'ויהי נועם', ולא 'ויתן לך'.
מדליקים אור רק כפי הנחוץ לתפילה ולקריאת הקינות, ולא יותר.
מותר לנעול נעלי גומי ובד או סנדל שאינו של עור.
עד חצות היום למחרת (12:45 באזור המרכז), אסור לעשות מלאכה שיש בה שיהוי קצת. ואין מכינים צורכי סעודה. ואין יושבים על הספסל.
*תלמוד תורה:* "אפילו בתשעה באב, ש"אסור לקרות בתורה… משום
שנאמר 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'" – חייבים ללמוד תורה בכל רגע ורגע, אלא
שהלימוד הוא בחלקי התורה המתאימים ליום זה.
כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב מדרש
'איכה רבה', וסוגיית 'רבי יוחנן' דפרק הניזקין (גיטין נה סע"ב – נח סע"א).
גם במשך המעת-לעת דתשעה באב יש לערוך 'סיום' (על מסכת מועד-קטן, שהוא מהעניינים המותרים ללמוד ביום זה).
לעניין לימוד חסידות, משמע שמותר.
אין נוהגים לישון על הארץ או לשים אבן תחת הראש.
*שחרית:* נטילת ידיים בשחרית רק עד קשרי האצבעות. אם יש לכלוך על-גבי העיניים והרגילות היא לשטוף לכלוך זה במים – מותר.
אין מברכים "שעשה לי כל צורכי" עד למחרתו.
בשחרית אין מניחים טלית ותפילין. אין אוחזין את הציציות בברוך-שאמר ובקריאת-שמע.
בשחרית אין נשיאת כפיים, ואין הש"ץ אומר: "אלוקינו ואלוקי
אבותינו, ברכנו…". אין אומרים תחנון. קריאת התורה. אמירת כל הקינות. אשרי.
ובא לציון גואל, ומדלגים פסוק "ואני זאת בריתי". עלינו. לאחר מכן קורא כל
אחד ואחד לעצמו 'איכה'.
אין 'שאלת שלום' בתשעה באב. וכן אין לומר 'בוקר טוב' וכדומה,
או לשלוח שי לחברו. מי שאינו יודע מכך ונותן שלום, משיבים לו בשפה רפה
ובכובד ראש, וטוב שיודיענו שתשעה באב היום.
שיעורי תורה יומיים: (א) תניא - לכאורה – אין בזה הגבלה, ובכל
זאת עדיף ללמוד את השיעור היומי לפני מנחה (ב) תהילים וחומש דחת"ת - רק
לפני וסמוך למנחה ואילך. (ג) רמב"ם - יש ללומדו רק במוצאי היום. (ד) ענייני
בית-הבחירה - אחרי חצות היום. (ה) השלמות – מצאת-הכוכבים בלבד.
מנחה: תפילת מנחה – בשעה מאוחרת יחסית.
'אגרא דתעניתא' (=דמי הסעודות שנחסכו בגלל התענית) – נותנים לצדקה לפני תפילת מנחה.
מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בברכה. קריאת-שמע (שלוש
הפרשיות). שיר-של-יום. אין כאלוקינו, וכל השיעורים השייכים לשחרית. ואחר-כך
סדר תפילת מנחה: וידבר. קטורת. אשרי. קריאת התורה.
אומרים 'נחם' בבונה ירושלים, ו'עננו' (בתפילת לחש) ב'שומע
תפילה'. שכח 'נחם' – אומרה בברכת 'שמע קולנו' אחר 'עננו', או ב'רצה' קודם
'ותחזינה', או ב'מודים' קודם 'ועל כולם', ואם שכח – אינו חוזר. שכח 'עננו' –
יאמרנה (ללא חתימה) אחר 'אלוקי נצור' קודם 'יהיו לרצון'.
לאחר מנחה, מניחים תפילין דרבנו-תם ואומרים קריאת-שמע, קדש, וכו'.
סיום הצום באזור המרכז – בשעה 19:49.
*מוצאי הצום:* לפני הבדלה נוטלין את הידיים ג' פעמים לסירוגין
כמו נטילת ידיים שחרית, אבל בלא ברכה. וכן נועלים הנעליים ורוחצים הפנים
תחילה.
*הבדלה:* על הכוס ללא נר ובשמים, ושותים הכוס (ואין צריך ליתנו לקטן לשתות). אחר-כך קידוש לבנה.
הלילה אין אוכלים בשר ואין שותים יין, אבל תספורת וכביסה מותרות מיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.