אלה
מסעי בני ישראל: מובא בעיטורי תורה בשם "אהבת תורה" כי "בכל פרשת המסעות
לא כתוב אות זין. ונראה שהרמז בזה שלא נסעו בשבת, ועוד רמז שלא היו ישראל
צריכים בדרך מסעם שום כלי זין.
ויסעו
מאתם וישב על פי החירת :הצדיק ר' משה לייב מסאסוב היה מדוכא מאוד ביסורים.
יום אחד שאלו אחד הרבנים "האם מקבל מר את היסורים באהבה?" ענה לו האדמו"ר
: "עכשיו עבד מר עבודה זרה הנקראת פי החירות. נתת חירות לפה לדבר דברים
שאין בהם צורך..."
ויסעו
מרפידם ויחנו במדבר סיני : וכך אמר רבי צדוק הכהן מלובלין: פעמים מגיע
האדם לעתות ירידה ברוחניות ואין לו כל חשק לתורה ולעבודת ה'. אבל עליו לדעת
כי ימים אלה הם הכנה לעלייה גדולה, כי בכוח שוועתו שהוא משווע ומתחנן על
נפשו לפני קונו, כשהוא מתבונן בדרכיו ורואה את שפלותו ואת ירידתו, זוכה
הוא לעלייה גדולה. וכמעשה הפרט כן מעשה הכלל. וזה מלמדנו הכתוב: ויסעו
מרפידם, היינו שריפו עצמם מדברי תורה [ סנהדרין קו ] ויחנו במדבר סיני _
משם הגיעו לידי הכנה לסיני, לקבלת התורה.
מות
יומת הרוצח : כ"ק מהר"ם פאנעט ז"ל ור' שלמה שו"ב מאנטערדאס נסעו עם בעל
עגלה לצאנז, לשבות שם שבת קודש בפרשת מסעי.השניים נשתוממו כשראו שהרה"ק
ה"דברי חיים" זי"ע קרא לעלות לספר התורה את בעל העגלה, וקרא לו הפרשה וסיים
'מות יומת הרוצח' והיה לפלא. ואחרי זמן מה באה אשתו של בעל העגלה ונתנה
תודה על שלקחו את בעלה לצאנז, כי מאז נהפך לאיש אחר , וחדל להכות את בני
הבית מכות איומות ונוראות. ואז הבינו את כל העניין מה שסיים לו ה'דברי
חיים' מות יומת הרוצח, שהכוונה היא שמידת הרציחה שבו תמות.
ויסעו
ממקהלות ויחנו בתחת: מובא ב'חיים ושלום' : כל הפורש מצרכי ציבור של קהילתו
[ממקהלות] , הרי שאין ספק כי יפול מכל מדרגותיו לדיוטא התחתונה קרי:
'ויחנו בתחת'.
כ"ק
אדמו"ר מסקולען זי"ע כתב, כי את פרשת מסעי קוראים בימי 'בין המצרים',
ללמדנו, שכשם שכל המסעות והטירחות שטרחו בני ישראל , תכליתם הייתה להגיע
לארץ ישראל, כך גם אנו צריכים לדעת שכל המסעות הללו לאורך הגלות המרה הזאת ,
תכליתם לזככנו עד שנגיע במהרה לגאולה השלימה.
שבת שלום ומבורך ויתקיים בנו לאלתר ימין ושמאל תפרוצי ואת ה' תעריצי על יד איש בן פרצי ונשמחה ונגילה. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.