מאת הרב שאול שיף
ברוך
תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה : מה הקשר והיחס בין שתי הברכות הללו
? אלא הדבר יובן על פי מאמר המדרש, שלכן הייתה רבקה עקרה, כדי שלא יאמרו
אומות העולם שברכת לבן "אחותנו את היי לאלפי רבבה" (בראשית כד, ס ) עשתה
פירות ובגלל הברכה הזאת נתברכה בבנים. ולכן אומר כאן הכתוב :"ברוך תהיה מכל
העמים", כל העמים יברכו אותך, אף על פי כן תתברך בבנים: לא יהיה בך עקר
ועקרה. {בינה לעתים}
והיה
אם שכח תשכח את ה' אלקיך : "והיה" לשון שמחה. מה השמחה אם שכח תשכח את ה'
אלקיך? מסביר רבי ברוך ממז'יבוז' זי"ע : ישנם שני סוגים של עוברי עבירה.
סוג אחד, חוטא שיצרו תקפו ואינו יכול להתגבר עליו, ולכן עונשו איננו כל כך
גדול, כי רק לתיאבון הוא עושה ולא להכעיס את הבורא. ויש חוטא להכעיס
ומתכוול למרוד , השמח בחטאו ויש לו קורת רוח כשממרה את פי ה'. על זה נאמר
"והיה", כשתשמח "אם שכח תשכח את ה' אלקיך_ העדתי בכם היום כי אבד תאבדון".
ולמדתם
אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך : כתב החתם סופר :הנה התורה
הטילה את החוב על האבות שילמדו את בניהם ויחנכום בתורה, ולא רק "בשבתך
בביתך" אלא גם "בלכתך בדרך", לחנכם באופן כזה שאפילו בלכתך בדרך , כשתלך
בדרך כל הארץ לעולם האמת, גם אז יתנהגו בניך לפי החינוך שחינכת אותם.
בשבתך
בביתך ובלכתך בדרך : מובא ב"עיטורי תורה": מעשה באברך מחסידי קוצק, שהיה
סמוך על שולחן חותנו והיה יושב ועוסק בתורה ומתנהג בחסידות. לימים יצא
לרשות עצמו ונעשה מטופל בבנים ובעסקים ונטרד בטרדות החיים עד שהוכרח למעט
בתורה ובחסידות. בא אל הרבי מקוצק והתאונן בפניו על כך. אמר לו הרבי: איתא
במשנה, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות [מכות כג]. לכאורה
מחייבת הסברה את ההיפך, אם רצה הקב"ה לזכות את ישראל, היה צריך למעט להם
תורה ומצוות, כדי שגם אנשים טרודים יוכלו לקיימן. אלא הקב"ה רצה להמשיך את
התורה ואת המצוות לכל העניינים של העולם הזה, לכל עסקי החיים וטרדותיהם.
איכר חורש זורע ונוטע, יש לו מצוות עשה ולא תעשה של כלאי זרעים וכלאי הכרם,
ולקט שכחה ופאה, תרומות ומעשרות וכו'. בעל הבית הטרוד בבניין ביתו יש לו
מצוות מעקה ומזוזה ולא תלין פעולת שכיר ועוד. סוחר כמוך העוסק במשא ומתן,
הרי לך מצוות עשה ולא תעשה במידות ומשקלות, בהין צדק , בהן צדק ולא צדק
וכדומה. לפיכך הרבה להם תורה ומצוות והמשיכן לכל פינות החיים כדי לזכות את
ישראל, שיוכלו לקיימן בעבודתם ובמנוחתם, בעסקיהם ובטרדותיהם, בשבתך בביתך
ובלכתך בדרך. כל אחד במקומו ובענייניו.
ללכת בכל דרכיו: הוא רחום ואתה תהא רחום, הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים [רש"י] ,ולמה
לא נאמר מה הוא קנא אף אתה קנא? מובא בירושלמי: אני שולט הקנאה ואין הקנאה
שולטת עלי. ואין אדם שיכול להתברך בסגולה זו, ולכן אין לבני האדם להיות
קנאים.(בשם ר' איצ'לה מוולוז'ין )
שבת
פרשת עקב ומברכים חודש אלול, יום כיפור קטן מוקדם, "תפילה לעני כי יעטוף
ולפני ה' ישפוך שיחו": עד מתי רשעים יעלוזו??? שבת שלום ומבורך. בשמחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.