הפרק
הזה מתוכנן אצלי בין שאר ראשי הפרקים כבר מלפני חודשיים, אבל העיתוי להעלותו כרגע
נראה מתאים מאוד, ולא בגלל השמות שעולים מידי יום ע"י גורמים אינטרסנטים (או
לא) כאלו ואחרים, אלא בגלל המודעות וההפנמה ההולכת וגדלה בדעת הציבור, שרב יכול
להראות כמו מלאך אך מאוד יתכן כי מדובר למעשה בנואף חסר מעצורים רדוף תאוות.
אני
הולך להביא עובדות כמות שהם, בלי להסיק מסקנות, אבל בהחלט לשאול את השאלות הנוקבות.
הדברים
שאביא לקמן בעז"ה הינם בילתי ניתנים להכחשה היות ויש להם יותר מ-100 עדים
במהלך כמה שנים בישיבה, יקרא הציבור וישפוט:
בזמנו
למדו בישיבה מס' בחורים שלמרות שהיו ידועים כעברינים וכבטלנים כרונים, הם זכו ליחס
מועדף וחם ע"י חכם מישחק, לא אכנס לפירוט השמות, אבל בהחלט אני רוצה להתיחס
לבולט שבהם שמו ....... (השם המלא שמור במערכת).
הנ"ל,
מרוב טומאתו שהיתה נסוכה על פניו, ובדיבורו ובמעשיו, נזהרו רוב הבחורים שלא לקרותו
בשמו המלא, כי אם בראשי תיבות ובדרך ביזיון, שמו בפי כל בישיבה היה: 'שוּ'.
'שוּ'
הנ"ל, היה בהיר עור, מתלבש בקפידא, בן נעזב להורים עשירים מחו"ל (סאלוניקי),
חיי המשפחה והאמון בין הוריו לא היו "משהו"... (שוב אני מצנזר בכוונה
פרטים שאולי יכולים לעזור, אבל החכמים בינכם מבינים). וכך הבחור הנ"ל הגיע
לישיבה עם מטען רוחני/נפשי שלילי ביותר, ועם רקע די ברור.
אחד
מהמאפינים של 'שוּ' היה שכל סממני הגאווה והניאוף (המובאים במס' קידושין פב.)
התקיימו בו, "מהלך על צידו ורוחו גסה ונתלה
ויושב", בין הבחורים היו שכינו אותו מחמת גסותו, "בן נידה", אין
צורך לומר שהנ"ל כמעט ולא נראה בבית המדרש, אבל היכן כן? היכן שרק
תרצו ברחבי העיר, אבל היכן עוד הוא היה נמצא תדיר?
נכון,
במשרדו של יצחק יוסף, כל מי שהעז אי פעם לרמוז משהו שלילי ליצחק יוסף על
הנ"ל, נתקל בחומת הגנה תוקפנית במיוחד ונתפס ע"י יצחק יוסף כאויב שלו
בעצמו, היו פעמים שהתארגנו משלחת נכבדה לדבר בחריפות נגד הנ"ל תוך שהם מביאים
עדויות והוכחות חותכות על כך שהנ"ל נואף חסר מעצורים, יצחק יוסף "הבטיח
לטפל" אך כלום לא עשה.
במי
כן היה מטפל יצחק יוסף תיכף ומיד, במי שרק נחשד על ידו כאחד שמדבר עליו, או או,
איזה טיפול, איזה בזיונות (על כך בפרקים הבאים בעז"ה), מאז למדו כולם, כי מי
שלא רוצה להסתבך עם יצחק יוסף, מוטב שיהיו לו יחסים טובים עם 'שוּ'.
אט
אט החלו דיבורים מאוד ברורים במסדרונות הישיבה, כי יצחק יוסף מרבה להכניס אליו
למשרד את 'שוּ' ולנעול אחריהם את הדלת באין יוצא ואין בא., תכופות היחוד הלכו
והתרחבו הן מבחינת תכיפותם, והן מבחינת אורך זמן ההתיחדות, כששאלו את 'שוּ': 'שו
הדא", כלומר מה לך ולו כ"כ הרבה זמן יחד, הוא ענה כי הוא מגיהה לרב יצחק
את ספריו!
ההסבר
לא שיכנע אף אחד משום מה, ממתי בחור הידוע כפושע נרתם כ"כ זמן להגהת ספרים,
ולמה דוקא בהתיחדות במשרד עם הראש ישיבה, בחורים התחילו לעשות "אחד ועוד
אחד", דברים התחילו להיות די ברורים, בפרט שכמו שכבר הזכרתי, יצחק יוסף היה
מחליט לעצמו לעיתים תכופות כי אינו חוזר לביתו משום הא ומשום דא... כלומר יצחק
יוסף לא בדיוק חי חיי משפחה 'תקינים' באותה תקופה, אם נשתמש בלשון נקיה.
הדיבורים
בישיבה הלכו ונעשו ברורים וחדים יותר על כך שיתכן למעשה כי 'שוּ' הינו
"הפילגש" של יצחק יוסף כשבזה התישבו לנו גם כל התמיהות בדבר ההגנה
בחירוף נפש על הנ"ל ע"י יצחק יוסף, כך נמשך הדבר במשך שנים, מעבר לכך
שהבחורים "הבינו שיש משהו", בפועל, לא קרה הרבה ואף פעם לא הגיע הוכחה
חד משמעית לחשדות, עד ש...
בישיבה
למד באותה התקופה, בן של אחד מחשובי וגדולי הרבנים (אין מישהו מבין הקוראים שלא
מכיר את שמו, ולא מדובר ברב אמנון) הנ"ל היה בחור צדיק, עדין ושפל רוח, 'שוּ'
היה מאוד מסתחבק איתו בשל כך שהיה בעל לב טוב ולא הראה לו פנים קודרות כמו שאחרים
הראו לו.
הגיע
שעתו (של בן הרב הנ"ל הצדיק) בשעטו"מ להנשא, כמה ימים לפני הנישואים,
ניגש אליו 'שוּ' הרשע הנ"ל והציע לו שהוא יהיה הנהג שלו ושל הכלה ליום החתונה
ובשבע ברכות, הנ"ל מרוב תמימותו וטוב ליבו, לא חשד בכלום ושמח על
ה"נדיבות לב" של 'שוּ'.
החתונה
התקימה במועדה, כבר בחזור מהחתונה לביתם הוא שם לב למבטים בין הכלה לנואף 'שוּ',
זה החשיד והדאיג אותו מעט, אבל לא יותר מכך, למחרת בבוקר השכם, נשמעו דפיקות בדלת,
ומי ניצב שם, 'שוּ' כשבפיו הצעות מפתות לנסיעות מפנקות לכותל ולפה ולשם, והכל
בחינם! איזה נדיבות לב... החתן דנן התפתה להצעה...
אני
יחסוך מהקוראים היקרים את הקטעים הקשים והבילתי נתפסים, אך בכדי שיבינו מי הוא
'שוּ' ועד היכן מגעת מידת רשעותו וחוסר המעצורים שלו לניאוף, אסתפק בכך רק שאגלה
לכם כי כבר במהלך השבע ברכות הגיע ה"מקרה" לדיינים בבית הדין בירושלים
שציוו על גט כריתות לאלתר ובלא כתובה כמובן, וכך היה.
אתם
חושבים שיצחק יוסף חדל מאז מ'לארח' את הנואף הנ"ל במשרדו לאחר הפשע שהמית
קלון על כל הישיבה באותה התקופה? לא ולא.
עכשיו
אני מחזיר אתכם קוראים יקרים לחשוב ולשאול: מה עשה יצחק יוסף עם הנואף הרשע 'שוּ'
במשך עשרות ומאות שעות בתקופה של שנים בהתיחדות מוחלטת במשרדו? כל מסקנא כלשהיא,
היא על דעת הקוראים בלבד! אבל אולי כדאי שיצחק יוסף יואיל ויתחיל לספק לנו תשובות
והסברים משכנעים על כך, קצת יותר מרמת הטענות של "מצעד הפילים"!
[אגב,
כתוב ש"כל הפוסל, במומו פוסל" (קידושין ע), כלומר שהנוהג לגנות אחרים
תולה בהם לרוב סירחון המצוי בו עצמו, במשך שנים היה נוהג המושחת יצחק יוסף להזהיר
בחורים בישיבה שיתרחקו מרבנים גדולים וחשובים, בניהם צדיקים יסודי עולם, בטענה כי
הם חשודים בעינו על משכבי זכר!!! לא אזכיר את שמם של הרבנים הללו למען לא חלילה
יקושר שמם עם דיבורי הבלע של יצחק יוסף, אבל אם אזכיר חלק משמותם הדבר יגרום
לזעזוע בפני עצמו על החוצפה להעלות על דל שפתים כיוצ"ב עפ"ל].
מצווה
לפרסם ולהפיץ למען ידעו כולם מי הוא "חכם משחק", ועוד חזון (עובדיה)
למועד בעז"ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.