והשאלה קשה ביותר, עשרים וארבע אלף תלמידים ימותו בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה? דבר שנראה חמור, קשה ורע שלא נהגו כבוד זה בזה, אבל בשביל זה תמחה התורה מן העולם, ועשרים וארבע אלף תלמידים ימותו והעולם יהיה שומם מתורה?
אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, מובא במדרש (קהלת רבה יא ו)
שרבי עקיבא אמר לתלמידיו החדשים, הראשונים לא מתו אלא מפני שהייתה עיניהם
צרה בתורה זה לזה, אתם לא תהיו כן. מיד עמדו ומילאו כל ארץ ישראל בתורה.
והנה מדברי רבי עקיבא מוכח שהעוון של תלמידי רבי עקיבא היה שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה, הבעיה שלהם הייתה שהייתה עיניהם צרה בתורה, לא רק שלא נהגו כבוד זה לזה, אלא שעיניהם הייתה צרה בתורה זה לזה.
מה פירוש עיניהם הייתה צרה בתורה זה לזה?
והנה מדברי רבי עקיבא מוכח שהעוון של תלמידי רבי עקיבא היה שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה, הבעיה שלהם הייתה שהייתה עיניהם צרה בתורה, לא רק שלא נהגו כבוד זה לזה, אלא שעיניהם הייתה צרה בתורה זה לזה.
מה פירוש עיניהם הייתה צרה בתורה זה לזה?
ידוע שהתורה עוברת בקבלה מדור לדור, משה קיבל תורה מסיני
ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו', ואותם תלמידים הבעיה שלהם הייתה, שעיניהם
הייתה צרה בתורה, הם לא רצו להעביר את התורה מדור לדור, ומשום שלא רצו
להעביר את התורה מדור לדור, שם הייתה הסכנה הגדולה והחורבן הגדול שלכן מתו
תלמידי רבי עקיבא.
והנה כשנתעמק נראה שבכל העניינים, חייך קודמים לחיי חברך רק
בעניני שמים "ואהבת לרעך כמוך" באותו צורה, וכך מובא "וחי אחיך עמך" שניים
שהיו מהלכים בדרך, וביד אחד מהם קיתון של מים, אם שותים שניהם מתים, ואם
שותה אחד מהם מגיע לישוב. דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה
אחד מהם במיתתו של חברו.
עד שבא רבי עקיבא ולימד "וחי אחיך עימך" חייך קודמים לחיי
חברך זה רק בדברי חולין, אבל בדברי שמים "ואהבת לרעך כמוך" בדברים הנצחיים
כמוך, בדברים של תורה צריך להיות כמוך, ולא חייך קודמים לחיי חברך. ותלמידי
רבי עקיבא בדברי שמים גם רצו שחייך יהיו קודמים לחיי חברך, ולא נהגו כבוד
זה בזה ולא רצו להעביר את התורה מדור לדור, וראו את התורה שחייך קודמים
לחיי חברך.
לכן מתו עשרים וארבע אלף תלמידים, משום שפגעו בענייני שמים, שרצו שגם בענייני שמים חייך יהיו קודמים לחיי חברך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.