הגיגים מאוד מאוד חשובים של כתב לענייני חרדים בשעת צהריים של יום חמישי כשסופ"ש כמעט פורש את כנפיו:
תשומת
לבי צדה לאחרונה הבדל מהותי בין אח"מים של שלומי אמוני ישראל, כגון
אדמו"רים ומקובלים ושאר צדיקים, לבין אח"מים של אומות העולם ושל אחינו
החילונים התועים, כגון ראש ממשלה, נשיא, שרים ושאר חשובים שלהם. אח"מיהם
נוהגים לשב בספסל האחורי של רכב השרד, כשמלפנים ישובים הנהג והמאבטח. זהו
אות של כבוד אצלם. ואילו צדיקי האמת האדמו"רים ישובים תמיד בכסא הצמוד
לנהג, ואילו המשמש בקודש ולעיתים גםהרבנית שליט"א ישובים מאחור.
ויש לעיין בדבר הבדל זה. לרגע עלתה בי מחשבה של כפירה, שהאדמו"רים לא קלטו את הקונספט, וכמנהג חרדים מתלהבים, עדיין נרגשים לשב מקדימה, כאילו רק עתה הגיעו לגיל 18 והחוק מאפשר להם זאת, ומתלהבים לשחק בכפתורים של הרדיו ולכוון אותו לשמוע את מנחם טוקר ברדיו קול חי, ולשלוט במזגן ולהכניס קסטה של לחיים טיש. ואילו אחמ"יהם שלהם כבר ראו עולם ומבינים שלא מכבודם לשחק בכפתורים של הרדיו והמזגן ומעדיפים לשב מאחור דרך מלוכה ולתת למאבטח לעשות בשבילם את העבודה השחורה, ומפקדים עליו בלשון ציווי "תפעיל גלגלצ", "שים ריהאנה", "תגביר את המזגן", וכן על זה הדרך.
אולם חייבים להודות, שכרגיל, מחשבה פרקטית אפשר למצוא רק אצל חרדים, ואין על האדמו"רים ביכולת לסדר לעצמם נוחות ותענוגות עולם הזה. שהרי ודאי שאדמו"ר חסידי מבין טוב יותר כיצד להנות ממעשיו של הקב"ה מאשר איזה שר חילוני יבש כצנון. אין לכחש שהרבה הרבה יותר נוח לשבת מקדימה, כמאמרם ז"ל "ישבנו מקדימה, ישבנו מאחורה, ומקדימה עדיף". מאחורה יש סחרחורת, והגוף מתיישב היטב יותר בכסא הקדמי, בעוד מאחורה זהו ספסל וגם לא כל כך ברור איפה להניח את הרגליים. אז האדמו"רים שמים ברית מילה על חוקי הכבוד של אומות העולם ועושים מה שבראש שלהם. ויושבים מקדימה ונותנים למשמש המסכן לשבת מאחורה, שהרי לכן הוא משמש והם אדמו"ר. ובמילא גם הקהל הקדוש יכול לחזות יותר בפני הקודש של האדמו"ר ולצבוא על הרכב עד שהנהג יאיץ גז בסטלבט וינטוש אותם. והנה לנו עוד הוכחה שיש אלוקים וחכמה בגויים תדחוף בתחת.
ויש לעיין בדבר הבדל זה. לרגע עלתה בי מחשבה של כפירה, שהאדמו"רים לא קלטו את הקונספט, וכמנהג חרדים מתלהבים, עדיין נרגשים לשב מקדימה, כאילו רק עתה הגיעו לגיל 18 והחוק מאפשר להם זאת, ומתלהבים לשחק בכפתורים של הרדיו ולכוון אותו לשמוע את מנחם טוקר ברדיו קול חי, ולשלוט במזגן ולהכניס קסטה של לחיים טיש. ואילו אחמ"יהם שלהם כבר ראו עולם ומבינים שלא מכבודם לשחק בכפתורים של הרדיו והמזגן ומעדיפים לשב מאחור דרך מלוכה ולתת למאבטח לעשות בשבילם את העבודה השחורה, ומפקדים עליו בלשון ציווי "תפעיל גלגלצ", "שים ריהאנה", "תגביר את המזגן", וכן על זה הדרך.
אולם חייבים להודות, שכרגיל, מחשבה פרקטית אפשר למצוא רק אצל חרדים, ואין על האדמו"רים ביכולת לסדר לעצמם נוחות ותענוגות עולם הזה. שהרי ודאי שאדמו"ר חסידי מבין טוב יותר כיצד להנות ממעשיו של הקב"ה מאשר איזה שר חילוני יבש כצנון. אין לכחש שהרבה הרבה יותר נוח לשבת מקדימה, כמאמרם ז"ל "ישבנו מקדימה, ישבנו מאחורה, ומקדימה עדיף". מאחורה יש סחרחורת, והגוף מתיישב היטב יותר בכסא הקדמי, בעוד מאחורה זהו ספסל וגם לא כל כך ברור איפה להניח את הרגליים. אז האדמו"רים שמים ברית מילה על חוקי הכבוד של אומות העולם ועושים מה שבראש שלהם. ויושבים מקדימה ונותנים למשמש המסכן לשבת מאחורה, שהרי לכן הוא משמש והם אדמו"ר. ובמילא גם הקהל הקדוש יכול לחזות יותר בפני הקודש של האדמו"ר ולצבוא על הרכב עד שהנהג יאיץ גז בסטלבט וינטוש אותם. והנה לנו עוד הוכחה שיש אלוקים וחכמה בגויים תדחוף בתחת.
בתמונה: האדמו"ר מסקווירא חי את החיים ונכנס בקדימה של הקאדילאק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.