דבר תורה מיוחד אשר קידש כבוד האדמו״ר יאישהו יוסף פינטו שליט״א ליום ג׳ יא׳ אדר ב׳ תשע״ו.
"ויאמר משה אל אהרון קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך" (ט'-ז').
וברש"י שם, שהיה אהרון בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת (תורת כהנים ט'-ז').
ובבעל הטורים כתב שהיה אהרון מתבייש שנראה לו המזבח כקרני השור בשביל חטא העגל (תורת כהנים שם).
וצריכים להבין, מה אומר משה רבנו לאהרון למה אתה בוש לכך נבחרת, הרי בכל אופן אהרון הרגיש בושה מחטא העגל, אהרון היה האדם שחטא העגל כביכול בא על ידו אז ודאי שיהיה מתבייש ממעשה קשה זה, אם כך מה אומר לו משה מדוע אתה בוש לכך נבחרת?.
אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, הגמרא במסכת שבת (דף ל') אומרת אמר רבי יהודה אמר רב מאי דכתיב עשה עמי אות לטובה (תהילים פ"ו-י"ז) אמר דוד המלך לפני הקב"ה רבונו של עולם מחול לי על אותו עון (של בת שבע) אמר לו מחול לך אמר לו עשה עמי אות לטובה בחיי, אמר לו בחייך איני מודיע, בחיי שלמה בנך אני מודיע. כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס את הארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה וזה וכו' כיון שאמר ה' אלוקים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך, מיד נענה באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה וידעו כל העם וכל ישראל שמחל לו הקב"ה על אותו עון ע"כ. (דברי הימים ב' ו'-מ"ב).
והנה צריכים להקשות מדוע דוד המלך ביקש מהקב"ה שיעשה איתו אות לטובה ויפרסם בעולם שמחל לו על אותו עוון, הרי כתוב והצנע לכת עם ה' אלוקיך שדוד המלך היה צריך להתנהג בצניעות, אם כך מדוע דוד המלך מבקש מהקב"ה שיעשה עימו אות לטובה וכל העולם יראה שמחל לו על אותו עוון ורוצה פרסום על מעשיו, מה עם הצנע לכת עם ה' אלוקיך, שודאי דוד המלך היה צריך כך להתנהג ומדוע מבקש פרסום על שמחל לו על אותו עון?.
אלא אפשר לפרש ולומר, הגמרא במסכת עבודה זרה (ד' עמוד ב') לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורות תשובה ליחיד. והנה דוד המלך עליו השלום היה ליבו מר עליו ורוחו נשברה, אשר בא לידו חטא נגד ה' יתברך אמנם נחמה הייתה לו כי על ידי חטאו הורה דרך תשובה לכלל ישראל. ולכן דוד המלך ביקש בכל כוחו מהקב"ה, עשה עמי אות לטובה שכל העולם ידעו שאם היחיד חטא, הקב"ה מוחל לו על חטא שחטא. וכן ביקש דוד המלך אות לטובה שידעו העולם שאם יחיד עושה עבירה הקב"ה מוחל על חטא שאדם עושה. וזה הבקשה שביקש עשה עמי אות לטובה וידעו הכל שהקב"ה מוחל לבעל תשובה.
וזה מה שאומרת הגמרא שם בענין חטא העגל, אמר רבי יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא בכדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד שעשה תשובה אך אתה יכול לעשות תשובה (דוד) אם חטאו ציבור אומרים להם לכו אצל ציבור שזה חטא העגל.
בודאי שאהרון קדוש ה' שעשה את העגל לא היה ראוי לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה שגם אחרי שחטאו רבים הקב"ה מוחל על החטא.
על פי זה אפשר לפרש ולומר שדוד המלך רצה שיפרסמו שה' מחל לו וגם אהרון בוש, התבייש מאותו מעשה אבל משה עמד ואמר לו לך ואל תתבייש כי לכך נוצרת, שיהיה פירסום ברבים שה' מחל לך על אותו עוון שאתה יכול להקריב קרבן, כי זה לימוד לרבים שחטאו, שהתשובה שלהם מתקבלת לפני הקב"ה.
וברש"י שם, שהיה אהרון בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת (תורת כהנים ט'-ז').
ובבעל הטורים כתב שהיה אהרון מתבייש שנראה לו המזבח כקרני השור בשביל חטא העגל (תורת כהנים שם).
וצריכים להבין, מה אומר משה רבנו לאהרון למה אתה בוש לכך נבחרת, הרי בכל אופן אהרון הרגיש בושה מחטא העגל, אהרון היה האדם שחטא העגל כביכול בא על ידו אז ודאי שיהיה מתבייש ממעשה קשה זה, אם כך מה אומר לו משה מדוע אתה בוש לכך נבחרת?.
אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, הגמרא במסכת שבת (דף ל') אומרת אמר רבי יהודה אמר רב מאי דכתיב עשה עמי אות לטובה (תהילים פ"ו-י"ז) אמר דוד המלך לפני הקב"ה רבונו של עולם מחול לי על אותו עון (של בת שבע) אמר לו מחול לך אמר לו עשה עמי אות לטובה בחיי, אמר לו בחייך איני מודיע, בחיי שלמה בנך אני מודיע. כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס את הארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה וזה וכו' כיון שאמר ה' אלוקים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך, מיד נענה באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה וידעו כל העם וכל ישראל שמחל לו הקב"ה על אותו עון ע"כ. (דברי הימים ב' ו'-מ"ב).
והנה צריכים להקשות מדוע דוד המלך ביקש מהקב"ה שיעשה איתו אות לטובה ויפרסם בעולם שמחל לו על אותו עוון, הרי כתוב והצנע לכת עם ה' אלוקיך שדוד המלך היה צריך להתנהג בצניעות, אם כך מדוע דוד המלך מבקש מהקב"ה שיעשה עימו אות לטובה וכל העולם יראה שמחל לו על אותו עוון ורוצה פרסום על מעשיו, מה עם הצנע לכת עם ה' אלוקיך, שודאי דוד המלך היה צריך כך להתנהג ומדוע מבקש פרסום על שמחל לו על אותו עון?.
אלא אפשר לפרש ולומר, הגמרא במסכת עבודה זרה (ד' עמוד ב') לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורות תשובה ליחיד. והנה דוד המלך עליו השלום היה ליבו מר עליו ורוחו נשברה, אשר בא לידו חטא נגד ה' יתברך אמנם נחמה הייתה לו כי על ידי חטאו הורה דרך תשובה לכלל ישראל. ולכן דוד המלך ביקש בכל כוחו מהקב"ה, עשה עמי אות לטובה שכל העולם ידעו שאם היחיד חטא, הקב"ה מוחל לו על חטא שחטא. וכן ביקש דוד המלך אות לטובה שידעו העולם שאם יחיד עושה עבירה הקב"ה מוחל על חטא שאדם עושה. וזה הבקשה שביקש עשה עמי אות לטובה וידעו הכל שהקב"ה מוחל לבעל תשובה.
וזה מה שאומרת הגמרא שם בענין חטא העגל, אמר רבי יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא בכדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד שעשה תשובה אך אתה יכול לעשות תשובה (דוד) אם חטאו ציבור אומרים להם לכו אצל ציבור שזה חטא העגל.
בודאי שאהרון קדוש ה' שעשה את העגל לא היה ראוי לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה שגם אחרי שחטאו רבים הקב"ה מוחל על החטא.
על פי זה אפשר לפרש ולומר שדוד המלך רצה שיפרסמו שה' מחל לו וגם אהרון בוש, התבייש מאותו מעשה אבל משה עמד ואמר לו לך ואל תתבייש כי לכך נוצרת, שיהיה פירסום ברבים שה' מחל לך על אותו עוון שאתה יכול להקריב קרבן, כי זה לימוד לרבים שחטאו, שהתשובה שלהם מתקבלת לפני הקב"ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.