קיימת מציאות שאי אפשר לברוח ממנה. היו אנשים גדולים, ביניהם מי שראויים להרבה הערכה, אבל באשר ל'מנהיגות' מי שאפשר לומר עליו כי יש לו כח הנהגה, אלו מעטים למרות שנדמה כי הם היו 'מנהיגים'. דורנו זה האחרון לימד אותנו שוב, כי לא תמיד ה'גדול' הוא אכן המנהיג, וכי יחידים היו מי שהנהיגו למרות מתנגדיהם
תקופתנו מתמודדת עם מלחמה קשה בעולם הליטאי על ההנהגה, וכאן המקום לעשות חשבון נפש מי אכן מנהיג אמיתי, מי הוא זה אשר בכוחו האישי והפרטי מנהיג את הציבור, למי שתלויים בחסדיו של לבלר בעל עבירה שהחליט כי הוא יקבע מי יהיה גדול ומנהיג, ואם לא יכנע ויקבל את הוראותיו הוא יסלקו מן ההנהגה. העולם הליטאי עבר עשרים וחמש שנה של השתלטות של יחיד על הציבור, שמו נתי גרוסמן שהחליט מי יהיה גדול, ומי יזכה לתואר זה או אחר. הדברים הגיעו לכדי כך, שהיה לו את הכח לומר למי שלא רצה פעם לשמוע לו כי הוא יכול גם להוריד אותו מהר מאוד מן ההנהגה אם לא יעשה כהוראתו
נפתח בהרב אלישיב, האם הוא היה מנהיג בלעדי נתי גרוסמן? כל מי שמכיר אותו יודע כי הוא היה רחוק מאוד מהנהגה, לא היה לו את הכח הזה, ולולא נתי גרוסמן לחם בשבילו ופינה לו את הדרך לא בגלל שאהב אותו אלא בגלל שהוא חשש מאחר, הוא לא היה מנהיג, מי שזוכר את ימי הרב שך ברור היה כי הרב שטיינמן מקבל לידיו את ההנהגה. ואז הוא הפעיל את כל כוח השפעתו כולל על הרב שך שפנה לר' שלמה זלמן אויערבך שסירב לקבל את ההנהגה, ואז בדלית ברירה הוא פנה ל'מזרחניק' כלשון הרב שך, לא מפני שהאמין כי יש בכוחו להנהיג, ההיפך, הרב שך לחם בהרב אלישיב מלחמת חרמה בכמה תחומים עקרוניים, הם חלקו בכל הקשור לרבנות וכמה עניינים אחרים עד כדי עליות ומורדות ביחסים ביניהם, אבל מאחר והוא ידע כי אם הרב שטיינמן תופס את ההנהגה אין לנתי גרוסמן עוד יותר מה לומר והוא יהיה הראשון שיעוף, עשו מהרב אלישיב את מה שלא היה
הרב אלישיב היה איש הלכה, אין על זה ויכוח, אבל באשר להנהגה לא היה לו את הכח לעמוד בראש ולהלחם כמו שעשו אחרים, הוא מעולם לא נאם ואף לא קרא למלחמה על אף אחד ובנושא כלשהו, נתי גרוסמן הוא היה זה שקבע מה כן ומה לא, והגיעו הדברים לידי כך שהרב אלישיב הופתע לא אחת למצוא ביתד נאמן מכתבים ודברים שהוא לראשונה קרא עליהם בעיתון
באותה תקופה לחם נתי גרוסמן להכשיר את שמואל אויערבך כממשיך, הוא ידע כי לשמואל אויערבך בעיה קשה, לבד הוא לא מסוגל להרים נושא כלשהו, אפשר לרסק אותו בקלות, אז הוא פיתח מלחמה בהרב שטיינמן בתקוה כי הוא 'יגרד' אותו כלשון יעקב לבין, אבל כאן הוא הופתע למצוא משהו שהוא לא התכונן לכך כלל
לראשונה הוא התייצב מול מנהיג אמיתי מי שלבלר כלשהו לא יוכל להפילו, עשרים שנה כתב נתי גרוסמן ב'יתד נאמן' נגד הרב שטיינמן, בכל שבוע הוא עקץ אותו וחלק על כל מה שאמר ועשה, וזה לא עזר לו, הרב שטיינמן הוכיח כי הוא מנהיג אמיתי מי אשר קובע לבד וכי אינו תלוי בלבלר זה או אחר שיתן לו את תעודת המנהיג או ה'גדול', שימו לב, נתי גרוסמן מנע מהרב שטיינמן את התואר של 'ראש הישיבה' עד לשנים האחרונות כשלא היתה לו עוד ברירה מפני שהוא ראה כי הציבור מתפרץ עליו והוא ישלם על כך ביוקר, הוא עד היום לא כותב על שמואל אויערבך 'מרן' מפני שאינו רוצה לכתוב על הרב שטיינמן 'מרן' ולמרות שהרב שטיינמן לא נשא בתואר הראוי לו ב'יתד נאמן' בכל השנים הוא תפס את ההנהגה למרות המלחמה הכל כך קשה בו
זה מנהיג אמיתי, להרב שטיינמן יש את התכונות של מנהיג הוא גדול אמיתי הוא לא נבהל מנתי גרוסמן ודומיו, ולמרות שהמחבלים קנו ושיחדו עיתונאים ומושכי עט בתקשורת הכללית זה לא עזר לו, עד כדי שעיתונאים חילונים כתבו ספרים להגדיל את מנהיגי המחבלים, וכל אלו לא עזר להם, הרב שטיינמן תפס את ההנהגה וריסק את שמואל אויערבך דחף אותו למקומו הטבעי בין היושבי קרנות הפרחחים והשבבניקים משערי חסד, שם הוא מתאים מפני שהוא אומר אמן לנתי גרוסמן
פורים הוא זמן לחשבון נפש אמיתי, הקב"ה הצילנו מעמלק מן האשר קרך, מאלו שהחדירו ברחוב החרדי את כל מה שעמלק ביקש להחדיר בעם היהודי, והעמיד לציבור החרדי מנהיג גדול שהעפיל על כל מי שהאמין כי יש בכוחם של אותם משתלטים על הציבור לקבוע מי יעמוד בראש,
התקוה הגדולה היא כי מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן יזכה לאריכות ימים ושנים וימשיך להנהיג עוד הרבה שנים, ונזכה שמשיח יבא במהרה, ואם חלילה יתמהמה, נזכה גם בעתיד למנהיגי אמת למי שאינם תלויים ויותר נכון אינם מתרגשים מן הפלסים העמלקים למיניהם, ויוכיח למי שצריך כי דרכי שערי חסד עקומים ואסורים, הם מובילים לאסונות וחורבן יהודי. בפורים קיבלנו את התורה מחדש, ובפורים יש להבטיח כי נשמור על התורה האמיתית ולא 'הברית החדשה' שנוצרה בשערי חסד המשחקת 'פרומקייט' כדוגמת אותו האיש שהיום נוצריו חוגגים את היום שלפני מותו בתליה. גם הוא שיחק 'אידישקייט' הוא האמין כי דרכו היא הנכונה, ודת חדשה יצא ממנו. הוא היה הראשון לזעוק 'השקפה' וכי רק הוא מבין ב'השקפה' וכי רק לו 'דעת תורה'. גם בשערי חסד מבשלים עתה דת חדשה כזו אשר אם חלילה וחלילה משיח לא יבא בשנים הקרובות נמצא משהו חדש שכל כולו צביעות רשעות שקר וטינופת, מי אשר פה משחקים קנאים, ובו זמנית הם הציונים הכי גדולים, דרכם היתה מאז ומתמיד צביעות, ומסכנים מי שנסחפו לאותה כת
תקופתנו מתמודדת עם מלחמה קשה בעולם הליטאי על ההנהגה, וכאן המקום לעשות חשבון נפש מי אכן מנהיג אמיתי, מי הוא זה אשר בכוחו האישי והפרטי מנהיג את הציבור, למי שתלויים בחסדיו של לבלר בעל עבירה שהחליט כי הוא יקבע מי יהיה גדול ומנהיג, ואם לא יכנע ויקבל את הוראותיו הוא יסלקו מן ההנהגה. העולם הליטאי עבר עשרים וחמש שנה של השתלטות של יחיד על הציבור, שמו נתי גרוסמן שהחליט מי יהיה גדול, ומי יזכה לתואר זה או אחר. הדברים הגיעו לכדי כך, שהיה לו את הכח לומר למי שלא רצה פעם לשמוע לו כי הוא יכול גם להוריד אותו מהר מאוד מן ההנהגה אם לא יעשה כהוראתו
נפתח בהרב אלישיב, האם הוא היה מנהיג בלעדי נתי גרוסמן? כל מי שמכיר אותו יודע כי הוא היה רחוק מאוד מהנהגה, לא היה לו את הכח הזה, ולולא נתי גרוסמן לחם בשבילו ופינה לו את הדרך לא בגלל שאהב אותו אלא בגלל שהוא חשש מאחר, הוא לא היה מנהיג, מי שזוכר את ימי הרב שך ברור היה כי הרב שטיינמן מקבל לידיו את ההנהגה. ואז הוא הפעיל את כל כוח השפעתו כולל על הרב שך שפנה לר' שלמה זלמן אויערבך שסירב לקבל את ההנהגה, ואז בדלית ברירה הוא פנה ל'מזרחניק' כלשון הרב שך, לא מפני שהאמין כי יש בכוחו להנהיג, ההיפך, הרב שך לחם בהרב אלישיב מלחמת חרמה בכמה תחומים עקרוניים, הם חלקו בכל הקשור לרבנות וכמה עניינים אחרים עד כדי עליות ומורדות ביחסים ביניהם, אבל מאחר והוא ידע כי אם הרב שטיינמן תופס את ההנהגה אין לנתי גרוסמן עוד יותר מה לומר והוא יהיה הראשון שיעוף, עשו מהרב אלישיב את מה שלא היה
הרב אלישיב היה איש הלכה, אין על זה ויכוח, אבל באשר להנהגה לא היה לו את הכח לעמוד בראש ולהלחם כמו שעשו אחרים, הוא מעולם לא נאם ואף לא קרא למלחמה על אף אחד ובנושא כלשהו, נתי גרוסמן הוא היה זה שקבע מה כן ומה לא, והגיעו הדברים לידי כך שהרב אלישיב הופתע לא אחת למצוא ביתד נאמן מכתבים ודברים שהוא לראשונה קרא עליהם בעיתון
באותה תקופה לחם נתי גרוסמן להכשיר את שמואל אויערבך כממשיך, הוא ידע כי לשמואל אויערבך בעיה קשה, לבד הוא לא מסוגל להרים נושא כלשהו, אפשר לרסק אותו בקלות, אז הוא פיתח מלחמה בהרב שטיינמן בתקוה כי הוא 'יגרד' אותו כלשון יעקב לבין, אבל כאן הוא הופתע למצוא משהו שהוא לא התכונן לכך כלל
לראשונה הוא התייצב מול מנהיג אמיתי מי שלבלר כלשהו לא יוכל להפילו, עשרים שנה כתב נתי גרוסמן ב'יתד נאמן' נגד הרב שטיינמן, בכל שבוע הוא עקץ אותו וחלק על כל מה שאמר ועשה, וזה לא עזר לו, הרב שטיינמן הוכיח כי הוא מנהיג אמיתי מי אשר קובע לבד וכי אינו תלוי בלבלר זה או אחר שיתן לו את תעודת המנהיג או ה'גדול', שימו לב, נתי גרוסמן מנע מהרב שטיינמן את התואר של 'ראש הישיבה' עד לשנים האחרונות כשלא היתה לו עוד ברירה מפני שהוא ראה כי הציבור מתפרץ עליו והוא ישלם על כך ביוקר, הוא עד היום לא כותב על שמואל אויערבך 'מרן' מפני שאינו רוצה לכתוב על הרב שטיינמן 'מרן' ולמרות שהרב שטיינמן לא נשא בתואר הראוי לו ב'יתד נאמן' בכל השנים הוא תפס את ההנהגה למרות המלחמה הכל כך קשה בו
זה מנהיג אמיתי, להרב שטיינמן יש את התכונות של מנהיג הוא גדול אמיתי הוא לא נבהל מנתי גרוסמן ודומיו, ולמרות שהמחבלים קנו ושיחדו עיתונאים ומושכי עט בתקשורת הכללית זה לא עזר לו, עד כדי שעיתונאים חילונים כתבו ספרים להגדיל את מנהיגי המחבלים, וכל אלו לא עזר להם, הרב שטיינמן תפס את ההנהגה וריסק את שמואל אויערבך דחף אותו למקומו הטבעי בין היושבי קרנות הפרחחים והשבבניקים משערי חסד, שם הוא מתאים מפני שהוא אומר אמן לנתי גרוסמן
פורים הוא זמן לחשבון נפש אמיתי, הקב"ה הצילנו מעמלק מן האשר קרך, מאלו שהחדירו ברחוב החרדי את כל מה שעמלק ביקש להחדיר בעם היהודי, והעמיד לציבור החרדי מנהיג גדול שהעפיל על כל מי שהאמין כי יש בכוחם של אותם משתלטים על הציבור לקבוע מי יעמוד בראש,
התקוה הגדולה היא כי מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן יזכה לאריכות ימים ושנים וימשיך להנהיג עוד הרבה שנים, ונזכה שמשיח יבא במהרה, ואם חלילה יתמהמה, נזכה גם בעתיד למנהיגי אמת למי שאינם תלויים ויותר נכון אינם מתרגשים מן הפלסים העמלקים למיניהם, ויוכיח למי שצריך כי דרכי שערי חסד עקומים ואסורים, הם מובילים לאסונות וחורבן יהודי. בפורים קיבלנו את התורה מחדש, ובפורים יש להבטיח כי נשמור על התורה האמיתית ולא 'הברית החדשה' שנוצרה בשערי חסד המשחקת 'פרומקייט' כדוגמת אותו האיש שהיום נוצריו חוגגים את היום שלפני מותו בתליה. גם הוא שיחק 'אידישקייט' הוא האמין כי דרכו היא הנכונה, ודת חדשה יצא ממנו. הוא היה הראשון לזעוק 'השקפה' וכי רק הוא מבין ב'השקפה' וכי רק לו 'דעת תורה'. גם בשערי חסד מבשלים עתה דת חדשה כזו אשר אם חלילה וחלילה משיח לא יבא בשנים הקרובות נמצא משהו חדש שכל כולו צביעות רשעות שקר וטינופת, מי אשר פה משחקים קנאים, ובו זמנית הם הציונים הכי גדולים, דרכם היתה מאז ומתמיד צביעות, ומסכנים מי שנסחפו לאותה כת
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.