[המשך] הענין ד"תמן אתיליד ותמן אתרבי
ותמןאסתליק לנהורא עלאה" בעבודה: דוקא ב"מצרים"שמתנגד
לענינו של משה – שם נולד מושיען של ישראל, נתגדל ועלה לגדולה! וע"ד מ"ש
בתניא שה"מחשבות זרות" שנופלות לאדם באמצע התפלה הן בעצמן מביאות את האדם
להתפלל עםיותר התלהבות וכו'. ועד"ז רואים גם בגשמיותשהתחזקות השרירים היא
דוקא ע"י אימון הידים והרגלים ועובדים אתם ומתעייפים וכו'. וזהו גם השמחה
הגדולה וה"פּאַראַד" בלידת תינוק, אע"פ שבהיותו במעי אמו קיבל הכל מן
המוכן ו"מלמדין אותו כל התורה כולה" – כי דוקא כשנולד "תמן",בעוה"ז
הגשמי, כמציאות בפ"ע ומתחיל למלא תפקידו בלי להתפעל
מהעולם – זהו האושרהאמיתי, ועי"ז מגיע לשלימותו. וזהו גם המענה
לשאלה, אם הקב"ה רוצה שנקיים תומ"צ מדוע הכניס אותנו לגלות עם קשיים וכו'?!
– דוקא עי"זשנמצא ב"מצרים" ומתגבר על קשיים ועושה שם דירה לו ית' גודל עד
ש"עלה לגדולה" – הוא נעשה בעה"ב על המקום (ולא להיפך ח"ו)!
משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.