השכיזם וחורבותיה מול חב"ד החיה וקיימת

מן השמים גלגלו שהיארצייט של הרב שך ייצא בכל שנה בסביבות כינוס השלוחים של חב"ד זה מדליק נורות בשני הצדדים, ומי שחי את השנים ההם וזוכר מה ביקש השכיזם לעשות לחב"ד שואל את עצמו איפה אנו עכשיו, הבטיחו לנו אז כי הורסים את חב"ד עד היסוד לא ישאר ממנה זכר, התחייבו כי שנה אחרי הרבי כבר לא יהיה עוד חב"ד ומה שישאר יתנצר, והנה, לא רק שהם קיימים הם מתרחבים מידי שנה מגיעים לעוד פינות בעולם, ומספרם הולך וגדל פי כמה וכמה מאז שנות הרבי

בשביל לאחד את הליטאים הכריז הרב שך מלחמה על החסידים בכלל ועל חב"ד בפרט, וקיוה כי יצליח לשבור אותה. הוא לחץ על כל מי שרק יכל להתנתק מחב"ד, הוא חשב שגם החסידים יתייצבו לצידו בענין הזה, ורק מאוחר יותר קלט כי טעה, וכי החסידים כולם פרט לבעלזא וכמה לעקערים, התייצבו למלחמה נגדית. מלחמה זו נמשכה מספר גדול של שנים, זה התחיל חזק עם המאבק על מיהו יהודי, הרב שך קרא למלחמה נגד תיקון החוק מפני שלא רצה שהרבי מחב"ד יזכה כאן בנצחון, הוא אמר אז כי עדיפה התבוללות מאשר נצחון של הרבי, הרחוב סער, חב"ד נקלעה למלחמה שכלל לא ביקשה אותה, זה היה בניגוד גמור לגישתו של הרבי לעסוק בחיוב ולא בשלילה, אבל לא היתה לו ברירה, הרב שך בכל הזדמנות הכה בו, צעק כי חב"ד הם שיכורים ועמי הארצים אינם יודעים מה זו גמרא משנה, הם רק יודעים לשתות, הוא ביקש לעשות מהם נוצרים, ואנשיו טיפחו מחלוקת זו בתקוה כי יצליחו לשבור את חב"ד הם השקיעו במאבק הזה את כל כוחם, ונכשלו בה כשלון מוחץ

הם הבטיחו כי יום אחרי הרבי הכל מתמוטט היקף כזה לא יוכל לעמוד בלי הרבי. מה שהם שכחו, שהרבי חי וקיים, הוא אמנם איננו כאן בגוף ממש, אבל רוחו קיים אצל החסידים כולם והם ממשיכים לעשות את מה שהורה להם בחייו בגוף ממש כאן בעולם הזה

ועתה נעבור לשכיזם, מה קרה למי שביקש להיות מנהיג החרדים ולא הצליח, הוא נלחם בכל כוחו מאז פטירת ה'בית ישראל' לתפוס את הנהגת החרדים כולם אבל לא הצליח, הרבי ה'לב שמחה' העמיד אותו במקומו והזכיר לו כי הוא מנהיג של חלק מן הליטאים, באותן ימים הליטאים הירושלמים לא חיו בשלום עם ליטאי בני ברק, אבל הרב שך רצה בכוח להשתלט, וקרא למלחמה על ה'לב שמחה' מגור שנלחם בו בחרב ובחנית

הרב שך הצליח בסופו של דבר לאחד את הליטאים הוא קנה את מתנגדיו בכסאות שנתן להם בכנסת, אברהם רביץ היה מאוייביו הגדולים בשעתו ועם הכסא הוא הבטיח כי יעמוד בראש רשימתו, ולאט לאט הוא בנה שכיזם משהו חדש אשר לא ידעו בעולם הישיבות, מעולם של התמדה שטייגן מוסר וכל כולם תורה, הוא החליט כי הגיע הזמן לשנות. פתח עיתון והחדיר אותו לישיבות דבר שזעזע אז את המשגיחים וראשי הישיבות שזעקו כי זה הורס את הישיבות, אבל לא יכלו לעשות דבר מפני שהרב שך רצה כך, ועל כולם הוא הפך את הישיבות לסניפי מפלגה, הוא הריץ מפלגה ליטאית שהיא כאילו של הישיבות, ומאז במקום לעסוק בתורה עסקו בפוליטיקה ועד היום הזה הישיבות סובלות סבל בל יתואר מן המהפך הזה

הרב שך הקים אז בית דין והכשר משלו בשביל להלחם בהם בחסידים, הוא השתלט חזק על מוסדות החינוך ושלט במערכת החינוך שלה, הוא האמין כי הוא יתפוס את ההנהגה בעזרת החינוך שהוא שולט שם. אבל ראו מה קרה, עוד בחייו הוא איבד את השליטה על החינוך, בעוד שלפני המלחמה עם החסידים כולם למדו באותן המוסדות והשליטה היתה של הליטאים מפני שאנשיהם שלטו בחינוך בפיקוח ובניהול, החסידים אמרו לו שלום ולא להתראות. הוא צעק גיוואלד אבל היה מאוחר מדי. וככה במשך שנים כל מה שבנה מתחילה עד הסוף ממש נהרס ונשבר ולא נשאר כמעט ממנו זכר, עד כדי שדוקא מי שאינם שכיסטים הם אלו שהשתלטו על העיתון ועל ההכשר, וההנהגה נמצאת בידי אחד משונאיו הגדולים. הרב שך לא רצה בשום אופן את הרב שטיינמן בראשות ההנהגה מפני שהוא לא מוכן היה לומר אמן אחר שגעונותיו הוא חלק על כך שהחדיר עיתון לישיבות ועל שהפך אותן לסניפי מפלגה, הוא סבר כי המלחמות שמנהל הרב שך צריכות להיות מחוץ לישיבות וגם לא במסגרת עצמאית אלא בתוך אגודת ישראל להלחם שם בגור ובאחרים, אבל הרב שך רצה אחרת ומאחר ודיעותיו היו שונות אז הוא קרה עליו למלחמה, אבל בניגוד לאחרים שהוא הצליח לשבור לא את הרב שטיינמן שהוא אדם חזק מאוד, מנהיג אמיתי, והוכיח למי שצריך שהוא יודע לעשות את מה שצריך לעשות ובזמן הנכון

עוד דבר מעניין, בכל מקום שהיה הרב שך הוא השאיר אותה עם מחלוקת וחורבן ממש. קחו את פונוביז', הוא פיתח שם מחלוקת פנימית, בנה אותה ועד היום הזה אי אפשר למצוא דרך לצאת מן הפלונטר שהוא יצר. כך בחינוך בעצמאי כך בועד הישיבות וכך בכל מקום ללא יוצא מן הכלל, הוא השאיר אותן שבורות והרוסות מבפנים

כאשר אני מסכם את הרבי מחב"ד ואת הרב שך, מדוע הרבי מחב"ד הצליח בהיקף שהיום יש לו פי כמה וכמה חסידים מוסדות ושלוחים במספרים מדהימים, הוא מפני שעסק בחיוב. כשהרב שך השמיץ אותו במקום להלחם בהרב שך הוא שלח שליח נוסף, זו היתה התשובה הכי חזקה והכי טובה. הרב שך מאידך עסק בשלילה בלהשמיץ לקלל ולדבר דברים קשים נגד כל מי שהוא רק יכל, אין סגולה טובה מזו להרס וחורבן, וזה מה שנשאר מן השכיזם

מה לנו יותר מן המציאות שהעולם הליטאי לא שש לסגנון ההנהגה של הרב שך. וכאשר היה עליהם להכריע בין טרוריסטים משערי חסד למנהיג שקול מרחוב חזון איש הם העדיפו את הגראי"ל שטיינמן על פני מי שמתלהם צועק משתולל קנאי שלא מסוגל לשלוט בנפשו

גם השנה, כשאני מסכם את השניים, אנו לומדים כי החיוב הוא שמנצח את השלילה, חב"ד מצליחה למרות חילוקי הדיעות הפנימיים מפני שקנאת סופרים תרבה חכמה, הצד המשיחיסטי מבקש להוכיח שגם הם מצליחים אז כולם עוסקים בעשיה, לעומת זאת השכיזם עסוק בלהרוס לנתוץ ולשבור, לכן הם נראים ככה

חיים שאולזון