רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

מכתבים קצרצרים


'מסירה' הוא דבר חמור חייבים להוקיע כל מי שנותן יד ל'מסירה' במישרין ובעקיפין
איני חסיד של הרב יונה מצגר, כתבתי הרבה נגד התנהגותו ונגד מעשיו, ואיש לא יחשוד בי שאני מבקש להגן עליו, ודוקא עתה כאשר הגישו נגדו כתב אישום אני מוצא חובה להבהיר כמה דברים, הקשורים בהתנהגותו ועל כולם באיך שהפלילו אותו. קורה כאן משהו שחייב לזעזע כל יהודי ובמיוחד חרדי, ואם חלילה נשתוק אנו תומכים בעקיפין ל'מסירה' למה שבכל הדורות זה היה הדבר הכי מאוס ובציבור החרדי הדבר הכי רחוק, מסרו את הנפש חלילה לא להסגיר יהודי אחר, והיום לצערנו ובושתנו זה הפך להיות דבר כל כך קל עד כדי שלא מתביישים עוד לא מפחדים מתגובת הציבור

מעשיו פסולים אבל אין בכך היתר למסירה
אין לי כאן וויכוח עם אף אחד בענין מעשיו של הרב מטעם יונה מצגר, גם אם יטענו שכולם עושים זאת וההבדל בינו לבין הרב ישראל לאו ואחרים הוא שאותו תפסו והאחרים ידעו איך להיזהר ולהישמר לקחת כסף מן הצד ושלא יתפסו אותם ויש בכך הרבה אמת, אבל זו המציאות, את יונה מצגר תפסו, ומדובר במעשים חמורים ואסורים, לקחת מיליונים תמורת שירותים כאלו או אחרים, גם אם מדובר בשנור בלבד, מדובר במי שהיה בתפקיד שאסור היה לו לעשות זאת, ויש לגנות כל מעשה כזה כולל של יונה מצגר. ובכל זאת, אין זה אומר כי מותר בשל כך למסור ועוד כשמדובר במי שהוא בעצמו היה חלק מן המעשים האסורים הללו, במשך שנים הוא עשה זאת בשביל יונה מצגר, וכל עוד שלא תפסו הוא נהנה מכך הרבה, קיבל חלק מן העוגה ההיא, ועכשיו כשתפסו את מצגר בשביל להציל את עורו הוא מדבר וקובר את הבוס לשעבר שלו, מעשה שהוא חמור מאוד, בשל המסירה שיש בכך

ה'מסירה' הוא למען הציל עצמו מישיבה בכלא ולא מפני שהוא נגד מעשים כאלו
צריך לזכור כי המסירה הזו אינה כזו שבאה מאותו אחד שהוא ישר ונקי וכל כך רוצה לנקות את הרבנות ונלחם בשחיתות. מדובר במי שהיה שותף שנים למעשים הללו, הוא היה המוביל והמביא של המזומנים, ואין לו כל ענין ברבנות נקיה, מפני שאם היה לו ענין כזה היה עליו לפעול ולעשות במשך כל השנים ששימש בתפקיד נהגו של הרב מצגר. גם אם נכון שהוא לא רצה לאבד את פרנסתו, אבל לא היה חייב לתת יד להיות השליח לדבר עבירה בעניינים שמצגר והוא ידעו שזו עבירה. לאותו מוסר כלל לא הפריע המעשים הללו כל עוד שלא תפסו אותו, כך שכל ענין המסירה הוא בשביל להבטיח לעצמו שהוא לא יישב בכלא, ובשל כך הוא מוכן לקבור מישהו אחר, זה מעשה שחייב לזעזע כל יהודי, דבר שכזה לא ייעשה במקומותינו

הרבנים חייבים להבהיר בצורה ברורה את ההלכה בנושא על מנת להרתיע את המוסרים
מספרם של המוסרים הולך וגדל, בארצות הברית היא הפכה מכת מדינה, חרדים קוברים חרדים, זה התחיל כאשר סאטמאר התירה מסירה לפני עשרים וחמש שנה, ומאז הנושא נפרץ וחרדים שהיה להם סכסוכים עם חרדים קברו זה את זה, והיום בתי הסוהר הפדרלים והאחרים בארצות הברית מלאים בחרדים, זה פשוט לא יאומן כמה שיושבים, רק מפני שחרדי אחר מסר אותם. בארץ הנושא נפרץ ולמרות שהכל ידעו ויודעים על אותם מוסרים לא נמצא מי מן הרבנים שייצא בחרב ובחנית נגד המוסרים. אין מנוס הגיע הזמן שעל הרבנים חובה לפרסם את הדינים בנושא ולקבוע כי כל מי שנותן יד למסירה אסור להכניסו לבית כנסת כלשהו, חייבים לנדותו מן הציבור הוא חייב לשלם מחיר. אי אפשר גם להיות חרדי וגם להיות 'מוסר' מפני שזה תרתי דסתרי, עליו לבחור באיזה דרך הוא הולך, לא ניתן לו ליהנות מהפריוולגיות החרדיות כשהוא מוסר יהודים. כאשר יש למישהו טענה יש בתי דינים, ואין בית דין שיתיר מסירה. גם אם יתירו פניה לערכאות אבל לא להלשנה זה לא פשוט כל כך, עד שרבנים יתירו דבר כזה צריך לקרות פה משהו דרמטי ורציני במיוחד

אפרים ברכה וחוקרים פדרליים חקרו אותי על מידע ולא נכנעתי למרות שסיכנתי את עצמי עם ישיבה בכלא
כאשר אני עוסק בענין זה של מסירה אספר לכם כאן סיפור שמחזיר אותי שנים לאחור. בישראל חקרו פרשה שהיתה קשורה ברב מסויים, והם ידעו כי המידע בידי, הם הפעילו את חוקרי המשטרה הפדלרית בניו יורק, הזמינו אותי לחקירה והייתי המום כשראיתי ששם יושב אפרים ברכה ראש מחלקת החקירות אז במשטרת ישראל. הם לחצו עלי בכל דרך אפשרית, ניסו להפחיד אותי שכדאי לי לתת להם את המידע, ואמרתי להם, כי אותי לימדו ש'מסירה' הוא הדבר הכי חמור ואם איאלץ אני יעדיף לשבת ולא אתן מידע שיפליל יהודי אחר. אמרתי להם כי זכותי העיתונאית לשמור לעצמי מהיכן קיבלתי את המידע כולל את המסמכים שהיו בידי, נאבקתי בכל כוחי וב"ה הצלחתי, בסופו של דבר הם שיבחו את עמידתי האיתנה וכי לא נשברתי למרות שהם אמרו לי כי השתיקה כאן עלולה להוביל אותי לישיבה בבית הסוהר בשל העלמת מידע. אמרתי להם שוב ושוב שיש לי עקרונות שעליהם לא אוותר כולל אם אני צריך לקחת סיכון כזה, ואותו רב עד היום לא ישב בבית הסוהר בגלל שלקחתי את הסיכון. יכולתי לעשות לעצמי היתרים לטעון כי מאחר ואני מעמיד את עצמי בסכנה אני לא חייב לעשות זאת למישהו אחר, ובמיוחד בנושא שלי אין שם כלום אני לא הייתי שותף לענין ההוא, כל הקשר שלי לענין היה שבידי היו המסמכים וההוכחות להפליל יהודי אחר, ולא עשיתי זאת

יהודים חרדים ישבו בכלא בגלל שלא רצו להפליל יהודים אחרים
כך זה צריך להיות למרות שזה כואב, כשאתה לא עשית דבר, אבל אתה משמש מפתח או אמצעי שדרכך אפשר להפליל יהודי אחר אין ברירה אלא למסור את הנפש. בניו יורק ישנם יהודים שישבו ויושבים בכלא רק בגלל שלא רצו להעיד נגד יהודים חרדים אחרים. קחו את הגבאי של הרבי מספינקא הוא ישב בכלא כמה פעמים למרות שהוא לא עשה כל רע, הם היו צריכים אותו שיעיד במשפט נגד יהודי חרדי אחר והוא לא הסכים בשום אופן, ועל כך שלחו אותו לכלא. הגיע הזמן שנשוב אחורנית בנושא הזה ונעשה כאן תיקון גדול, שלא מוסרים יהודי אחר ללא כל קשר במי מדובר. מותר להיאבק בכל אחד פוליטית ואף בנושאים אחרים, אבל אסור בשום אופן לתת יד לגורמים שיגרמו שאותו יהודי יישב בכלא, כולל בארץ ישראל, גם שם פסקו הפוסקים כי יש בזה דין של מסירה. והתקוה גדולה כי אותו אחד בפרשת הרב מצגר ישוב בתשובה בענין הזה ולא יעיד נגדו, ללא כל קשר למעשיו החמורים של הרב מצגר, שאותם חייבים להוקיע, אבל יחד עם זאת אין זה אומר שבגלל שהוא עשה מעשה אסור מישהו אחר מותר לו לעשות מעשה חמור ואסור

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.