מילים כדורבנות.

"בנוגע לפאה נכרית ("שייטל"), וגם בנוגע לענין הצניעות בלבושים, שלדאבוננו נעשה בזה פירצה גדולה שאין כמותה ("מ'שטעלט זיך גאָרניט פאָר וועגן וואָס דאָ האַנדלט זיך"), אפילו אצל נשים זקנות, ולכן יש להסביר להן מעלת הצניעות, כדי להקל עליהן לעמוד בנסיון, שלא לחשוב שאמריקא שונה מכמו שהי' לפני עשרים או חמישים שנה לפנ"ז.

יש להסביר להן שהנהגה באופן של היפך הצניעות מורה על פחיתות הכי גדולה – שבחורה חושבת שהדרך היחידה שתמצא חן בעיני בחור היא, לא ע"י שכל, ולא ע"י רגש הלב, אלא דוקא עי"ז שתגלה טפח שצריך להיות מכוסה!...

בהנהגה כזו היא נושאת שלט ומודיעה ברבים שאין לה שום מעלות של בן-אדם: לא שכל, ולא רגש, ולא שאר מעלות, וגם פני' מכוערות; המעלה היחידה שיש לה – שמגלה טפח שצריך להיות מכוסה, ועי"ז מגרה את הבחור שירצה לפנות אלי' ולדבר עמה כו', כך, שזוהי שפלות הכי גדולה, שאין בה אלא ענין של פריצות... ולא עוד אלא שהיא מתגאה בכך, כמו כסיל שמתגאה בסיכלותו!...

והתשועה לזה – תלוי' דוקא בילדות הקטנות, שעליהם מוטל התפקיד להתנהג באופן של צניעות, ועי"ז יפעלו גם על הנשים הזקנות.

אך לדאבוננו סובלות הילדות מהאמהות: האמא לא רוצה שהילדה תלבש שמלה ארוכה, שתראה ברחוב כמו רבנית... ואז יחשבו שהאמא היא מבוגרת הרבה יותר – בת שבעים שנה... והרי אף אשה לא רוצה שיאמרו עלי' שהיא בת שבעים, אפילו אם היא בת שמונים!... והעצה לזה – חושבת האמא – לקצר את שמלתה של בתה, שתראה יותר צעירה, ועי"ז תראה גם האמא יותר צעירה, ועד שגם הסבתא תראה כמו לפני בת-מצוה, אע"פ שהיא כבר בת תשעים!...  

ולכן, יש לנצל את ה"ברייטקייט" של הנוער – באופן שהבת תפעל על אמה, והכלה תפעל על חמותה".

זה לא קטע ממודעת רחוב במאה שערים, או דרשת מוסר בסמינר בית יעקב הישן.

אלו מילותיו הקדושות של הרבי, בעת התוועדות שמחת תורה ה'תש"ל. (י"ל לראשונה השבוע בקונטרס).

לקרוא, ללמוד, להפנים, לבצע.