מכתב מלב שותת דם, אל אחי ורעי היקרים
החרדים לדבר ה'.
נפל דבר בישראל 2015: אדם שפניו הולבנו ברבים לא עמד בעומס
הבושה, ונטל – רחמנא לצלן – את נפשו מרוב צער וכלימה.
אתחיל, ברשותכם, עם סיפור קצר על הגאון
מרוגטשוב:
ביום ראש השנה לפני התקיעות, פנו פרנסי
הקהל אל הגאון ובקשו ממנו לשאת דברים כדי לעורר את העם לתשובה ביום הדין.
הגאון, כדרכו, סירב לשאת דברים, בתואנה
שאינו מגיד מישרים, ואין זה מדרכו לדרוש בענייני מוסר. אך הקהל והפרנסים התחננו
לפני הגאון והפעילו עליו לחץ שאין בנמצא מי שיעורר את הקהל לתשובה, ולהפתעת כולם
הגאון נענה לבקשה ועלה לדרוש.
פתח הגאון ואמר: חז"ל הפליגו רבות
בערך העצום והנורא של הצלת נפש אחת מישראל: אך לפני כמה ימים נתקלתי במבוכה נוראה
ואיומה... וכאן הגאון התחיל לבכות בכי חרישי - - -
- - - הציבור הזדעזע עמוקות... זו להם
פעם ראשונה שהם שומעים את הגאון בוכה. והגאון ממשיך:
לפני מספר ימים פנו אלי אודות איזו
מקשה לילד, שהרופאים קבעו נחרצות כי ניתן להציל או את האישה - או את הוולד -
- - ועלי לפסוק את מי להציל ואת מי
להכרית מן העולם...
בלית ברירה, ניגשתי אל ארון הספרים,
ולאחר עיון הוצאתי לאור את הדין האיום והנורא: שיש לחתוך את העובר ולהוציאו
"איברים איברים", על מנת להציל את האם.
והגאון, כל גופו מרתת: הוא בוכה ללא
הפוגות וממשיך בדבריו: אתם מסוגלים לחשב את עומק החרדה? מן השמיים אילצו אותי
להוציא פסק דין איום ונורא, ולחתוך אבר מן החי של נפש מישראל שלא טעמה טעם חטא -
"איברים איברים"... לב מי לא יחרד מיום הדין הנורא של אלוקינו הנורא
והנכבד - - -
- - - הגאון שב למקומו והורה להתחיל את
התקיעות.
ואני הקטן עומד ושואל/זועק: אנא
נוליך את חרפתנו???
אנו ניצבים מול מערכת
"חרדית..." אטומה ומושחתת עד העצם – והציבור אינו מרים קול זעקה מכל
קצות הארץ???
יהודים ! ! ! נפש אחת מישראל נטלה את
נפשה עצמה ובשרה מרוב בושה וחרפה ! ! ! הקטרוג הוא מחריד ! ! ! וזה שאנו מחשים
מחריד פי כמה וכמה ! ! !
אני מציץ בכל מיני אתרים, ופה ושם אני
מזועזע מתגובות של כל מיני ניקים, בסגנון: "מי שמתאבד אינו שווה
התייחסות"... "הוא לא עמד בנטל החובות"... וכדו'.
אז בואו, רבותי, ונבדוק יחד אם זה עולה
בקנה אחד עם השקפת חז"ל:
במקרה של קמצא ובר קמצא, לא השמיעו
חז"ל ולו מילת גנאי אחת נגד בר קמצא! הם גם לא האשימו אותו, ולא כיוונו אליו
את חיצי האשמה כפי שנראה מיד להלן:
והקב"ה: האם הוא האשים את בר
קמצא? האם הוא איים עליו שהוא יסגור איתו חשבון? בואו ונבדוק:
א"ר אלעזר בוא וראה כמה
גדולה כוחה של בושה, שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו
! ! ! (גיטין דף נז' עמוד
א').
יהודים יקרים: הקטרוג הגדול ביותר שיש
בימים אילו זו שתיקת הכבשים! בואו נעצור את הסאגה הזאת כאן ועכשיו!!!
החותם בדמע
יהודי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.