ההסתה כנגד הציבור החרדי היא כמעט דבר שבשגרה. יש לה גם הסברים פסיכולוגיים: רגש הנחיתות שחש מי שנמצא ברמה פחותה מזו של רעהו, בכך שאינו מסוגל ואינו יכול לעשות ולפעול כמוהו, גורם לאיש הנמוך לשנוא, עד כדי סלידה של ממש, את האיש שמעליו. זוהי שנאת עמי הארצות לתלמידי החכמים כפי שהגדירה רבי עקיבא בתלמוד: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור" – דווקא נשיכת חמור זו המשברת אף את העצמות ומשמידה לחלוטין את הננשך, לא נשיכה גרידא של 'טעימה בעלמא' אלא נשיכה על מנת להכחיד.
הציבור החילוני שחי בעל כורחו את ההוויה היהודית, לפחות בהיותו תושב
הארץ, ובשל כך טועם את טעם הנחיתות ואת הריקנות, אינו מסוגל בשום פנים ואופן
להכיל, ולו במקצת, את החרדי העומד מולו, זה השייך והנטוע. הרגשת התלישות והניתוק
כוחה גדול לגרום לרדיפה מתמשכת.
אלא שהפעם, כך נדמה, חצתה ההסתה את הקווים האדומים כולם, וכמעט שהגיעה
לממדי אנטישמיות וגזענות לשמה. לבלרי ונציגי עמי הארצות בתקשורת, זו הכתובה וזו
המקוונת, התחרו ביניהם מי ישמיץ יותר ומי ירשה לעצמו להתבטאות בביטויים שהיו
שמורים עד כה לנציגי הרייך בגרמניה של המאה הקודמת. מילים כמו "שומן חזירי"
ו -"סחטנים גנבים" נאמרים ונכתבים בכל מקום כנגד ציבור שלם במדינה ואין
איש פוצה פה ומצפצף. אדרבא, אבירי התקשורת וכלבי השמירה של הדמוקרטיה מלטפים בחן
ובנעימות דווקא את אותם 'אמיצים' ושוחרי הצדק שהעזו לנבור ולחפור ולגלות להמון העם
את הסחטנות החרדית הגדולה ביותר מאז קמה המדינה.
אכן, ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם המפלגות החרדיות, הם אלו שהעלו
את רף השנאה וההסתה למיימדים מפלצתיים ומפחידים. עיתונאי זוטר שמרבה לעסוק בהמצאת
שקרים וגיבובי סרק, שהיה טרוד עד לא מזמן ב'הדלפות' שאותם המציא מבית משפחת
נתניהו, עבר נושא והחל מפרסם מאמרים נוטפי ארס ושנאה שעוסקים כולם, איך לא, בהישגי
המפלגות החרדיות במשא ומתן הקואליציוני. השיטה שלו פשוטה, מאד פשוטה, המלל של
המאמר לקוח כולו מההסכם החתום, ובין כל סעיף וסעיף מכניס האיש הקטן את אמרותיו
המחכימות, הגזעניות והמתנשאות. וזה לא קשה, הציבור החילוני שהיה מוזן עד עכשיו
בפורמולת שנאה, בולע בשקיקה סעיף אחר סעיף וכמעט שהם כבר למודים בו, הרבה יותר
מלימודי הליב"ה המחכימים.
יהיה זה לא חכם ואפילו קצת נאיבי לנסות ולהסביר מדוע זה הכי הגיוני
והכי מתבקש לדאוג לציבור ששלח אותך לכנסת. יהיה הזוי עוד יותר ללמד את המון העם כי
הסכם קואליציוני כמוה כ'הסכם' קואליציוני בנוי מתמורה כנגד תמורה ואך טבעי ומתבקש
לדרוש ואף לקבל את המגיע בחוק.
אלא שהשנאה, כך מסתבר, גדולה ואיומה כל כך, עד שגם סעיפים שמטיבים
בצורה יוצאת דופן לכלל הציבור, נתפסים בעיני העם כעוד 'סחטנות חרדית' שצריך לבער
מן העולם.
קחו כדוגמה את הסכמי קצבאות הילדים. איזו מילה רעה אפשר לומר על הסכם
שבו תקבל כל משפחה תוספת שכר בקצבאות עבור כל ילד נוסף? מה כבר אפשר לומר על חוק
שמועיל ומיטיב עם עידוד הילודה היהודית והאיזון הדמוגרפי?! – מה כבר אפשר לומר?
המון. בשיח הציבורי החילוני העדיפו לוותר על כל סעיפי ההסכם 'הנלוזים' והחלו
מתמקדים רק בחוק השרירותי והשערורייתי הלז. "לא יתכן" זעמו כולם
"כי הציבור החרדי ימשיך לשבת בטל ולהתפרנס מקצבאות הילדים" – אינני יודע
כמה ומהיכן מתפרנסים כותבי הארס הנ"ל אך דבר אחד בטוח, תוספת של מאה וחמישים
שקלים, אינה ברת כח להשאיר בעל משפחה בבית ולשבת בטל על הספה. גם לא אלף שקלים.
השנאה הגדולה והיוקדת כוחו גדול כל כך לעוות עובדות, וגרוע מכך, לעצום עיניים ולא
להכיר בטובה שנפלה גם עליהם בתוספת של עוד מאה וחמישים שקלים עבור תומר ועבור גיא שיספיקו
על בטוח לרכישת אמל"חים ונונצ'קות בדרכם לבית הספר הממלכתי.
ציניקנים, קוזקים נגזלים, קצת נמאסתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.