בכלא גלגל דרעי מליונים

באחת מהשיחות הרבות שניהל אריה דרעי מהכלא עם חברו הקרוב דוד אפל, אז עוד הקבלן העשיר, הביע דרעי התעניינות בעסקת תיווך שרקם אפל באותם ימים, שמטרתה היתה לאתר בעבור האוליגרך מיכאל צ׳רנוי את אחד מעשירי הארץ, כדי שיקנה ממנו בבהילות חברת סלולר בולגרית. עם המועמדים נמנו בין השאר שמואל דנקנר, אלעזר פישמן ולב לבייב.

אפל היה אמור ליהנות מעמלה שמנה מהעסקה, ודרעי בשיחה הפגין בקיאות בחוגי האלפיון העליון. לבסוף מכר צ'רנוי את החברה לחבר קרוב של דרעי מהצמרת העסקית של וינה: איל ההון מרטין שלאף, מבעלי הקזינו ביריחו ומי שהעביר בעבר מאות אלפי דולרים, שמימנו את עורכי הדין היקרים שייצגו את דרעי במשפט השוחד.

אחרי שהשתחרר מהכלא עבד דרעי כיועץ של לבייב, נוחי דנקנר ועוד כמה מיליונרים. הוא העדיף כנראה את הנראים על השקופים. ב–2010 קנה דרעי בעזרת משכנתה מבנק ירושלים קרקע במיליון דולר בשכונת גבעת שאול, ועליה נבנה בימים אלה בניין של שש דירות גדולות פלוס חניה ומעלית. דרעי ורעייתו יפה אמנם רשומים עדיין כבעלי הבניין המתהווה, אך בפועל הם מכרו את הקרקע לפני כשנה וחצי לאח ואיש הסוד שלמה דרעי, עורך דין אמיד מאוד, הנהנה במשך שנים מקירבה לדמויות בכירות בצמרת השלטון והכסף.

"דרעי לא רצה לגור עם משפחתו וילדיו בבניין החדש, כי כאשר הוא חזר לפוליטיקה הוא לא רצה שאנשים כמוכם יציקו לו בשאלות", הסביר יזם פרויקט הנדל"ן בשכונת גבעת שאול לי ולעמיתי חיים לוינסון את פשר מכירת הקרקע. דרעי עצמו טען באוזנינו, שמכר את הקרקע בשל צפיפות הבניינים בפרויקט, שהזכירה לו את שכונת מאה שערים. הבנייה, אגב, עולה לאח הנדיב כ–7.5 מיליון שקל — סכום שדרעי היה צריך להשקיע, אם היה מחליט לעקור משכונת הר נוף. כסף כיס.

הקמפיין של דרעי וש״ס הוא ציני ומאחז עיניים יותר מכל תהלוכת התחפושות השקרית שאנו חוזים בה בימים אלה. הסרטון השובה לב, המבקש להושיט יד לשני מיליון העניים השקופים, עושה שימוש נלוז בדמות מרן הרב עובדיה יוסף, איש צנוע בהליכותיו ופנומן בתחומו, שגר בביתו עם בן הזקונים משה, שר האוצר של המשפחה, שהיום עומד בלב מאבק עם אחיו על ירושת עתק, המוערכת בעשרות מיליוני שקלים. בבית הזה נולדה תנועת ש"ס.

זעקת העוני והקיפוח יוצאת אפוא מגרונה של מפלגה, שראשיה ומקורביהם משמשים כבר עשורים כאליטה שלטונית והונית שבעה ומקושרת. דרעי נחשב זה שלושה עשורים לאחת הדמויות החזקות בישראל, זה שבטלפון יכול להשיג על נקלה את האדם הרלוונטי שאליו לא תגיעו לעולם: המו״ל, מנהל הבנק הגדול, פרקליט הצמרת, השר או הטייקון. שלא לדבר על שרשרת כתבי החצר הנאמנה, המקיפה אותו ומגוננת עליו בכל אשר יפנה.

כמה אינטלקטואלים נשבו במיצג הכזבים הזה. הם העתיקו באחרונה את תמיכתם לש"ס, כי לדעתם היא מייצגת אותנטית של השקופים המזרחים. אלא שקבוצה זו היא בעלת משקל אלקטורלי נוצתי, שיכול להכריע בגורל בחירות אולי בחוות בודדים בנגב. הבעיה היא השקופים חסרי הקול, הדפוקים והזרוקים בצד הדרך, העלולים להאמין, שראשי המפלגה שסידרו בעיקר את עצמם ואת קרוביהם יעיפו בעוד חודש מבט לכיוון שלהם, מבעד לזכוכית הכהה של מכונית השרד.

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2583745