רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 5 בספטמבר 2014

פרשת אליאור חן, מהי האמת ?

לקריאת הקונטרס כנסו כאן










פרשת אליאור חן, מהי האמת ?




כל מה שלא רוצים שתדעו
על פרשת אליאור חן


''והאלוקים יבקש את נרדף'' (קהלת ג, טו)

הקדמה

בכתב אישום נגד הרב אליאור חן, נכתב:
''במהלך השנה האחרונה החלו יחסיהם של מיכל ודוד ש' להתדרדר ומיכל הביעה רצונה לסיים את מערכת היחסים ולהתגרש מדוד. מיכל ודוד התייעצו עם חן בענייני יחסיהם האישיים. הנאשם יעץ לדוד להתרחק מן הבית ושלח את חברי הקבוצה לבית כדי שישהו בו ויסייעו למיכל בגידול הילדים.
לאחר מכן, במועד שאינו ידוע במדוייק למאשימה, בחודש ספטמבר 2008 יעץ חן לדוד לתת למיכל גט, וכך הוא עשה.
סמוך לאחר מכן, נשא הנאשם מיכל לאישה בעודו נשוי לרות, ודוד אכן עזב את הבית והותיר את 8 ילדיו עם מיכל בבית, בו שהו מעת לעת הנאשם וחלק מחברי הקבוצה.
במועד שאינו ידוע במדוייק למאשימה בראשית חודש ינואר 2008 עברה מיכל להתגורר עם שמונת ילדיה בדירת הנאשם. מיכל וילדיה התגוררו במקום עד יום 11.3.08
הנאשם לקח אחריות על חינוכם של ילדיה של מיכל'' (חלק כללי, סעיף 2 עד 6)
הנישואים בין הרב אליאור חן למיכל, האם המתעללת, הם אבן היסוד של כתב האישום נגד חן. אם אליאור חן  התחתן איתה והיא עברה עם ילדיה לגור אצלו, הדבר נחשב שלקח אחריות על חינוכם ולכן ניתן להאשים אותו  בסימני התעללות הנמצאים אצל ילדיה.
אם יוכח שלא היו קידושין מעולם, כל היסוד של הכתב אישום יפול, ויצטרכו לשאול השאלה שכולם שואלים, איפה היה האבא של הילדים ולמה הוא לא נאשם ואפילו לא הובא לבית משפט לחקירה, הרי אחריות על הילדים ועל בריאותם היא עליו ועל אשתו, ועוד הרי בתחילת הפרשה ,את ילדיו הם אלו שהצביעו עליו כמי שהתעלל בהם.
חשוב לציין  שהטענה שאליאור חן נשא את מיכל עלתה רק ב 23.2.2009, שנה אחרי פרוץ הפרשה, בעת חתימת הסכם עדת מדינה בין נציגי הפרקליטות למיכל. עד אז לא נשמעה ממנה שחן נשא אותה לאשה.
חשוב גם לציין שמיכל הגישה נגד חן ב 20.12.2009 תביעת גירושין  בבית דין הרבני ובקשה ממנו גט. ב 2012 05 20 אחרי כמה שנים של דיונים, הוכח שמיכל, אם הילדים ועדת המדינה במשפט של אליאור חן שיקרה. הבית דין קבעו כי לא נמצאו ראיות לכך שחן התחתן עם אם הילדים. למרות זאת ולפנים משורת הדין, אליאור חן נתן לעדת המדינה "גט לחומרא, ללא שום חשש של קשר או קידושין שהיה ביניהם", כלשון ההחלטה.
נשתדל להראות לקורא בדפים האלו השקרים שעלתה מעדותה של מיכל במהלך המשפט והדיונים בבית הדין בנוגע לטענת הנישואין. העדפנו להביא רק הדברים שהיא ומשפחתה טענו, ולא את ההוכחות המרובות שמצד של חן. הקורא ילמד מכאן לכל שאר התיק, עד כמה הפרשה הזאת היא עלילת שווא.




השתלשלות האירועים
·         משפחת ש' מונה 8 ילדים (בסוגריים יצוין גיל הילד בעת האירועים) : ת' (15); ש' (13); מ' (12); י' (10); ח'ר' (9); נח' (7); נ' (5) א' (3).
·         ביום  04.03.2008 שולחת אם המשפחה המכונה גב' מיכל ש' את בנה נ', ילד כבן ארבע וחצי לאשה שהכירה מנתיבות ששמה שרה ג'רופי, זאת בטענה שהיא נמצאת במצב נפשי קשה ולכן לא יכולה לטפל בו. זו הזדעזעה ממצב הילד שסבל מכוויות בשוקיים ולקחה אותו לטיפול רפואי. היא הראשונה שדברה עם הילד בנוגע לפצעים שלו וקבלה תשובה מפתיעה לשאלתה מי הרביץ לו, ''שאלתי את הילד מי מרביץ לו והוא אמר אבא'' (חקירה יום 16.03.2008 עמוד 4 ש. 94). כעבור מספר ימים חוזרת האם ומוציאה את הילד מרשותה של הגב' ג'רופי ולוקחת אותו בעצמה לרופא בראשון לציון.  
רשויות הרווחה אשר עודכנו במצב בעקבות פנייתה של הגב' שרה ג'רופי, מאתרים את האם בביתה ברובע היהודי בתאריך 11.3.2008 והיא נלקחה לחקירה בתחנת הקישלה שם היא מסבירה שהכוויות נגרמו משריפה שפרצה בביתה ברובע. הצוות החוקר נוסע עימה משם לעבר כתובת דירה שמסרה ברח' דיסקין (דירת מגורים בבעלות אמא שלה אשר מתגוררת בחו"ל) כאשר מגיעה מיכל בערב למקום יחד עם השוטרים ועובדי הרווחה, מתפתחים דין ודברים בינה לבין אנשי המשטרה והרוחות מתלהטות שכן אנשי הרווחה רצו להוציא את נ' מהבית ולקחתו לטיפול רפואי, אולם מיכל  סירבה לכך, לבסוף הגיעו להבנה לפיה האם תתלווה לילד ויחד עם פקידת הסעד יסעו לבית החולים לשם קבלת טיפול רפואי. בביה"ח מאושפז הילד במצב קל. לפי חוות דעתו של פרופ' היס (עמ' 815 ש' 30 לפרוט') הכוויה נגרמה ע''י ''נוזל חם כאשר השוק הוטבלה או גוף חם יחסית בצורה שיכולה לעטוף באופן חלקי את השוק''. יאמר כבר כעת, התיאור שנמסר ושמופיע בכתב האישום, אינו עומד בהלימה כלל וכלל עם התיאור הזה.
כמה שעות לאחר מכן בתאריך 12.3.2008 בשעה 5:00 לפנות בוקר מתקשר דוד קוגמן (אשר שמר ביחד עם שמעון גבאי ועוד איש שבסופו לא יאושם, על שאר הילדים של גברת מיכל אשר נשארו בבית-  למד''א בגלל שא', הילד כבן שלוש הפסיק לנשום. לאחר שעבר החייאה מלאה על ידי צוות מד"א בבית שברחוב דיסקין הוא מובא במצב קשה לבי''ח שערי צדק מחוסר הכרה ומונשם. מבדיקת CT מתברר כי נגרם לו דימום מוחי. חשוב לציין שעל אף שהרב חן כלל לא היה באותה דירה באותו עת, הוא גם יאושם במצב של א', וכן אף שאותרו בבדיקתו סימנים ספורים נוספים העשויים להעיד על פגיעה, תאונתית או מכוונת, לא נמצאו סימנים כלשהם המתיישבים עם תיאורים שמסרו עדי המפתח במשפט. חשוב גם לציין שעד היום לא ניתן לעורכי דין התיק רפואי של א' לפני האירוע זה, ובכך חסמו האשפרות לבדוק ולהוכיח מה גרם באמת למצבו.
  למרות בדיקה רפואית שנעשו לשאר הילדים, לא נמצאו עליהם סימני התעללות כלל (הכרעת הדין סעיף 102), ואעפ''כ יודבק לרב חן אישומים כלפיהם, ש''נולדו'' אחרי חתימת עדת מדינה ע''י מיכל (כמו רוב הכתב אישום).
·         12.3.2008 מיכל נחקרת בפעם השניה ושוב היא טוענת שהתחוללה שריפה בביתה אשר ברובע, היא גם מספרת שהיו לה מריבות עם בעלה דוד ושהוא היה אלים כלפיה וכלפי ילדיה ולכן בקשה משני הבחורים הנקראים דוד קוגמן ושמעון גבאי לבוא לסייע לה. רפ"ק עדי מאיר אשר עמד בראש צוות החקירה דאז, העיד (פרוטוקול מיום 27.10.08), כי העובדה כי שני ילדים מאותה הכתובת הופנו לבית החולים זמן קצר זה אחר זה - הדליקה נורה אדומה בראשו והעלתה בלבו את החשד להתעללות. בעקבות כך עוצרת המשטרה את האמא מיכל, את האבא דוד ואת קוגמן בחשד להתעללות בקטינים.
·         13.03.2008 החוקר ילדים שואל לילדי נ' אם הוא רוצה שגם אבא יבוא לראות אותו בבית חולים, והילד עונה שהוא ''מפחד שאבא ירביץ''. ולשאלתו ממתי אבא מרביץ לו, הוא עונה ''כשנפלתי על התנור'' (מסמך 492).
·         13.3.2008 מובאים כל הילדי משפחת ש', למעט השניים המאושפזים, לחקירה. חלקם מוסרים גרסה משותפת, בדבר פציעתם של א' ונ' משריפה שפרצה בדירה ברובע היהודי, כפי שהעידה גם האמא. החקירה דומה להפליא לחקירת האינקוויזיטורי, מותר לשקר, מותר לאיים וכו'. לדוגמא החוקרת לי בר לוי משקרת לילד מ' ואומרת לו (עמ' 9 ש' 12 עד 27)
             ''אתה יודע מה אני הבנתי''
              הילד עונה ''מה''
חוקרת. ''שמשהו כיבה סיגריות על האחים שלך''
ילד. ''כיבה סיגריות על מה''
חוקרת. ''בוא תספר לי על זה''
ילד. ''מה פתאום. תגידי מאיפה יש לך את ההמצאה הגדולה הזאת''
חוקרת. ''זה מה שאחיות שלך ואמא שלך וכולם מספרים''
ילד. מה פתאום. מה פתאום, זה לא הגיוני, זה לא נכון''.
חוקרת. ''זו עובדה'
ילד. ''לא נכון. אף אחד לא סיפר לי את זה''
חוקרת. ''סיפרו את זה''
ילד. ''את יכולה להראות לי איך אמא שלי סיפרה את זה''
חוקרת. ''אני לא אראה לך. אתה תאלץ להאמין לי, כי אני אומרת את האמת''.
ילד. ''אני לא מאמין לך, וגם אם תראי לי את זה אני לא מאמין לך, כי אני יודע שזה לא נכון, ואף אחד לא סיפר כזה דבר, כי זה שטות, זה סתם. את מקריצה את זה מהשכל שלך.''
·         בשלב זה מועברים הילדים למשמורת אצל הדוד שלהם, מתנחל קיצוני שונא חרדים שלומד במשפטים. לפי כל הראיות בתיק, במהלך שהותם אצל הדוד ישתתפו הילדים בישיבות בהן יגבשו בני המשפחה הצעירים, שהפכו אחר כך לעדי תביעה נגד הרב חן, החלטות בקשר למסירת העדויות בפרשה. (עמ' 4730 וכן בעמ' וכן עמ' 5338).
·         ביום 14.3.08 עו"ד יאיר גולן, שייצג אותה עת קוגמן, טען בפני איש המשטרה עימו שוחח, כי "קיבל מידע אמין על כך שהילדים, שנמצאים בביתם של קרובי משפחה, מוסתים על ידם להפליל את החשודים האחרים בתיק. לדבריו, אומרים להם להגיד כי מי שהתעלל בהם ובאחיהם הם אנשים אחרים ולא הוריהם, ואומרים להם: תגידו כך כדי שלא יקחו לכם את אבא ואימא". בעקבות פנייתו של עו"ד גולן, התקיימה התייעצות טלפונית בין ראש צוות החקירה, רפ"ק עדי מאיר לבין פרקליט המחוז ופקידת הסעד המחוזית, וסוכם כי העובדת הסוציאלית התורנית תשוב ותשוחח עם הילדים ועם הדודים שבבתיהם שוהים הילדים, ואולם הילדים לא יוצאו מן הבתים הללו. רפ"ק עדי מאיר הסביר כי לא נכון היה להוציא את הילדים מבתי הדודים, ולגרום בכך לטראומה נוספת. ה''מידע אמין '' של עו"ד יאיר גולן  הייתה אינה אחרת מרות חן, אישתו של הרב אליאור חן,  שאתו משפחת ש' היו מתיעצים מידי פעם. רות חן קבלה המידע מהבן הבכור של משפחת ש', שהתקשר אליה כמה פעמים ואמרה לה שהדודים שלו מחפשים קרבן להציל את בשרם של הוריו (כמו שמוזכר בסעיף הקודם, הדוד לומד משפטים).
16.3.2008 אליאור חן, רעייתו רות וילדיהם, עזבים את הארץ ומשאירים מכתב למשטרה שתולים אותה על קיר ביתם, בזה הלשון :
"אני החתום מטה נאלצתי לעזוב את הבית מאחר שראיתי והבנתי שנעשים הליכים לא הוגנים וישרים לאנשים חפים מפשע ע"י תפירת תיקים והכפשה לא צודקת על הורים טובים וידידי משפחה שנתנו עזרה כשנתבקשו אני מקווה שהזמן יעשה את שלו והאמת תצא לאור והאשמים האמיתיים ירצו את עונשם".







·         ביני וביני היו בארץ פרסומים רבים וקשים בתקשורת שהציגו את הרב חן באור שלילי ביותר. סגן ניצב אדרי, איש המפתח בחקירה, יעיד מאוחר יותר (עמ' 638 ש' 11 לפרוט'), כי שמו של הרב חן הגיע באותה תקופה אל המשטרה לא מתוך חקירת ילדי משפחת ש', אלא דווקא מהתקשורת וש ''לא ידעתי באותו שלב על הנאשם''. הקורא יבין יותר הסיבה לכך בהמשך, שם יתואר שהאמא של מיכל היא בעלת העיתון היהודי הגדול בארצות הברית, ולה השפעה גדולה וכח גם בתקשורת וכו' בארץ .
·         23.3.2008  הוצא נגד אליאור חן צו מעצר כללי.
·         24.3.2008 שיחרור של נ' מבית החולים.
·         24.3.2008 כשבועיים לאחר תחילת החקירה, נעשה ניסיון נוסף לדובב את הילדים, עת זומנו לחקירות בשירות המבחן לנוער. כפי שעולה מעדויותיהם של חוקרי הילדים, וכן מתיעוד החקירות (ת/62, ת/79 ו-ת/95(2)), הילדים לא שיתפו פעולה בחקירה. דרך אגב, הדודים כבר הצליחו, תוך עשרה ימים להוריד מהם הלבוש החרדי, וכמו שמהעיד חוקר הילדים ''אני דווקא די הופתעתי כי שמעתי על הכאוס שהיה במרכז הגנה על הילדים בלבוש מאוד חרדי שהתפרעו. אלי הם הגיעו עם ג'ינס וחולצות, במצב שונה, גם מבחינת הביגוד'' (ביה''מ המחוזי ביום 1.1.10  ע''מ 602 ש' 2).
·         31.3.2008 מובאים חלק מילדי משפחת ש' לדירה בוולפסון, להמשך חקירה. כמו שיעיד במהלך המשפט מ'  ''זה היה על תנאי שאנחנו רואים את אמא שלי, אז אמרנו קצת דברים על הבחורים וזהו'' (עמוד 738 ש' 23).בכל העת נכחו בדירה דוד הילדים המלומד במשפטים, וכן סנ''ץ מוטי אדרעי, חוקר הילדים מיכה הרן, וחוקרת משטרה נוספת, הגב' עליזה ארוך, דבר האסורה לגמרי לפי החוק שלא ניתן לתארה אלא כ''חקירה קבוצתית''. יתאר לעצמו הקורא איך מרגיש ילד קטן מתי שארבעה מבוגרים חוקרים אותו באותו עת. התנהלות המשטרה בהקשר זה היה התנהגות פסולה ושערורייתית לפי כל קנה מידה.
עיוות החקירה לא מסתיימת בכך, החליט אז גם ראש צוות החקירה, סנ"צ אדרי, לנקוט תרגיל חקירתי פסול ובלתי מתקבל על הדעת. במסגרת התרגיל החקירתי, שיקר אדרי ומסר לש' בשיחת טלפון, כי נעצר הרב חן בחו''ל. בעקבות הדברים האמורים, ש' אמר לאֵחיו, בשיחה טלפונית (שנשמעה על-ידי הילדים ברמקול של הטלפון), למסור לחוקרים את גרסתם (קרי, הגרסה שגבשו הילדים במהלך שהותם אצל הדוד, כמו שראינו מקודם) (הכרעת הדין סעיף 41).
חשוב לציין שעד לתרגיל החקירה זה, שכפי קביעתו של הבית משפט הביא ''לפריצת דרך ממשית בחקירה'' (יש לציין שהיחיד שסיפר משהו בעל תוכן של ממש, היה נ', וגם אז לא לא קשר הרב חן למעשים, וכמובא בהכרעת הדין תלמי' סעיף , 13וזאת כנזכר אחרי שהתנו אתם שאם לא יפלילו מאן דהו, לא יתנו להם לראות את אמא שלהם ) (הכרעת הדין שם), אף שהיה בו שיבוש חקירה של ממש, ובו היו הוראות החוק להגנת ילדים למרמס תחת רגלי השוטרים ,לא נאספה או נגבתה ולו דל ראיה מפלילה כנגד הרב חן, זאת לאחר כמעט שלושה שבועות של חקירה מאומצת, שכללה עשרות פעולות חקירה, ובכלל  זה חקירות ילדים חוזרות ונשנות.
אירוע בלתי חוקי זה מסיבה בלתי מובנת (אולי דווקא כן מובנת אם נזכור, וכפי שנראה עוד בהמשך, שסבתא של הידלים, היא בעלת העיתון היהודי הגדול בארצות הברית, ושהידיעה על קיומו של חן בכלל הגיע למשטרה דרך התקשורת,) לא תועד כלל כמו שדורש החוק . רק כעבור זמן, משגילו המשטרה הפגם , תועדה העדות כך, החוקרת ארוך שהייתה נוכחת גבתה הודעה מהחוקר סנ''ץ אדרעי.
·         31.3.2008 חקירה השניה ואחרונה בתיק של הילד י. אז כבן 10. למרות התרגיל הנ''ל, י. המשיך להכחיש את טענותיו של החוקרים (הכרעת הדין סעיף 91), גרסתו גם הוכחה כאמיתית בבדיקות הרפואות שנעשו עליו שבועים קודם (וכמו שהבאנו), וגם ע''י אמו וזאת אף אחרי שהיא חתמה להסכם עדת מדינה. והנה אעפ''כ הרב חן יאושם גם כלפיו, על בסיס עדותו של הילד ש' בזמן המשפט.
·       31.3.2008 חקירה הרביעית ואחרונה בתיק של הילדה ח.ר. שהייתה אז כבת תשע. אף היא, כמו אחִיה י', לא הכחיש בחקירות על-ידי חוקרי הילדים מעשי האלימות וההתעללות. אמנם גם כלפיה הרב חן יאושם וזאת למרות תוצאות הבדיקות הרפואות ועדות מיכל הסותרות כלל הקביעה זו (הכרעת הדין סעיף 92).
·         31.3.2008 מיכל פוגשת את ילדיה, מכיון שהיא יודעת שאחיה המתנחל הקיצוני שקבל משמורת על ילדיה מסית הילדים, והיא כבר רואה את פירותיו, הילדים כבר לא לבושים כחרדים (עמוד 740 ש' 12), לכן היא מזהירה אותם ''תהיו חזקים, תשמרו על עצמכם , תשמרו על הדת'' היא תסביר מאוחר יותר שכוונתה הייתה ''כאילו שתשמרו שתהיו חרדים. היה לי חשוב מאוד שיישארו חרדים, שהמשפחה שלי לא הייתה'' (ביה''מ המחוזי ביום 17.2.10  ע''מ 218 ש' 28).
·         31.3.2008 מיכל נפגשת עם אחיה שקיבלו משמורת ילדיה.  במהלך הפגישה הוא אומר לה כי ישתף פעולה עם המשטרה כדי לתפוס את מי שפגע בילדים, אולם לא ישתף פעולה עם המשטרה כדי "לשים אות[ך] בפנים" (ת/119 עמ' 28). האמת שהדודים לא נמנעים לשתף פעולה להכניס את מיכל לכלא אלא גם כפי התרשמותו של רפ"ק עדי מאיר ''מנסים להוריד את האש מן האם, ולהעבירה לאחרים'' (הכרעת הדין תלמי' סעיף 17).
·         3.4.2008 מיכל נפגשת שוב עם אחיה. במהלך הפגישה בין מיכל לבין אחיה, העבירו ביניהם פתקים. כשיצאו מחדר החקירות נלקחו מהם הפתקים. הפתקים הללו גם הם מסיבה בלתי מובנת אבדו ולא נמצאו בארגזי חומר החקירה. מיכל העידה כי במהלך המפגש ביניהם, אח אחד (ז'ש') ניסה לכתוב לה פתקים, והשני ניסה לחפות עליו על ידי דיבורים בעניינים טריוויאליים כגון מזג האוויר. בפתקים נכתב לה שתגיד שפחדה, שהם רוצים להציל אותה, שלא תהיה לה אפשרות לצאת מהתיק הזה אם לא תגיד שפחדה (ת/118 עמ' 2897-2898).
4.4.2008   נחקר ש' זאת לאחר שיום קודם לכן קיבלו במפתיעה חוקרי המשטרה דיווח מדודיהם של הילדים, כי ש' החל לדבר עמם על האירועים (קרי, הסכים למסור הגרסה שנגבשו במהלך שהותם אצל הדוד, כמו שראינו מקודם) (גזר דין סעיף 42).  
·         6.4.2008 אברהם מסקלצ'י נעצר. דוד, האבא של הילדים תוקף אותו, במהלך עימות שערכו חוקרי המשטרה. במהלך העימות הוא קם  לעבר מסקאלצ'י שהיה קשור באזיקים, סטר לו כמה פעמים, היכה אותו בראשו, קילל אותו, איים וירק עליו. וזאת מול עיני שני החוקרים שנכחו במקום ומצאו לנכון שלא להתערב במעשיו של ד' - אחד מהחוקרים הודה כי הדבר נעשה לצורך הפעלת לחץ על מסקאלצ'י.  http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/815/572.html
·         9.4.2008  האבא של הילדים דוד, תוקף גם את שמעון גבאי, ומסגיר אותו למשטרה.
השניים נפגשו ביער בן שמן ביוזמתו של דוד, שם פרץ ביניהם ויכוח במהלכו חבט האב בעינו הימנית של גבאי ופצע אותו. אחר כך דיווח האב לקצין החקירות והמודיעין של מרחב ציון סגן ניצב מוטי אדרי שהחשוד בידיו, והמתין עד שהגיעו השוטרים למקום. http://www.nrg.co.il/online/57/ART1/720/663.html
·         6.4.2008 הגשת כתב אישום נגד האם מיכל. רק כשנה לאחר התפרצות הפרשה במהלכה היא הכחישה כל קשר למיוחס לה חתמה על הסכם טיעון עם הפרקליטות וקיבלה מעמד של עדת מדינה. במהלך חקירתה כעדת מדינה ב  26.2.2009  היא תפליל את אליאור חן.
·         13.4.2008 הגשת כתב אישום נגד קוגמן, גבאי מסקלאצ'י וצורף.
·         14.4.2008 חודש שלם אחרי התפרצות הפרשה חל שינוי בגרסתו של מ', הוא מתחיל ליישר קו עם גרסתו של אחיו ש' (קרי של הדודים), אמנם במהלך החקירתו באותו מועד, הוא נמנע מלמסור פרטים מיוזמתו וביקש שהחוקר יפנה אליו שאלות (גזר דין סעיף 66).
·         14.4.2008 חקירתו השלישית של נ'. גם הוא, חודש שלם אחרי התפרצות הפרשה מתחיל ליישר קו עם גרסתו של ש' (קרי של הדודים). חשוב לציין שלמרות זאת, בחקירתו הוא הכחיש שהרב חן היה מעורב  באישומים הכי מרכזים, כמו לדוגמא בכוויות שנגרם לו (גזר דין סעיף 66). דבר שיודבק לרב חן (כמו רוב הכתב אישום) רק אחרי חתימת עדת המדינה מיכל, שנה אחרי זה.

·         מאי 2008 אחרי שהופעל לחץ ע''י משטרת ישראל על רשויות המדינה בברזיל שבה הסתתר אליאור חן, הם הוציאו את ארבעת ילדיו מחזקתה של אשתו רות. והעבירו אותם לידי משפחה אומנת. בין ארבעת הילדים היתה גם תינוקת כבת ארבעה חודשים. נמסר לעיתון הארץ ש''במשטרה מקווים, כי איתור הילדים והעברתם לישראל, יפעילו לחץ על אליאור חן להסגיר את עצמו''. מיותר לציין שהמשטרה לא  מצא שום סימני התעללות על הילדים של הרב חן, וכן שאשתו רות הכחישה וממשיכה להכחיש את כל העלילה נגד בעלה.

                                         
                                  

·         4.6.2008 אליאור חן מסגיר את עצמו למשטרת ברזיל, בעיר סאו פאולו. עורך דינו של חן מסר לעיתון -ynet: "הרב אליאור חן הגיע לתחנת המשטרה, הזדהה והודיע שהמשטרה מחפשת אותו". לדברי עו"ד עטרי, חן עשה זאת לאחר שבימים האחרונים כלי התקשורת בברזיל דיווחו שהקהילה היהודית נותנת מחסה לאדם שעשה מעשים איומים ונוראים. הפרקליט הסביר כי חן לא היה מוכן שהקהילה היהודית תיפגע ללא הצדקה והוא ראה בכך "חילול השם". עורך דינו גם מסר ש "מסע פרסום אנטישמי בברזיל שנועד להביא לזיהויו והסגרתו של חן ואותם מעשים גרמו לפגיעה קשה בקהילה היהודית שאירחה את חן".

·        
משטרת ישראל ערכה מסע פרסום אנטישמי בברזיל שנועד להביא לזיהויו והסגרתו של חן
·         חודש אפריל 2008, רות חן וילדיה עוברים לגור בבלגיה
אחר שגורמים בקהילה היהודית בברזיל התחילו לתווך בפרשה, תוך יצירת לחץ על השלטונות הברזילאים לבל יפגעו בילדים של אליאור חן ואשתו רות. הפשרה שהושגה הייתה: ילדיה שנלקחו ממנה יחזרו אליה, אולם על האישה וילדיה לעזוב מיידית את תחומי ברזיל.


·         סוף שנת 2008 המאשימה מציע לאברהם מסקאלצ'י הסדר טיעון, לפיו יודה וגם יפליל הרב חן, וישתחרר מידית. הוא מסרב, בטענה שתפרו עליהם תיק ואין לו במה להודות. בלית ברירה המאשימה מתחילה במשא ומתן עם למ'.
·          26.2.2009 מיכל מגיעה עם המאשימה להסדר טיעון במשפטה (ת/2), לפיו יוענק לה מעמד של עדת מדינה. בגדרו של הסדר-הטיעון הוסכם, כי האֵם תודה בעובדות כתב-אישום מתוקן שיוגש נגדה ותורשע ותשלח לחמש שנות מאסר בלב; וכי גזר-הדין יינתן רק לאחר שהאֵם תמסור עדות כנגד הנאשמים האחרים. עדותה שנתה את מצב הראיות מן הקצה אל הקצה, והיא שונה ואחרת בתכלית מתמונת האירועים שנגבתה מהילדים עד אז, ראשית אודות האירועים הנטענים, ושנית, אודות מעורבתו של הרב חן בהם. כיוצ''ב, עדות עדת מדינה, לא השתלבה עם עדויות הילדים שקדמו לה, משום שבכל הנוגע לרב חן, לא היה במה להשתלב, הרי הוא כמעט לא הופלל בעדויות ש''קדמו לה''.
חשוב לציין שלאורך כל הדרך, מהגשת כתב האישום ועד לעדותה בבית משפט, ולעדויות ילדיה נגד הרב חן, עומדת מיכל בקשר עם הילדים, כאשר לפניה מלוא חומר החקירה. לא יכול להיות ספק, עדויותיהם המאוחרות של הילדים, שניתנו רק לאחר החתימה על הסכם עדת מדינה, לא היו באות לעולם אלמלא ההסכם. ואכן, למעלה מחודש לאחר שמסרה מיכל את עדותה, מגיע ת' לחקירה נוספת, ומוסרת עדות שמתאימה להפליא את הגרסה של האמא, וכמו כן ש' מאוחר יותר.
למרות שגם אחרי הסכם עדת מדינה מיכל ניקתה את הרב חן מהאישומים כלפי הילד י., הילדה ח.ר והבת הגדולה ת. (עמו' 178 ש' 7 לפרוט') (הילדים עצמם גם מנקים אותו לגמרי), דבר שגם הוכח  בתחילת הפרשה ע''י בדיקה רפואית (הכרעת הדין סעיף 102), אעפ''כ יודבק לרב חן אישומים כלפיהם, על בסיס עדות הילד הגדול ש'.

מתוך העירעור שהרב חן הוגש לבית משפט העליון

    
האם המתעללת מיכל החליפה את בגדיה לתלבושת 'קדושה מעונה' לכבוד המשפט
·         2.6.2009 הילדה ת' בת 16 כבר חילוניה ומעידה ש''אני לא אהבתי את הדת. לא התאימה לי. בחרתי לעצמי דרך אחרת''. (157/08 פ עמ' 4648). היא תהיה שנה מאוחר יותר עדה נגד הרב חן במשפטו.

·         28.10.2009 אליאור חן נסגר לישראל

   

·         28.10.2009 מיד אחרי הגעתו של חן לארץ, בשירות בתי הסוהר הוחלט כי במהלך מעצרו הוא יהיה, תחת השגחה, וייכבל למיטתו בידיו וברגליו בשל חשש שינסה לשים קץ לחייו וזאת עד לפגישה עם מומחה לבריאות הנפש שיעריך את מצבו. השופט יצחק ענבר קבע כי בחוות הדעת הפסיכיאטרית שנעשתה לחן לא הונחה כל תשתית ראייתית לסברה שלפיה הוא מסכן את עצמו. לדבריו, אמצעי הזהירות הזה פוגע באופן חמור בחן. לידי עיתון מעריב הגיעו תוצאות הבדיקות הפסיכיאטרית והגרפולוגית של חן, מלוות באישור פרסום בחתימתו. חוות הדעת הראשונה, אותה כתב פסיכיאטר מומחה מטעם שירות בתי הסוהר, ''לא אובדני ולא אלים, לא זקוק לטיפול או להשגחה פסיכיאטרית," כך קובעת חוות הדעת הפסיכיאטרית על אליאור חן.
העיתון מעריב מפרסם עוד שכתב היד של אליאור חן גם הועבר לגרפולוג בעל ניסיון עשיר, אשר מצא בו תכונות שונות לגמרי מאלה העולות מכתב האישום המזעזע שהוגש נגד חן. "אדם ישר, כנה ואמיתי," קבע הגרפולוג. "בעל מוח אנליטי עם כישורי הנמקה ושיפוט שנון. בעל שליטה עצמית טובה. אדם חביב וידידותי, ממושמע, אוהב שלום. בעל יכולת לבטא את עצמו בשפה ברורה ותקיפה (...) מנהל ומארגן טוב ובעל שיפוט מצוין. בעל אופי טוב וכמעט תמיד יימנע מכל מיני ויכוחים ומריבות. אישיות פשוטה, אמיתית ולא פוגעת. ספונטני, יוזם, אמיץ ומעז, אדם שאוהב להיות בחברה. חרוץ ובעל מצפון. במידה מסוימת יכול להיות תמים ולעתים נוטה למצבי רוח, במיוחד כאשר החלומות שלו לא מתממשים."

                                                             
·         2.11.2009 חוותה רות, אשתו של אליאור חן התמוטטות עצבים חמורה, בעקבותיה אף אושפזה לטיפול רפואי.

·         9.11.2009 כתב אישום נגד אליאור חן.
·       ב 20.12.2009 תובעת מיכל ש' גירושין מאליאור חן בבית דין הרבני ובקשה ממנו גט.
·         1.12.2009 תחילת משפטו של אליאור חן. העורך הדין של חן, אריאל עטרי מחליט שלא לחקור את עדי התביעה ולא להביא עדים מטעם ההגנה, כי לטענתו, יש צורך בחודש שלם לפחות, רק על מנת לצפות בכל חומרי החקירה. למעשה, לא יהיה אף פעם חקירה של עדי התביעה, ולא יובא בכלל עדים מטעמי הגנה, אליאור חן יושלך לכלא בלי שהתנהל משפט כלל ואפילו בלי שישמע את טענותיו, זה יהיה תקדים בתולדות המשפטים בישראל ובעולם.
                                                                       
                         
·         2.5.2010  גזר דין נגד מיכל - נגזרו עליה כחמש שנות מאסר בפועל בלבד, מאחר שחתמה על הסדר טיעון.

         
                                                 האם עוזבת את בגדיה של 'קדושה מעונה' אחרי ההסדר טיעון   
·         7.06.2010  הילד מ' מעיד נגד הרב חן בבית משפט. במפתיעה ימים ספורים לפני עדותו בבית-המשפט, העלה מ' גרסה מפורטת אודות האירועים, ובמהלך עדותו מסר פרטים מפלילים שלא אוזכרו כלל על-ידו בחקירותיו הקודמות במהלך השנתיים אחרונות מאז התפרצות הפרשה (הרכעת הדין סעיף 71).
·         23.11.2010  גזר דין נגד התלמידים. גבאי ומסקלאצ'י נשלחים ל- 17 שנות מאסר, קוגמן ל- 20 שנה מאסר.
·         28.02.2011  גזר דין נגד אליאור חן, הוא נשלח ל- 24 שנות מאסר
·       חודש מאי 2012, מיכל ש', האם המתעללת משתחרת מעונש המאסר
                    
·       ב 2012 05 20 הוכח שעדת המדינה במשפט של אליאור חן שיקרה. אחרי כמה שנים של דיונים הבית דין קבעו כי לא נמצאו ראיות לכך שחן התחתן עם מיכל. למרות זאת ולפנים משורת הדין, אליאור חן נתן לעדת המדינה "גט לחומרא, ללא שום חשש של קשר או קידושין שהיה ביניהם", כלשון ההחלטה.
·       13.3.2013, אליאור חן מגיש ערעור בבית משפט העליון.
·       5.5.2013, האם המתעללת' נישאה לרוצח עמי פופר, המרצה עונש מאסר בגין רצח שבעה פלסטינים.
                                                  

·       8.5.2014, בית המשפט העליו לא מקבלים את עירעורו של אליאור חן. הוא ישאר בכלא ל24 שנות מאסר בלי שיוכל להסביר מה קרה בפרשה, ובלי שיוכל להביא עשרות עדים המחזקים את טענותיו, והאמת תהיה נעדרת.


הרקע המשפחתי של משפחת ש'


משפחת ש', שילדיה הם, לפי פסק הדין, הנפגעים בתיק, היא משפחה המונה הורים ושמונה ילדים. אם המשפחה, מ', בת 38 בעת האירועים, הואשמה בעבירות התעללות בילדים, ולימים העידה בתיק נגד הרב חן כעדת מדינה, לאחר שהובטחה לה טובת הנאה בדמות עונש מופחת (כמבצעת עיקרית של עבירות רבות של התעללות בילדיה שלה) של מאסר בפועל לתקופה של 5 שנים.
אבי המשפחה, ד', בן 40 בעת האירועים, כלל לא הובא לעדות בפני בית המשפט, על אף שהעדויות מצביעות על מעורבתו הרלוונטית והרציפה, על נוכחותו בחלק מאירועי התקיפה או סמוך להם.
ההורים לא עבדו לפרנסת המשפחה. הם חיו בתחושת ניכור וחשש מרשויות המדינה, ועשו כל מאמץ להתחמק משירותי הרווחה וכפי שהתברר גם משירותי הבריאות. דרך הטיפול בילדים, (עוד בטרם התקופה הרלוונטית לאישום) מעוררת ספקות באשר למסוגלות ההורית של מ' וד'.
הילדים הם, לפי סדר הלידה  (בסוגריים יצוין גיל הילד בעת האירועים): ת' (15); ש' (13); מ' (12); י' (10); ח'ר' (9); נח' (7); נ' (5) א' (3).
האמא מ', והילדים ש', ת' ומ' הם בני המשפחה שהעידו בפני בית המשפט נגד הרב חן.
הסבתא נעמי קלס

 
מימין, כתבה מעיתון New York Magazine הסבא טען שבאישתו נמצא דיבוק
משמאל, הסבתא של הילדים, בעלת על 24% על העיתון jewish press   
אמה של מיכל היא נעמי קלס. נעמי קלס היא בתו של שלום קלס, הבעלים והמנהל של העיתון היהודי jewish press בארצות הברית. העיתון jewish press הוא העיתון היהודי הגדול ביותר באמריקה.                                                                      הסבתא נעמי קלס נישאה שלש פעמים. בעלה השני הוא יהודה ש', האבא הרשמי של מיכל. יהודה ש', לא הסכים לתת גט לאשתו נעמי והיא היתה עגונה שנים רבות.
בתאריך 25.1.1993  העיתון New York Magazine כתב כתבה על המשפחה ושגעונותיה.
בכתבה זו אנו למדים שלנעמי קלס בעלות על 24% על העיתון jewish press במילים אחרות מדובר במשפחה מאד מאד עשירה.
 עוד מגלים אנו כי בעלה יהודה ש' טען שדיבוק נכנס לאשתו נעמי ועל מנת להוציאו היה תוקע בשופר באוזניה. זאת ועוד, ראוי לציון גם שיהודה ש' היה אדם אלים ביותר וכן שהסיבה לסירובו לתת גט לאשתו הייתה אך ורק כדי לסחוט ממנה כמה שיותר כסף.
לסיכום, מדהים לראות שהדברים שהאם המתעללת מיכל טוענת כנגד אליאור חן הם למעשה בעלי דפוס זהה למה שהתרחש בביתה שלה בהיותה נערה. סירוב מסירת גט, אלימות, שדים, הוצאת דיבוק וכדו'.
מ' ש' האמא ועדת מדינה


 








דוד, האבא האלים
האבא ד' השקיע את עצמו בכתות של עבודה זרה

ד' ש' נולד ב 1968 בארה''ב למשפחה אורטודכסית מודרנית. אך הוא עזב את דרך היהדות והשקיע את עצמו בכתות שונות של עבודה זרה וכוחות טומאה מיסטיות. עד התפרצות הפרשה ממש, ד' חזר בשאלה כמה וכמה פעמים ואליאור חן היה צריך להחזיר אותו בתשובה כל פעם . ד' ש' התחתן ב 93 עם מ' ש' ועבר לגור בישראל, בגוש קטיף, שם התקרב לחוגים דתיים לאומיים. בגוש קטיף נולדו לזוג 4 ילדים. בשנת 2000 עברו לירושלים לרובע המוסלמי ולאחר מכן עברו לעיר העתיקה בדירה בת שתי קומות של הסבתא נעמי ק'. שם נולדו להם עוד 4 ילדים. ד' ש' התחיל ללמוד בישיבה למקובלים  בשנת 2002  ופגש את אליאור חן דרך חבר שהלך לשיעוריו.


אלימות כלפי תלמידיו של חן

ביום  9.4.08  ד' תקף את שמעון גבאי, והסגיר אותו למשטרה.
השניים נפגשו ביער בן שמן ביוזמתו של האב ד', שם פרץ ביניהם ויכוח במהלכו חבט האב בעינו הימנית של גבאי ופצע אותו. אחר כך דיווח האב לקצין החקירות והמודיעין של מרחב ציון סגן ניצב מוטי אדרי שהחשוד בידיו, והמתין עד שהגיעו השוטרים למקום.
http://www.nrg.co.il/online/57/ART1/720/663.html
ד' גם תקף את אברהם מסקאלצ'י, במהלך עימות שערכו חוקרי המשטרה. במהלך העימות הוא קם  לעבר מסקאלצ'י שהיה קשור באזיקים, סטר לו כמה פעמים, היכה אותו בראשו, קילל אותו, איים וירק עליו. וזאת מול עיני שני החוקרים שנכחו במקום ומצאו לנכון שלא להתערב במעשיו של ד' - אחד מהחוקרים הודה כי הדבר נעשה לצורך הפעלת לחץ על מסקאלצ'י. http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/815/572.html

אם האלימות היתה רק כלפי התלמידים של חן, היה מקום לראות בזה מעשי נקמה מאבא הנוקם את דם בניו, אמנם,  מחקירות הילדים והאמא עולה תמונה אחרת לגמרי, הוא זה ששפך דם בניו במו ידיו.


אלימות כלפי אשתו

בעדויות במשטרה תיארה מיכל תמונה קשה מיחסיה עם בעלה.
לדוגמא בחקירתה במרחב ציון עמוד 5 היא אומרת ''הייתי כמו שפחה'', ובהמשך ''היה כועס עלי, נותן לי מכה''. וכן בעמוד 9 היא מספרת איך בעלה היה ''זורק עלי דברים''. וכן בעמוד 10 היא מתארת איך היה ''נותן סתירות ודחיפות וכו' וגם לקטנים הוא נותן וכו' הוא מרביץ הרבה מרביץ''. ובעמוד 11 היא מעידה שהיה ''מכבה עלי סיגריה''. וכן בעמוד 12 היא מעידה איך בעלה ד' היה ''קושר הילדים''.
מיכל המשיכה בתיאור זה, גם אחרי שחתמה על עסקת הסדר והפלילה את אליאור חן בהתעללות בילדיה, והנה בכל זאת היא  לא זזה מסיפורה על אלימות בעלה, לפחות כלפיה, וכך היא מתארת בבימ''ש מחוזי ב 16.2.10 ע''מ 160 ש. 23 עד 27  פגישה עם בעלה שבועיים לפני פרוץ הפרשה, ''עכשיו דוד ברגע שהוא ראה אותי, יש שני דלתות בבית, הוא לא רצה לתת לי להכנס לבית. אז התחיל מריבה ביננו כאילו בכח, אני רציתי להיכנס, הוא לא רצה לתת לי, בקיצור התחיל מכות ביני לבין ד' ועד שהוא נתן לי בוקס בעין, וסתם, רבנו, משכתי, כאילו היה מריבה, משכתי לו בזקן, כאילו היה מאוד לא נעים. זהו, אז היה לי מכה שחורה בעין.''

גם דוד בעצמו לא מכחיש אותו אירוע וכך מעיד בחקירתו מיום 08.04.2008 עמוד 2 ש. 30 ''היא ישר התחילה בכח לפתוח את הדלת כמו שור אז אני תפסתי בצד השני היא דחפה אותי אני דחפתי אותה בחזרה ואז היא אמרה אתה דוחף אותי אז היא נתנה לי סתירה אני החזרתי לה ואז בני שמע צעקות והוא ירד וראה אותי ואותה במכות''.

אלימות כלפי ילדיו

עולה גם תמונה קשה מההתנהגות של דוד כלפי ילדיו.
לדוגמא בחקירתה במרחב ציון עמוד 10 מיכל מתארת איך היה ''נותן סתירות ודחיפות וכו' וגם לקטנים הוא נותן וכו' הוא מרביץ הרבה מרביץ'', וכן בעמוד 12 היא מעידה איך בעלה ד' היה ''קושר הילדים''.
הטענות האלו נשמעו גם ילדיו עצמם,
כך לדוגמא מתאר חוקר הילדים במסמך 492 העדות הראשונה של הילד נ'  למחרת היום שהובא לבית החולים ביום 13.03.2008 ''במשך כל השיחה הזכיר את אמא ובקש שתבוא. שאלתי אותו האם רוצה שגם אבא יבוא אז הוא אמר שלא. שאלתי למה. והוא אמר שהוא מפחד שאבא ירביץ לו. שאלתי מתי אבא ירביץ לך  אז הוא אמר כשנפלתי על התנור''.
וכן, שבועיים לפני התפרצות הפרשה העיד הילד נ' לפי תומו לשרה ג'רופי, החברה של מיכל,  והראשונה שדברה עם הילד בנוגע לפצעים שלו, ואז שמר על הילד, והזדעזעה ממצב הילד שסבל מכוויות בשוקיים ושאלת אותו על כך, ''שאלתי את הילד מי מרביץ לו והוא אמר אבא'', הובא בחקירתה ביום 16.03.2008 עמוד 4 ש. 94.

דוד עצמו לא הכחיש שהרביץ מידי פעם את ילדיו. לדוגמא בחקירתו מיום 20.3.2008 עמוד 3 ש' 73 הוא מודה ''אז ת' באה מאחוריי ואמרה לי כאילו אתה אבא לא טוב, אני הסתובבתי ונתתי לה סטירה''

הפגישה בין משפחת ש' לאליאור חן
השאלה הנשאלת היא איך משפחה כל כך הזויה התחברה לרב אליאור חן. נביא את התיאור של מיכל בעדויותה בבימ''ש מחוזי ב 16.2.10 ע''מ 75 ו76 ש. 12 עד 26, עוד לפני שהכירו בני זוג משפחת ש' את חן, האב והאם היו קשורים ב 2002 ל"רב" דוב בן שור, היושב כרב בסנהדרין החדש, והם ייחסו לו כוחות מיסטיים. במשך תקופה, הבעל דוד נהג להתהלך בתכריכים לאחר שקיבל מעין "נבואה" מאותו "רב" ולפיה הוא עומד למות כי הוא הגילגול של אוריה החיתי והרב, גילגולו של דוד המלך יתחתן עם אשתו, גילגולה של בת שבע. לאחר זמן מה, כאשר ה'נבואה' לא התממשה, פשט הבעל את תכריכיו. ואז העלה אותו "רב" הצעה כי בני הזוג ישדכו לו את בתם בת ה-9 ויחתמו על שטר התחייבות כי כך ייעשה ומהזיווג הזה יוולד המשיח והם אכן חתמו על התחייבות כזו.
הם התייעצו עם אליאור חן שהבעל דוד פגש דרך חבר שהיה הולך לשיעוריו בעיר העתיקה, לדעת מה לעשות. אליאור חן נדהם ממה ששמע וריחם על משפחת ש' ועשה את הכל כדי להרחיק אותם ולהצילם מאותו רשע. מאז נדבקה משפחה ש' לאליאור חן. דרך אבג נמצא ברשות כותב השורות האלו הקלטה של אותו דוב בן שור שכלל לא מכחיש את הדברים.

מסקנה
מכל האמור לעיל עולה תמונה מדהימה, שלא  אליאור חן הוא זה שהרס משפחה טובה ונורמטיבית,-משפחת ש'- אלא שבדיוק ההפך, מדובר במשפחה אלימה ומטורפת, שמוכנה למכור את ביתם הקטנה לזקן סוטה. כדאי גם להוסיף שהמשפחה לא לקחה אף פעם אחד משמונת הילדים שלה לבדיקה אצל רופא או לחיסונים, וכן שהילדים לא למדו בבית ספר, הילד הגדול ש' בגלל שנזרק משלש בית ספר עוד לפני גיל 11 , רק בתם הגדולה ת' אחרי השתדלותו מרובה של יעקב חן, אביו של אליאור חן שהלך לרשום אותה לבית ספר.

משפחת חן

ההורים עם עוה''ד עטרי

אביו של אליאור, יעקב, נולד במרוקו בשנת 1951, בגיל 14 עלה לארץ יחד עם הוריו ושבעת אחיו ואחיותיו, התגייס לצבא ושירת בשיריון ובסיירת מטכ"ל, איבד את אחיו יוסף שנפל ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים. עבד במועצה הדתית ירושלים כאחראי על ניהול, הקמה ותחזוקה של מקוואות הטהרה בירושלים, כמו כן במקביל עסק במהלך כל חייו במעשי צדקה וחסד לרוב, מעשים בהם ממשיך גם היום.  בין תפקידיו: אחראי בהתנדבות על הצבת וניהול תחנות הגעלות הכלים לקראת חג הפסח, ניהול ותחזוקה שוטפת של בתי הכנסיות שבשכונת מגוריו, עזרה בריהוט דירות לחתנים יתומים וכו' וכו'. יעקב, הקדיש את מירב שנותיו לעבודת קודש, תפקידים בשירות הציבור ולמעשי צדקה וחסד - תפקידים אותם מילא במסירות רבה ובתחושת שליחות.
אמו ילידת מרוקו ממשפחת רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל גם היא עלתה לארץ בהיותה בת שש יחד עם הוריה ושמונת אחיה ואחותה, עבדה כאחראית מקווה טהרה בירושלים - תפקיד אותו היא ממלאת זה 23 שנה עד היום מתוך תחושת ייעוד ושליחות קודש, כמו כן עוסקת במתן שיעורי תורה בהתנדבות, סיוע לכלות יתומות וכו'.

חשוב להדגיש שהם תמכו במשפחת ש' בכל התחומים, ממש כמו סבא וסבתא דואגים לנכדיהם.

יעקב חן עם הבן הגדול של משפחת ש' בעת הבר מצווה

לבני הזוג נולדו שבעה ילדים אותם גידלו במסירות רבה ובהם הם ממשיכים לתמוך גם היום: הבת הגדולה נשואה להנדסאי בניין ואם למשפחה ברוכת ילדים. בעלת תואר ראשון בחינוך,עוסקת בתחום החינוך ועובדת כגננת וכמדריכה של גננות מתמחות.
הבן השני נשוי ובעל משפחה, אברך המקדיש את חייו ללימוד התורה, בעל הסמכה לרבנות ולומד בכולל דיינות. הבת השלישית נשואה למתכנת מחשבים, אם לשני ילדים ובעלת תואר בראיית חשבון.
הבת החמישית נשואה למהנדס אלקטרוניקה, אם לשלושה ילדים בעלת תואר ראשון החינוך מיוחד ועובדת כמורה מחנכת לבנות בבית ספר לחינוך מיוחד.
שתי הבנות הקטנות בעלות תואר ראשון במקצועות הבריאות ואף מתנדבות בזמנם הפנוי בעבודה עם ילדים חולים בבית החולים הדסה ושערי צדק.
ניתן לסכם ולומר כי מדובר במשפחה נורמטיבית, ישרת דרך ויראת שמים אשר נהגה וחינכה את בניה בדרך התורה והיראה, לעשיית טוב וליושר דרך. אין צורך להוסיף כי התקרית והעלילה המרושעת שטפלו על בנה, נפלה עליה כרעם ביום בהיר - והביאה עימה התמודדות קשה מנשוא הכוללת את הצורך להתמודד עם סערה תקשורתית קשה, מצוקה ועומס נפשי כבד וכן מעמסה כלכלית כבדה במימון ההוצאות המשפטיות אשר כרוכות בטיפול בנושא.

אליאור חן
אליאור בבר מצווה עם הרב משאש והרב רלבג

הבן הרביעי, אליאור נולד ב 1981 . הוא למד בת"ת סנהדרין, במתיבתא 'אור ברוך'' ובישיבה קטנה "מסילת החיים". שם כבר הוכר כתלמיד מצטיין, ברוך כשרון באופן מיוחד, מתמיד עצום,עדין נפש ובעל מדות טובות. ויכולים להעיד על כך ראש הישיבה הרב יוסף שיטרית שליט''א וכל מכריו וידידיו מעת לימודיו בישיבות הנ"ל. בישיבה הגדולה למד בישיבת "חזון ישעיה".
הוא למד וגם לימד הרבה. כיהן כמגיד שיעור בשנות העשרים לחייו בישיבת "עוז ליששכר" של הרב פינטו.
בשנים האחרונות היה אליאור מוסר שיעורי תורה בישיבה לבחורים ברח' שרי ישראל, תלמידי השיעור אהבוהו מאוד בגלל הסברתו הבהירה ובעיקר מידת הסבלנות המרובה שבו.
כמו כן מסר שיעורי תורה בשכונת הר נוף, בעיר העתיקה בירושלים ובעיר אלעד (בשיעורים האלו השתתפו עשרות אנשים וגם דוד אב משפחת ש' - אשר טפלו את עלילת השקר על חן).
לאחר נישואיו ב 2002  עם זוגתו רות שתחי' עבר לגור בעיר ''ביתר עילית'' ושם נולד לו 4 ילדים.
ב- 16.3.2008 אליאור חן, רעייתו רות אשר ילדה כמה שבועות לפני כן וילדיהם, עוזבים את הארץ לאחר שמקבלים שיחת טלפון מהילד ש' המזהיר אותם שדודיהם של הילדים מנסים "להפיל" עליהם התיק הנוכחי.
ב- 4.6.2008 אליאור חן מסגיר את עצמו למשטרת ברזיל,סאו פאולו. חן עשה זאת לאחר שכלי התקשורת בברזיל דיווחו שהקהילה היהודית נותנת מחסה לאדם שעשה מעשים איומים ונוראים. חן לא היה מוכן שהקהילה היהודית תיפגע ללא הצדקה, ראה בכך "חילול השם" והחליט להסגיר את עצמו.
אליאור נמצא כבר 4 שנים במעצר וגם שם הוא לומד כל היום בהתמדה עצומה עד שסוגרים את דלתות בית המדרש ומחזירים אותו לעוד לילה בחשיכה.
משפחתו של חן חיה עד עכשיו בחו''ל בחוסר כל .
יעידו מישרותו גם העשרות רבנים שתמכו ותומכים בו וביניהם מרן הגאב''ד של העדה החרדית הרב טוביה וויס שליט''א.

פרשת הנשואין
הבשורה הרעה
בביה''ד  ביום 07.01.10 ש. 18 האם המתעללת טענה ש''בסיון תשס''ה אליאור בא אלי ואמר לי אני אוהב אותך את ראויה לי מהשמים''.
בחקירתה במרחב ציון לקראת חתימת עדת מדינה תעתיק 650 ב ע''מ 11 היא זכרה עוד יותר  ואמרה ש''באיזשהו יום בסיוון בהתחלה, הוא קרא לי הצידה, אליאור, ואמר דוד, צריך לקרות איזה אסון לדוד''
בבימ''ש מחוזי ב 16.2.10 ע''מ 79 ש. 3 היא אומרה שבאותה לילה של הבת מצווה של בתה בכ''ה סיון וב2 בלילה אליאור אמר לה את זה.
בבימ''ש מחוזי ב 22.04.09  ע''מ 2706 ש.  16 היא טוענה שאליאור אמר לה את זה ''באיזשהו זמן באייר''
בקיצור מתי היתה הבשורה הזאת, בתחילת סיוון, בסוף סיון או בחודש אייר

הגירושין בין האם המתעללת לבעלה
הפעם הראשונה שמשהוא הזכיר שהאם המתעללת התחתנה עם אליאור, זה האחים שלה במפגש שאירגנה המשטרה בינה לבינם . ]  doc [467968;a;1 ע''מ 21 אחד האחים אומר לה ''אני אגיד לך מה אני רוצה ממך. אף אחד מהילדים שלך לא יודע שאת נשואה לאליאור חן. אף אחד לא יודע את זה חוץ מתמר (הערת העורך. אין שום זכר מעדות כזאת מהילדה תמר בזמן ההוא). תמר יודעת את זה'' והאם המתעללת עונה ''זה לא נכון''  ושם בע''מ 57 '' החוקרת אמרה שהיא אמרה לה שהיא התחתנה עם אליאור ושוב האם המתעללת עונה ''זה לא נכון''.
ב08.03.2011 בביה''ד ש.16 למענה לשאלה למה היא שתקה במשך הפרוטוקלים על ענין הגירושין עם בעלה וחתונתה עם אליאור ב''כ האשה ענתה ''שהייתה השפעה הרסנית מצד אליאור חן ולאחר שנתים האשה החליטה לספר האמת''.
והנה האם גם בעלה היה תחת השפעתו ההרסנית של אליאור או שהוא ואשתו הם אלו שתפרו תיק לאליאור חן, הרי למה גם בעלה הסתיר את הדבר במשך חקירותיו הראשונות במשטרה.
כך למשל ב 13.03.08בהודעתו ש' 8 לשאלה איפה הוא היה בחודשים אחרונים הוא עונה ''יש לי בעיות עם אישתי מיכל והיא רצתה שאני אעזוב תקופה את הבית ואני רציתי שלום בית ולרצות אותה'' וכן בש. 76 לשאלה איך הוא מאפשר מצב כזה שגברים אחרים אחרים יגדלו ויחנכו את הילדים יחד עם אשתו שלא התגרש ממנה הוא עונה ''לא אפשרתי את זה אני בשביל שלום בית עזבתי את הבית''
וכן גם בהודעתו ב17.03.08 ש. 29 '' אחרי סוכות כמה ימים באו אליי שני חברים של אישתי ואמרו לעזוב את הבית לתקופה הם אילצו אותי לעזוב''.
גם בעדותו בביה''מ המחוזי ביום 7.6.10  ע''מ 670 ש. 23 ו בנם משה על השאלה ''מה קורה בסוכות'' עונה ''בסוכות כאילו המשפחה שלנו בבית'' ושאחרי סוכות הוא ואבא שלו עוזבים הבית כי ''הוא רב עם אמא שלי'' וכן גם בנם שלמה בעדותו בביה''מ המחוזי ביום 31.5.10  ע''מ 418 ש. 13 אומר שהוא שמע את אמו כמה ימים לפני סוף סוכות צועקת לבעלך ''עוף מהבית''. וגם בתם תמר בעדותה בביה''מ ביום 14.6.10 ע''מ 847 ש. 22  על השאלה מה מבחינתה היחסים בין הוריה היא משיבה ''אמא שלי עזבה את הבית באמצע סוכות בקיצור''
והרי לפלא, האם המתעללת בביה''מ המחוזי ביום 16.2.10 ע''מ 92 ש. 21 אמרה שהיא התגרשה ''בח' או ז' אלול'' תשס''ז.
אם היא התגרשה מבעלה באלול תשס''ז איך בעלה ישן עוד בבית עד אחרי סוכות האם זה התנהגות של זוג גרוש.
ועוד גם בחנוכה בעלה ישן בבית כמו שמיכל בעצמה מעידה בבימ''ש מחוזי ב 16.2.10  ע''מ 104 ש. 1 ''אז בסוף דוד בא, הוא הדליק איתם נרות והוא נשאר כאילו גם בלילה וגם למחרת''  וכן בש. 23 לשאלה האם נשאר לישון  היא עונה ''כן, נשאר לישון'' וכן ב 22.04.09 ע''מ 2734  ש. 20 ''הוא היה צריך לבוא יום אחד, הוא נשאר שני ימים''.
ולפי דברי בעלה בתחננת מרחב ציון ע''מ 46 '' אישתי במשך חנוכה, צריך להגיד את זה, היא הייתה נחמדה מאוד אלי, היה שינוי עצום, אני הייתי המום, אני אמרתי לה למה את נחמדה אלי. אז היא אמרה, מה, אני תמיד נחמדה'' וכן גם בהודעתו במשטרה ב17.03.08 ש. 45 ''אישתי בחנוכה הייתה נחמדה אליי שאלתי אותה למה והיא אמרה שהיא תמיד''
וכן גם בי''ט טבת בחלאקה של בנם הקטן בעלה מעיד שם ע''מ 47 ''למחרת שיחקתי איתה בגינה משחקים של ילדים''
האם כך מתנהגת אישה גרושה עם בעלה לשעבר בעוד שלדבריה היא באותה תקופה נשואה לאליאור חן, וכמו שהיא מעידה בביה''מ המחוזי ביום 16.2.10 ע''מ 92 ש. ''בי''ז באלול תשס''ז אני התחתנתי לאליאור''.
והנה הדבר הפלא ביותר הוא שלא האם המתעללת ולא בעלה הביאו את אותו גט למשטרה או לבית משפט או לפחות לרבנות הראשית, ועוד, בעלה דוד הגיע לרבנות הראשית ונתן לה גט רק בתאריך ז' באלול 2010, שלש שנים אחרי התאריך -שלטענתה- היא התגרשה ממנו והתחתנה עם אליאור חן.

מתי היה ''החתונה'' בין אם המתעללת לרב אליאור חן
בביה''מ המחוזי ביום 16.2.10 ע''מ 92 ש. 23 האם המתעללת אמרה ש''ביום חמישי בלילה של טז באלול  זה הבר מצווה של הבן שלי ולמחרת בבוקר בי''ז באלול למחרת בבוקר אני מתחתנת עם אליאור
בביה''ד ביום 14.03.10 ע''מ 1 ש. 19 העיד יהודה עידן, עד שהובא מטעמה, שביום שישי היא אמרה לו '' שהיה חתונה כיום וכדין והיום רוצים לעשות שוב קידוש''. ולקחו אותו וחביריו ליער רמות לעשות שבע ברכות. וכך גם העיד מועלם רפאל גם הוא עד שהובא מטעמה שם ע''מ 3 ש.23 שהיא אמרו לו ''שיום לפני כן היה בעיה בקידושין או בשבע ברכות''.
בביה''מ המחוזי ביום 22.04.09  ע''מ 2716  ש. 8 היא אמרה ''אני התחתנתי עם אליאור שבוע אחרי הבר מצווה''.
 באותו יום 22.04.09  ע''מ 2716  דף ש. 20 לשאלה אם הנסיעה לאומן לראש השנה היתה אחרי הגירושין ולפני החתונה את עונה ''כן, אחרי הגירושין''.  
מנגד בחקירתה במרחב ציון לקראת חתימת עדת מדינה תעתיק 650 ב ע''מ  28 היא אמרה ''זה היה הבר מצווה, החתונה,אומן. כאילו, זה היה הכל בתוך שבוע ימים'' זאת אומרת התחתנת אחרי ראש השנה ולא ביז אלול.
בחקירתה במרחב ציון לקראת חתימת עדת מדינה תעתיק 650 ב ע''מ 30 את אומרת שהחתונה היתה ביב אלול ''ממש כמה ימים '' אחרי הבר מצווה.
בקיצור מתי היה החתונה, בי''ז אלול, בי''ב אלול, לפני או אחרי הבר מצוה של בנה, לפני או אחרי ראש השנה.

איפה היה ''החתונה''
בביה''מ המחוזי ביום 22.04.09 ע''מ 2716  ש. 27 על השאלה איפה הייתה החתונה האם המתעללת עונה ''באיזה בית הכנסת''.
בביה''מ המחוזי ביום 16.02.10 ע''מ 93 ש. 8 היא אומרת ''בחצר של הבית הכנסת שם התחתנו''
בביה''ד ביום 7.01.10  ש. 31 ''החתונה הייתה בבית של אליאור בחצר''
הרבי מסטריקוב שליט''א שיכול להעיד שהעסן של האם המתעללת יוסף חיים כלאף אמר לו שהנשואים היו בליפתא.
בקיצור איפה היתה החתונה, בבית של חן, בחצר שלו, בבית הכנסת, בחצר בית הכנסת, בליפתא

מתי היו השבע ברכות
בבימ''ש מחוזי 16.2.10 ע''מ 93 ש. 16 האם המתעללת אמרה ש''יום ראשון יצאנו לצפון למירון רק אני ואליאור ושם עשינו 7 ברכות הינו שם 3 ימים''
בביה''ד 7.1.10 ש.38 אמרת ''אחר כך נסענו לצפון 7 ימים ל7 ברכות ואני חזרתי לביתי ואליאור לבתו
בחקירתה לקראת ההסכם מדינה תעתיק 650 ב ע''מ 28 היא אמרה ש''היה הבר מצווה, החתונה, אומן. כאילו, זה הכל בתוך שבוע ימים''.
איך היה זמן לשבע ברכות במשך 7 ימים אם בתוך השבע ימים האלו היה גם בר מצוה לבנה וגם נסיעה לאומן
בביה''מ המחוזי ביום 16.2.10 ע''מ 92 ש. 23 האם המתעללת אמרה ש''ביום חמישי בלילה של טז באלול  זה הבר מצווה של הבן שלי ולמחרת בבוקר בי''ז באלול למחרת בבוקר אני מתחתנת עם אליאור
באותו יום שישי בלילה היה שבת חתן לבנה ברובע היהודי ושם היו עשרות אנשים, איפה היה אם כן השבע ברכות, כמו שהאם המתעללת עצמה מודה במפגש עם האחים שלה doc [467968;a;1 ע''מ 76-77 שבעלי דוד ישן שם שדירה עם ''עוד 100 אנשים''.
וכן בביה''ד ביום 14.03.10 ע''מ4 ש. 55 בעלה העיד שאותו שבת היה ''העליה לתורה בשבת אחרי כן בבית, והיו כל החסידים שלו והוא ואשתו וגם אישתי והוא ואישתו וגם אישתי הייתה, אני הייתי''
בקיצור השבע ברכות היו 7 ימים או 3 ימים בצפון, האם התחילו בליל שבת חתן ששם היו עוד 100 אנשים כולל בעלה.

סיכום
כל כך מתאים מה  שכתב השופט משה רביד נגד האם המתעללת, 13 ימים לפני שחתמה על הסדר טיעון : ש''אין לו אמון בעצורה וש "נכונותה להודות "בתנאי של קבלת אתנן בדמות 4 שנות מאסר", אינה מצביעה על חרטה אלא "על מניפולציה''. ראינו בדפים המעטים האלו ליקוט מהשקרים שלה, איך כדי להציל את בשרה היא תופרת תיק נגד איש חף מפשע, גם אם בשביל  זה היא מחללת שם שמים ברבים, והורסת את חייו ואת חיי משפחתו, המתגוררים בחו''ל בחוסר כל.
השקרים היו כל כך בולטים עד שבית הדין האזורי בירושלים קבעו כי לא נמצאו ראיות לכך שחן התחתן עם אם הילדים המעורבים בפרשה. קביעה זו, שנכתבה בפסק הדין, סותרת עובדתית את כל הבסיס של הכתב אישום.
  -
מצד ימין המשפחה של אליאור שנאלצה להשאר בחו''ל  משמאל בנו של אליאור נכנס לחיידר  ללא נוכחות אביו



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה