רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 5 בספטמבר 2014

מרן ה'פני מנחם' על פרשת השבוע - בין איש הירא ורך הלבב לבן סורר ומורה

אחד מרבני המפד"ל ניגש בשעתו אל הגאון רפ"מ אלתר וניסה לקבל את תמיכתו בנדון הגיוס לצבא.
היה זה בימי חודש אלול, כאשר קוראים בתורה את פרשיות שופטים - כי תצא.
אמר לו הגרפ"מ, הבה נפתח חומש ונראה מה אומרת התורה.
בפרשת שופטים כותבת התורה מי אינו יכול ללכת לצבא למלחמה: "מי האיש אשר נטע כרם .. בנה בית .. ארס אשה ולא לקחה..."
ואח"כ התורה מוסיפה וכותבת שגם "איש הירא ורך הלבב"- גם הוא "ילך וישוב לביתו".
מי זה "איש הירא" - מבארת הגמרא שהוא "ירא מעבירות שבידו", ואם הוא ירא מעבירות שיש בידו - הוא יכול לשוב מלצאת למלחמה.
על אילו עבירות מדובר - אומרת הגמרא שמדובר על עבירה של "שח בין של יד לשל ראש", מי שדיבר בטעות בין הנחת תפילין של יד לההנחת תפילין של ראש. גם אם זו ה"עבירה שבידו" - גם הוא יכול לחזור "לשוב לביתו".
מה שעולה מכך, שאלו שיצאו למלחמה - הם יהודים מורמים מעם, קדושים וטהורים, שאפילו אין בהם חטא קל של "שח בין של יד לשל ראש".
ואילו בתחילת פרשת כי תצא  - מדברת התורה על יהודי שיוצא למלחמה ורואה שם "אשת יפת תואר וחשקת בה".  הוא רואה שיקצה, גויה, והוא חושק בה, והתורה מתירה לו לקחת אותה "דיברה תורה כנגד יצר הרע".
הכיצד זה - שואל הרגפ"מ - יהודי שאין בו אפילו פגם של שח בין של יד לשל ראש, מגיע למצב של "וראית בשביה", כיצד זה קורה.
אלא - הטעים הגרפ"מ ואמר: כאן - מדובר לפני שהוא נכנס לצבא, וכאן - אחרי שהוא נכנס לצבא...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.