דוד לאו ויצחק יוסף טמאים לנצח

יתכן וכי אף מקוה כבר לא יטהר אותם אחרי ההתנהגות הזו שהיתה הגרועה והחמורה ביותר בתולדות מפגשי אפיפיורים עם רבנים, הוכח כי יש לנו עסק עם 'רבנים' שהם ילדים קטנים לא מבינים עם מה יש להם עסק ועל כולם אין להם טיפ טיפת רגש יהודי לא סלדו מן המעשה ואף העיזו לקבלו בחמימות ולברכו, מי היה מאמין שיצחק יוסף יברך את האפיפיור בברכה שיתברך מפי עליון

אפשר להבין כי התפקיד מחייב ואין ברירה הם צריכים היו להיות שם, אבל יש הבדל גדול בין להיות להתנהגות שהוכיחה כי אינם מבטאים את מה שרב בישראל חייב לבטאות כי ניצבים הם בפני אבי אבות הטומאה בפני סמל הרשע בפני מי שכל תפקידו ומהותו בעולם הזה הוא למחוק את העם היהודי, ובמקום לומר לו את האמת בפרצוף הם שיחקו עמו חברים, ואין זה פלא מדוע עושי הרשעה מרשים לעצמם לרדוף יהודים, אם היו שומעים קול זעקה גדולה ומרה על רצח מאות מיליונים על ידי הנצרות, לא על השואה שזה ענין אחר לגמרי, אלא הנצרות שבמשך אלפיים שנה רצחה מאות מיליוני יהודים, את זה לא שמעו מאף אחד מן הנואמים כולל מאלו שניסו להכניס כמה מילים פה ושם

מה שחמור היה, לא ראו את דוד לאו ויצחק יוסף מיד משם ממהרים למקוה לטבול, הם חזרו למשרדיהם והמשיכו כאילו הכל רגיל ואינם קולטים עד לרגע כתיבת שורות אלו שלא רק מקוה, האש הכי גדולה לא תטהר אותם ממה שהם עשו. הטענה כי הרב ישראל לאו ויונה מצגר גם נהגו כך אינה אומרת שזה בסדר, זו הסיבה מדוע ברוחניות הם כל כך ירודים ולא ניכנס כאן לפרטים, כל מי שלוחץ את ידי אבי אבות הטומאה האש הכי חזקה בקושי תטהר אותו, גהינום לא יספיק לכך

ספק רב אם עוד מותר לעמוד בד' אמותיהם של מי שנדבקו מן הטומאה הנוראה הזו. תרשמו ותווכחו איך שהזמן יוכיח כי הם נופלים ברוחניות ירידה גדולה וקשה, לעולם לא יצליחו לשוב למצב כפי שהיו עד שלחצו את היד שהיא מקור הטומאה ודיברו עמו בצורה כפי שדיברו

לו יכולתי לירוק בפרצופם הייתי עושה זאת עכשיו, איני מבין איך אינם מתביישים מן המעשה אשר עשו, אין מעשה חמור מזה, אם יחשבו לעומק ימצאו כי המעשה הזה גרוע מרצח וכי הוא בג' עבירות של ייהרג ואל יעבור, אבל מה אפשר לעשות חמדת הממון, הלשכה הרכב התפנוקים שהתפקיד נותן להם חשוב להם יותר וויתרו על כבודו של קודשא בריך הוא למען חמדנות ותאוה