זה
היה צפוי. כשהחבל תלוי על צוואר היהדות החרדית. הוא רץ לתפוס את מקומו
במלון ציפורי ויז'ניץ בבני ברק. במשך שנתיים הוא שיחק 'ברוגז', ניתק מגע,
פילג והחריב השמיץ ופורר לרסיסים את היהדות החרדית. הפך אותנו ללעג
ולמשיסה. הסיסמאות הידועות שאותם כל הזמן מילמל, כל גדולי ישראל פשרנים
ובעד הגזירות ואילו ההוא משערי חסד וקומץ הסוטים הסובבים אותו הם עומדים
להציל את היהדות הנאמנה.
ההפגנות
ההזויות מושכי הזנבות וכל ההשמצות הובילו את הציבור החרדי לפינה. החרים את
ישיבות המועצות כי לא יכול היה לסבול שיש מנהיג לדור, ואז כשהגיע רגע
ההכרעה שכל גדולי ישראל התכנסו הוא הבין שאסור לו לפספס. הוא חייב להיות
כנציג "המועצת הרביעית". אחרי שהקים עיתון רביעי, מפלגה רביעית, כעת הוא
הגיע ונכח בכינוסי המועצות כ"מועצת הרביעית" הוא ומר פטרוב היקר.
כן,
שמואל אוירבך היקר, הרבה "כבוד" הוספת לנו. כשהתבוננת בכינוס בטח ראית את
רחשי הלעג והבוז שרוחשים לך כל גדולי ישראל. כולל אלו שהשתדלו ובכו שיזמינו
אותך לכנס. גם פרצופך העיד שאתה מבין שעשית לא רק ליהדות החרדית נזק בלתי
הפיך אלא ובעיקר לעצמך. נהגת כפיל בחנות חרסינה אתה ונתי גרוסמן. השמצתם
חירפתם הוצאתם קלטות. נהגת כאחרון הבריונים בשוק מחנה יהודה וכשבאת למועצת
הייתה נראה כנטע זר שתקוע בלי קשר למקום הקדוש הזה שדנו בכובד ראש במצב
הנורא ואיום. היית נראה סהרורי שלא מוצא את מקומך ומעדיף לקבור את ראשך
באדמה.
אין מחילה ואין סליחה לפלגן שמואל אוירבך. אלף שירת 'ימים' לא יכפרו לך על מה שעשית ליהדות הנאמנה בשנה וחצי האחרונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.