יש להסתפק, מאחר שרש"א לוין שליט"א ה'ארגנטינער'ראש ישיבה' קיבל מהגרא"מ שך דעת תורה והעיד עליו שכל מה שהוא אומר הוא דעת תורה. איך יהיה הדין באופן שהגר"ש יאמר דבר אחד, והלא פיו כפי וכו', והגראש"ל אומר אחרת, דלכאורה הוי תרתי דסתרי,
ושמא יהיה בזה דין חוזר ומגיד, וא"כ הראשון יצדק, או דילמא אדרבה יהיה זה שייך להנידון של תפוס לשון אחרון, ולכאורה ד"ז תלוי אי מה דפיו כפי וכו' הוא מדין נאמנות שכך היתה דעתו או מדין התחייבות, דאי נימא דהוי מדין נאמנות, הרי דשייך לגדרי עדות, ואי משום התחייבות, שמא בכה"ג לא נתחייב. אולם, י"ל דהא הגראש"ל הרי ודאי הו מדין התחייבות, שהגרא"מ אמר שיש לו דעת תורה, וא"כ אית לן נאמנות כנגד התחייבות וצ"ע.
ומ"מ הוי "חרב פיפיות – שיש לה ב' פיות" וצ"ע היכא ששוחט הבהמות דארגנטינה בחרב כזו, שאולי הוי כמו פגימה ופסול מדין דרוסה, וצ"ע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.