למה בארון כל המידות חצויות, ״אמתיים וחצי ארכה" וכו'?.
ובשולחן מידות האורך והרוחב שלמות והגובה שוב חצוי,
כי הארון מסמל את הקרבה לה׳
ושם תמיד צריך להרגיש שאנחנו רק בחצי,
לעומת זאת השולחן מסמל את התאוות, אז בגשמיות צריכים שכל המידות שלמות, שלמים עם מה שיש,
אבל הגובה שלו ״הרוחניות״ שם שוב צריכים להרגיש רק בחצי!
שנזכה להיות שלמים ברוחניות, ולא בגשמיות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.