בין רב בונה לרב מחריב - אין בו כח הנהגה ואינו קולט את תפקידו הוא קובר את 'העדה החרדית'

מן הרגע הראשון ידענו כי יש כאן בעיה, לא ראינו בו מנהיג מי שתופס את ההנהגה ויודע להנהיג, נדמה היה כי הוא בא לסתום חור ואחרים הם אלו שמובילים, הוא שיחק הרבה ענדענדינו כל שעה היה עם אחר, לא ידע לדפוק על השולחן לומר כך אני רוצה

בנוסף, הוא לא קולט מה מותר ומה אסור. ברגע שאתה נשיא של ארגון מסויים אתה לא יכול להתערב בכל הקשור לארגון הזה. טיפש הוא היה כשלא קלט כי נשיאות 'אתרא קדישא' עבורו הוא בור ליפול בו ולא משהו שיתן לו כבוד. מי שיעבור על השנים שהוא נשיא הארגון ימצא כי הוא רק אכל מרורים סבל סבל בל יתואר, מפני שכל מה שאמר השיבו לו, אתה נוגע אסור לך להתערב

ואכן, התערבותו של הרב טוביה ווייס בכל מה שקשור לאתרא קדישא היא חמורה ואסורה הלכתית ואתית, אבל הרבה יותר שזו קוברת את 'העדה החרדית' מדובר בארגון שלא הכל שלמים עמו, אז משחקים אותה נכון, ואתה לא קושר את עצמך למצב שלא תוכל לצאת מזה

ר' טוביה ווייס קיבל את 'העדה החרדית' במצב שיחסית היה מצויין, ומתמודד עתה עם פילוג והרבה צרות פנימיות, הוא לא הצליח לגבור על בעיות, לא יודע איך להתמודד עם נושאים ציבוריים, ועל כולם לא יודע איך לשמור על 'העדה החרדית' שלימה

נכון, הוא סובל הרבה מהרב שטרנבוך שלא מוכן להשלים עד היום הזה עם העובדה שבחרו בהרב ווייס ולא בו לתפקיד הגאב"ד, הוא ותיק יותר ואף תלמיד חכם גדול יותר, ובכל זאת תפקידו של הרב ווייס היה והינו לדעת לנווט את הספינה. להבטיח שהכל עובד כמו שצריך ובשום אופן לא לפתח מלחמות עם מי שרוצה בחורבנו

טוביה ווייס לא יודע איך להנהיג, מתי לומר כן ומתי לא, ועל כולם הכניס את 'העדה החרדית' למצב שיש רק דרך אחת הרס עצמי, כל דרך אחרת שרופה מראש מפני שהוא אמור היה להיות באמצע עושה השלום, ומעשית וויתר על התפקיד הזה למען כבוד מדומה של 'נשיא אתרא קדישא'

אם הוא היה מנהיג היו לו כמה דרכים, האחת והקשה אבל הכי גברית הוא היה מכריז מלחמה בראב"ד אומר כי דעתו שונה והוא לא מוותר והולך עד הסוף, אבל הוא לא העיז לעשות זאת, גם הדרך האחרת של ההידברות הנסיון להתפשר כשלה, מפני שהוא לא יכל לעמוד בלחצי הסיקריקים שמנהלים אותו, וראשי 'אתרא קדישא' התובעים מחיר עבור ה'תואר' שהעניקו לו

ר' טוביה ווייס הוביל את 'העדה החרדית' למצב שהיא מעולם לא היתה בו, הרס ושבר אותה מבפנים, יחידים קיצונים שולטים בה, כל החפץ משתמש בשמה, ואין לו את הכח לעצור בעדם