אני לא ראיתי זאת, אבל כך סיפרו לי מי שהתפללו בויזניץ שם הם ראו זאת
קיבלתי אימייל מידיד באנטוורפן, ולכן שאלתי חסידי ויזניץ שאישרו לי את המנהג
וכך כותב ידידי:
קיבלתי אימייל מידיד באנטוורפן, ולכן שאלתי חסידי ויזניץ שאישרו לי את המנהג
וכך כותב ידידי:
בשמחת תורה התפללתי בביה"מ (בית המדש) של חסידי ויז'ניץ בעירנו (אנטוורפן), שם
נחשפתי למנהג מזעזע - בקדושה של מוסף, הקהל זורק חפצים על החזן, מושך את
טליתו, וכדי בזיון וקצף. מבירור קצר, עולה שכן נהוג אצל ר' מנדל ור' ישראל,
ואצל האחרון במידה פחותה מבראשון
מכל מקום - זה היה נורא, ותמהני כיצד מניחים למנהג זה להמשיך ולהתקיים. ע"כ
אם מי יש לו מקור או הסבר על המנהג הזה אודה לו אם יכתוב לי
שמעתי שבחסידות קרלין יש גם מנהג כזה.
השבמחקצריך לבבר מה בדיוק, רק שמעתי.
מאותו מקור שבחב"ד כותבים בהזמנות לחתונה בשעה החמישית, הוי אומר ממקור של שטות וטמטום (מה שנקרא בלע"ז "על פי סוד").
השבמחקרחמנא-ליצלן ליכתוב ככה על מנהג קודש של נשיאי חב"ד ליובאוויטש. כנראה שהכותב הוא "עם-הארץ" וחסר ידע.
מחקהנוסח "בשעה החמישית" בהזמנה של חתונה – כן היה בההזמנה לחתונת הרבי הריי"ץ מליובאוויטש (בשנת תרנ"ז), וכן הדפיס הרבי הריי"ץ בהזמנה לחתונת בנותיו.
כפי שאמר כ"ק הרבי מליובאוויטש בשיחת-קודש משבת פ' וישלח תשי"ד:
"בנוסח ההזמנה של החתונה – נוסח ההזמנה לחתונתו של הרבי [הכוונה לחתונת חותנו כ"ק אדמו"ר הריי"ץ מליבאוויטש], ובמילא כן הוא גם בנוסח ההזמנה ששלח הרבי לחתונת בנותיו ("זיינע קינדער'ס חתונה") – הי' כתוב זמן החופה בשעה החמישית בערב.
הן כשהיתה החתונה בחורף והן כשהיתה החתונה בקיץ – כתבו תמיד זמן החופה בשעה החמישית בערב".
והוא רחום יכפר את מה שכתב הכותב הנ"ל. יהי רצון שיעשה תשובה ויתכפר לו.
שנה טובה לכולם.
הרב שאולזון, שים לב שלא עובדים עליך כי זה נראה לי כמו ידיעה מטופשת שנועדה לעשות ממך צחוק
השבמחקקטע מתוך אימייל שנשלח לקבוצת חסידים של ר"ישראל[ בליל שמחת תורה בטיש אמר אש"ל שאף שהיה מנהג להפריע את החזן בשעת מנחה שמח"ת, מ"מ אין לי ברייטע פלייצעס כמו אבי וזקיני, ולכן לא יפריעו כלום עד אחר קדיש שאחר עלינו, אבל אח"כ יש לזרוק מגבות, שכן זהו מנהג. = ולפני מנחה אמר לר' אשר לעמיל פולק: שהעולם אינם יודעים שכמה שמתאפקים יותר בתחילה [שלא לזרוק באמצע התפלה] אזי אח"כ השמחה יותר גדול, ומאיר שטיין עמד כל חזרת הש"ץ של מנחה במגבת בידו ועשה עצמו שמתכונן לזרוק, וסובב את המגבת לכל הצדדים, ואש"ל חייך באמצע חזרת הש"ץ, ואחר קדיש של אש"ל עשה עצמו שכבר רוצה לזרוק, רמז לו אש"ל שיחכה עד אחר קדיש של שאר האבלים, ואח"כ פתחו בנוסח "רצון יראיו יעשה", ורבינו ישב והקשיב, אח"כ פצחו "אויס געפוילט אלעס גוטס" ואש"ל עמד והאזין, ורק אח"כ איחל א גוט יו"ט. ובטיש נעילת החג לפני שכיבד אש"ל את מאיר שטיין לשיר הניגון הספרדי "אשורר שירה", אמר לו אש"ל שהוא [מאיר] צריך לומר לו [לאש"ל] ישר כח, כי לימד זכות עליו, שהרי אף שידוע שיש לעשות הכנה למצוה, אבל לזרוק מגבות על יהודי הרי אינו מצוה, וא"כ איך עושים הכנה לזה, אבל אח"כ למדתי זכות, שבזה שהתאפקת כ"כ הרבה, ומזה ילמדו ממך איך שצריכים להתאפק...]חיים בא נראה אותך מצדיע לו עכשיו
השבמחקכל הכבוד לו
מחקמאותו מקום שבחב"ד קושרים את הבעל תפילה במנחה.
השבמחקהוא היה באנטורפן ושם לא הגיע ההודעה כי ר"ישראל דיבר
השבמחקבשמחת תורה בלילה שלא יזרקו מגבות
שנה הבאה כבר לא יזרקו ולא בגלל הבלוג שלך
מקור:
השבמחקhttp://www.youtube.com/watch?v=gMXP3pWFMEc
מנהג זה נהוג גם אצל סתם בעלי בתים באמריקה. אם אינני טועה, מדובר במנהג עתיק יומין לעשות מיני שחוק, לרבות שפיכת מים על החזן. סימוכין לכל יש בתרגום שני למגילת אסתר. ראה ספרו של אברהם יערי, תולדות חג שמחת-תורה - השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן.
השבמחקהרב חיים שליט"א
השבמחקקנה בבקשה הספר "תולדות חג שמחת תורה" - "השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן" ע"י אברהם יעזי, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"ח
ותמצא אוצר רב לכל מנהגים כאלו במקורן ואיך נשתנו במשך הדורות, ספר מאוד מענין.
תיקון טעות: ע"י אברהם יערי
מחק