אספר לכם כאן סיפור שאני עד לה, שמעתי את זה בשעתו כשזה קרה, זה היה בזמן ה'בית ישראל', הרבי עבר לצד הפנימיה של גור ברחוב יוסף בן מתתיהו, איני יודע אם עוד היום הפנימיה שם, בזמני זו היתה הפנימיה של גור, ולפני הרבי עבר שכן שהיה גר בקרבת הפנימיה שהיה לו 'טוסטוס' מן אופנוע שעשה הרבה רעש, הוא הדליק אותו ונסע ליד הרבי כאילו הפחיד אותו והבחורים ראו זאת
הם המתינו שהרבי ירחיק ואז הם ירדו תפסו את האופנוע ופרקו אותו לחלקי חלקים כמעט ולא השאירו ממנו זכר הרסו אותו כליל כעונש על התנהגות אותו בחור חילוני
הרבי ה'בית ישראל' שמע ממה שעשו הבחורים למען כבודו הוא הגיע לפנימיה ותבע מן הבחורים לשלם לאותו חילוני את האופנוע, חייב את מי שסייעו לשבור את האופנוע לקנות לבחור החילוני חדש
ככה למדו הבחורים כי להזיק אין כל היתר, לפגוע ברכוש של האחר גם אם נכון שההוא פגע ברבי זלזל בו והפחיד אותו, אין זה משנה, לא עושים מעשים כאלו
רוב ככל שכירי החרב של הרבי מגור שעושים עבורו המלאכה [הוא "כמובן" לא יודע מכלום ...] הם כאלו שמבחוץ באו ומחריבים אותנו: יונתן בורנשטיין - אביו כבר היה בלי זקן ופיאות לאחר השואה, יענקל ליצמן היה ליטאי. ישראל אקרמן - אביו חניך פוניבז' ואמו של אביו הלכה בגילוי ראש כמזרחיסטים נחמדים. לייזר נוימן - ליטאי במקורו. יעקב דוד רוזנבוים - ג"כ לא גוראי כלל מהבית. ישראל שטול, ג"כ אביו מפוניבז. וכו' וכו'.
השבמחקהוי, זו פשוט בושה להזכיר את הבית ישראל הרחמן וטוב הלב, שלא נקם ולא נטר ולא הסתכל על ה"אגו" שלו מעולם, שלא זרק מעולם איש - אף אלו ששפכו את דמו. שטיפל בנחרצות בכל מי שהציק למתנגדיו,
השבמחקלבין אחיינו ...
"השליך משמים ארץ תפארת [בית] ישראל",
"איכה היתה לזונה קריה נאמנה ... ועתה מרצחים".
צריך לשנות את הכותרת
השבמחקה"בית ישראל" לא נהג באלימות
אלא איך "טיפל" באלימות